החוק במדינת ישראל מציג בחומרה רבה כל פגיעה באדם ואחת כמה וכמה כשמדובר על פגיעה בחיי אדם. אך, גם בתוך כך החוק מבדיל באופן חד משמעי בין עבירות של פגיעה ללא כוונה תחילה וגרימת מוות המבוצעת עם כוונה ראשונית. מהי ההגדרה לגרימת מוות בכוונה תחילה, מהו העונש על עבירה זו והאם למי שחשוד בעבירה מגיע ייצוג משפטי?
מהי עבירת גרימת מוות בכוונת תחילה
נתחיל מהשאלה הפשוטה ביותר, ההגדרה של עבירת גרימת מוות בכוונה תחילה, הינה הגדרה של רצח. כדי להבין את המאפיינים של עבירה זו יש להבין שההגדרה מתחלקת לשני חלקים, הראשון הינו היסוד העובדתי והשני הינו היסוד הנפשי.
היסוד העובדתי – העובדות בשטח
היסוד העובדתי מוגדר בתור כל הראיות והעובדות המקשרות בין הנאשם לגרימת התוצאה, המוות של קורבן. כמו כן, מדובר על כל הנסיבות של האירוע. ונסיבות אלו עשויות להשפיע על העונש שעשוי להינתן לנאשם.
היסוד הנפשי – הכוונה להרוג
האלמנט השני הינו היסוד הנפשי. בעיקרון בכדי להאשים אדם בעבירה פלילית חייב להתקיים יסוד נפשי המתאים לאירוע ולעבירה. במקרה של רצח, מדובר על אלמנט קריטי בהפרדה בין סוגי ההמתה.
ההבדל בין גרימת מוות בכוונת תחילה והריגה
בכל עבירה של המתה, התוצאה הסופית היא זהה, ישנו אדם אשר איבד את חיו. אך, האלמנט שמשתנה הינו האלמנט של היסוד הנפשי. במקרה של גרימת מוות בכוונה תחילה ישנה כוונה לביצוע הרצח ועל כן זהו היסוד הנפשי של אותו אדם. במקרה של עבירת הריגה, התוצאה היא אומנם זהה והיא כוללת את מותו של הקורבן, אך לנאשם לא הייתה כוונה תחילה לביצוע המעשה ולכן מדובר במעשה הנחשב חמור פחות מאשר גרימת מוות בכוונה תחילה.
האלמנטים שנדרש להוכיח כדי להוכיח קיומו של יסוד נפשי לעבירת רצח
כדי להרשיע אדם בעבירת גרימת מוות בכוונה תחילה נדרש להוכיח את קיומן של 3 דברים.
- המעשה בוצע בתכנון מראש ולא בצירוף מקרים או בטעות.
- הנאשם קיבל את החלטה לביצוע העברה, הכוונה שהייתה החלטה מודעת לביצוע המעשה.
- לפני אירוע הרצח, הקורבן לא התגרה בנאשם וזו הייתה הסיבה שגרמה לתוצאת המוות.
העונש
אומנם העבירה החמורה ביותר הינה עבירת גרימת מוות בכוונת תחילה, אך גם הנסיבות של האירוע משפיעות על הגדרת העבירה וכתוצאה מכך גם על העונש שינתן למי שיורשע בעבירה. בכלליות ניתן לומר שהעונש בישראל על גרימת מוות בכוונת תחילה הינו עד מאסר עולם. אך, ישנם מקרים, בהתאם לנסיבות ולרקע של הנאשם והאירוע, בהם ישנה החמרה של העונש או הקלה.
רצח בנסיבות מחמירות
במקרה של רצח בנסיבות מחמירות, אין החמרה ממשית בעונש, היות ומדובר על עונש של מאסר עולם. אך, החוק אינו מאפשר לתת עונש נמוך יותר. בדרך כלל העונש המוגדר בחוק מוגדר בתור “התקרה” של העונש. אך, במקרה זה, כל אדם אשר יורשע ברצח בנסיבות מחמירות דינו מאסר עולם.
על פי הגדרת החוק, רצח אשר התרחש תחת אחת הנסיבות הבאות מוגדר בתור רצח בנסיבות מחמירות. את אלו ניתן חלק למספר קבוצות עיקריות שהחלוקה העיקרית ביניהן הינו הסיבה למעשה, אופן ביצוע המעשה או מי היה הקורבן.
הסיבה לביצוע העבירה
- המתה אשר בוצעה לאחר תכנון או תהליך מחשבתית שבסופו גובשה ההחלטה לביצוע המעשה.
- ההמתה בוצעה לצורך ביצוע של עבירה נוספת (אשר עונשה מעל 7 שנות מאסר) או בכדי לחמוק מדין על העבירה הנוספת.
- המעשה נעשה לשיבוש הליכי משפט בכל שלביהם ובתוך כך אם הקורבן היה עד או שופט במשפט פלילי.
- המניע למעשה היה גזעני או מתוך עוינות כלפי ציבור מסוים.
- העבירה בוצעה כחלק מפעילות של ארגון טרור או ארגון פשיעה.
אופן ביצוע המעשה
- במקרה בו המעשה נעשה בתור עונש ולצורך הטלת מרות וכפייה של אורח חיים מסוים על ציבור.
- כל מקרה בו המעשה בוצע באופן אכזרי במיוחד, או בשילוב עם התעללות (פיזית או נפשית) בקורבן.
- במהלך המעשה נוצרה סכנה ממשית לחייו של גורם שלישי שאינו הקורבן.
זהות הקורבן והקשר שלו לנאשם
- במקרה של רצח בן זוג וזאת לאחר שהאחרון חווה התעללות מתמשכת או שיטתית.
- במקרה בו מדובר על קורבן חסר ישע, קטין מתחת לגיל 14 או קטין הנמצא תחת אחראיות של הנאשם.
מקרים בהם ישנה הקלה בעונש
כפי שאמרנו האלמנטים החשובים ביותר בכל הנוגע לעבירות המתה בכלל ובמקרה של גרימת מוות בכוונה תחילה הינן הנסיבות והיסוד הנפשי. לכן, ישנם מקרים בהם היסוד הנפשי או הנסיבות מעניקות הקלה בעונש למי שביצע את העבירה.
מקרים כאלו כוללים בתוכם מצב בו הנאשם היה במצב נפשי קשה אשר נגרם כתוצאה מתעללות ישירה בו או בבן משפחתו, כשההתעללות בוצעה על ידי הגורם שמותו נגרם. במקרה כזה העונש עומד על עד 15 שנות מאסר. מקרה נוסף הינו מצב בו הקורבן התגרה בנאשם בסמוך לאירוע גרימת המוות והתגרות זו גרמה לנאשם לאבד את יכולת השליטה העצמית. במקרה זה עומד העונש על עד 20 שנות מאסר.
סיבה נוספת להקלה בעונש ממאסר עולם, הינו מצב בו לנאשם ישנה הפרעה נפשית או פער ביכולת השכלית.
