עבירות זיוף

תיקים פליליים הנוגעים לעבירות זיוף, מגיעים לעתים קרובות לבתי המשפט.
ישנם סוגים רבים של עבירות זיוף: זיוף שטרות, זיוף מסמכים, זיוף מטבעות, זיוף חתימות, זיוף בידי עובדי ציבור וכן הלאה.

רשויות החוק והמשפט בישראל מתייחסות לעבירות זיוף כעבירות בדרגת חומרה גבוהה והענישה בגינן כוללת עונשי מאסר לתקופה בת שנה ועד 7 שנים. במאמר זה נסקור את הסוגים השונים של עבירות זיוף והעונשים הקבועים בגינן בחוק.

 

כיצד מוגדר המושג זיוף בדין הפלילי בישראל?

חוק העונשין הישראלי מכיל כמה סעיפים המתייחסים לעבירות זיוף. אחד מן הסעיפים הללו, הינו סעיף 414 ובו מוגדר המושג זיוף ב- 3 דרכים:

  1. “עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות” – הגדרה זו מתייחסת ליצירה של מסמך יש מאין לשם הטעיה לטובת קידום מטרותיו של אדם.
  2. “שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין” – הגדרה זו מתייחסת לעריכת שינויים במסמך קיים, למשל: שינוי תאריך, פרטים אישיים, תמונה, סכום כספי, וכדומה על פי אופיו של המסמך.
  3. “חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני” – הגדרה זו מתייחסת למסמך מקורי או מועתק ללא חתימת מקור, שבמסגרתו אדם העתיק את החתימה לשם מימוש מטרותיו. למשל: זיוף חתימה על גבי צוואה או מסמכים רפואיים, וכן הלאה.

לעניין זה מוגדר מסמך בתור כל תעודה בכתב או באמצעי אחר. קרי, ההגדרה החוקית מכסה גם מסמכים דיגיטליים, תעודות זהות, דרכונים, שטרות ועוד.

עבירות זיוף

אילו עונשים צפויים לאדם שהורשע בעבירת זיוף?

במסגרת חוק העונשין מוגדרות עבירות הזיוף השונות והענישה בגינן. הענישה המקסימלית הקבועה בדין הפלילי על עבירת הזיוף לכשעצמה – כאשר היא בוצעה לשם הזיוף גרידא ולא למטרת השגת דבר במרמה, הינה שנת מאסר בודדת.

עם זאת, ברוב המקרים מבוצעת עבירת הזיוף מתוך כוונה להשיג דבר במרמה (בין אם מדובר בכסף, רכוש, נדל”ן, וכדומה). במקרים כאלו, הענישה המקסימלית שקובע החוק הינה 3 שנות מאסר. במידה ועבירת הזיוף בוצעה תחת נסיבות מחמירות, עלולה הענישה להגיע גם ל-5 שנות מאסר.

אילו נסיבות נחשבות כנסיבות מחמירות לעניין עבירות זיוף?

עניין זה נתון לשיקול דעתה של התביעה שאחראית על בנייתו והגשתו של כתב האישום הנוגע לזיוף. בהתייחסות לעבירת זיוף בתור עבירה בנסיבות מחמירות, נלקחים בחשבון בין השאר היקף המרמה, סכומי הכסף בהם עסקינן, הנזקים שנגרמו בפועל (או עלולים היו להיגרם) בעקבות פעולת הזיוף, חומרת הפגיעה באמון, וכן הלאה.

באופן טבעי, ככל שנסיבות המקרה מתבררות כחמורות יותר, כך יוחמר העונש שצפוי בית המשפט להטיל על העבריין שהורשע בעבירת הזיוף.

סוגים נוספים של עבירות זיוף בדין הפלילי

מעבר לעבירת זיוף בתצורתה הבסיסית, קיימים סוגים נוספים של עבירות המשתייכות לקטגוריה של עבירות זיוף מבחינה חוקית ומשפטית. למשל, ישנה עבירה שנקראת “זיוף המשפיע על עסקאות”, אשר העונש בגינה עומד על 3 שנות מאסר.

במקרה זה הכוונה הינה לזיוף של מסמכים שעשויים להשפיע על שוויין וביצוען של עסקאות. מדובר על מסמכים הכוללים מידע הנוגע לחברות או אנשים פרטיים, ושמופיעים בהם פרטים ששונו כגון: אישורים רשמיים מהרשויות, הערכת שווי, חותמות וחתימות, תאריכים ועוד.

הדין אינו מבדיל בין מצב בו החברה או הפרט המוצג במסמכים אלו הם ישויות שרירות וקיימות שפרטיהן שונו או כאלו שהומצאו יש מאין לטובת ביצוע העבירה.

מה זה זיוף בידי עובדי ציבור ומה הדין בגין עבירה מסוג זה?

זיוף בידי עובד ציבור, כשמו כן הוא: עבירת זיוף בה מעורבים עובדי ציבור כגון: פקידי ממשל, שוטרים, עובדי עירייה, מנהלי מוסדות ציבור, ושאר בעלי תפקידים שהינם נבחרי ציבור או נושאי משרות במגזר הציבורי.

הדין הפלילי רואה בחומרה עבירות זיוף שנעשו בידי בעלי תפקידים מסוג זה, ולכן הענישה בגין זיוף בידי עובדי ציבור, הינה חמורה מזו הקבועה בחוק לגבי עבירות זיוף מסוגים אחרים. הרציונל בהחמרת הענישה לעובדי ציבור הינו שמדובר באנשים שמייצגים את מוסדותיה של המדינה, ושמתוקף תפקידם הם נהנים מאמון ציבורי ומערכתי, וגישה לחומרים רגישים.

מסיבה זו, כאשר עובד ציבור מבצע פעולת זיוף או מרמה, הוא למעשה פוגע בסדר הציבורי, באמון הציבור ובמערכת השלטונית כמכלול.

מכאן שעובד ציבור שהיה מעורב בזיוף מסמכים שהיה ממונה על יצירתם או שמירתם, או כאלו שהיתה לו גישה אליהם מתוקף תפקידו – צפוי לעונש מאסר של 3 שנים ואף קנסות כספיים.

זאת לעומת אזרח מן היישוב, שבביצוע עבירת זיוף בסיסית של מסמך, עומד בפני ענישה של שנת מאסר בודדת בלבד. מעבר לכך, במידה ועובד הציבור עבר את עבירת הזיוף בכוונה לקבל תמורה כלשהי, הוא מסכן את עצמו ב-5 שנות מאסר ואף בקנס כספי.

במידה והתמורה אליה כיוון בביצוע העבירה, התקבלה בפועל – מגיע העונש המירבי בחוק גם ל-7 שנות מאסר (זאת בעוד שבמקרה של אזרח מן השורה – מדובר על עונש של 3 שנות מאסר).

האם שימוש במסמך מזויף ללא ידיעה נחשב כעבירת זיוף?

חשוב לדעת כי גם במידה ואדם מחזיק באמתחתו מסמך מזויף מבלי לעשות בו שימוש לתועלתו האישית או לשם קבלת דבר במרמה, עצם פעולת ההחזקה של אותו המסמך עדיין נחשבת כעבירה בראי החוק, עד שיוכח אחרת.

למשל, אפילו מי שמחזיק בארנקו שטרות או מטבעות מזויפים שקיבל בתור עודף או בכל דרך אחרת, מבלי שהיה מעורב בייצורו, בהפצתו או אפילו מודע להיותו של הכסף מזויף, ואף שטרם השתמש בו – עדיין יחשב בתור מי שהחזיק חומר מזויף ועשוי להיחשד בעבירת זיוף עד שיוכיח אחרת.

במידה וכן נעשה שימוש בפועל המסמך המזויף, הענישה הצפויה תהא חמורה אף יותר. במקרה כזה, חשוב מאוד לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי, המתמחה בטיפול בעבירת זיוף. הכרת הדין הפלילי הנוגע לתחום הזיופים, יכול לעשות הבדל של ממש בתוצאות ההליך המשפטי.

מה ניתן לעשות אם זומנתי לחקירה או שהוגש נגדי כתב אישום בגין עבירות זיוף או שימוש במסמך מזויף?

במקרה וחלילה זומנת לחקירה או שהוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת זיוף או שימוש במסמך מזויף, הדבר הראשון שיש לעשותו הוא לפנות לעורך דין מיומן הבקיא ברזי חוק העונשין ומתמחה באופן ספציפי בתחום עבירות הזיוף.

בכוחו של עו”ד פלילי מנוסה העוסק בעבירות זיוף, לסייע לך לגשת בצורה נכונה להליך הפלילי המתנהל כנגדך ולהימנע מטעויות שעלולות לעלות לך גם במאסר לתקופה ממושכת. הפניה לעורך דין עבירות זיוף בשלב מוקדם של ההליך, הינה חשובה מאין כמוה אם ברצונך לדאוג למיצוי זכויותיך מול גורמי האכיפה והמערכת המשפטית, ולצמצם את פוטנציאל הענישה והפגיעה בשמך הטוב.

האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי פרטני מטעם עורך דין פלילי,
והוא מובא כמידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה מידע משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. לטיפול במקרים ספציפיים יש לפנות באופן ישיר לסיוע מקצועי מעו”ד פלילי.

רוצה לשלוח את המאמר לחבר?
שתף בוואטסאפ
אודות המחבר
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מידע נוסף בנושא עבירות זיוף
עורך דין עבירות זיוף

עבירות זיוף נחשבות כעבירות פליליות שהחוק בישראל רואה בחומרה רבה. עבירות זיוף נוגעות הן לזיוף חתימות ומסמכים פורמליים כדוגמת דרכונים, תעודות זהות או רישיונות נהיגה

קרא עוד