כל אזרח ישראלי שגילו צעיר מ – 18 נחשב כקטין במדינת ישראל, אולם לעניין הדין הפלילי – כבר מגיל 12 ילדים בישראל נושאים באחריות פלילית בגין פגיעה ברכוש או בנפש.
עם זאת, בניגוד לאופן הטיפול בעבריינות בגירים, העונשים הקבועים בחוק הפלילי בישראל בגין עבריינות נוער, קיימים לא רק למטרת ענישה והרתעה – אלא גם לשם תכלית שיקומית, והיא להשיב את הנערים והנערות שסטו מדרך הישר אל המסלול להפיכה לאזרחים נורמטיביים ושומרי חוק.
העונשים הקבועים בחוק העונשין לעניין עבריינות נוער, אם כן, נועדו לסייע לילדים ובני נוער שהסתבכו בפלילים, לצאת ממעגל העבריינות אליו נכנסו. בשורות הבאות נסביר מהי עבריינות נוער ואילו עונשים קבועים בחוק העונשין בגין עבירות פליליות המבוצעות בידי בני נוער וילדים במדינת ישראל.
עבריינות נוער – מה זה בכלל אומר?
עבריינות נוער היא מונח המתייחס לעבירות פליליות המבוצעות בידי אדם שאינו בגיר. הגיל להגדרת מעמד “קטין” או “בגיר” משתנה ממדינה למדינה, כאשר במדינת ישראל מדובר בגיל 18 ומעלה. עם זאת, חשוב להכיר כי מבחינת אחריות פלילית – הגיל המינימלי בו קטין במדינת ישראל נדרש לשאת באחריות לביצוע עבירות פליליות, הינו גיל 12.
עבריינות נוער – העונשים הקבועים בחוק
חוק העונשין הישראלי מגדיר רף ענישה מסוים בגין עבירות פליליות מסוגים שונים. אולם עבור עבריינות נוער יש עונשים מיוחדים הקבועים בחוק.
אף שגם ילדים ובני נוער עומדים בפני עונשי מאסר בגין עבירות פליליות מסוגים מסוימים, מן הראוי לציין כי באופן כללי כשמדובר על העונשים הקבועים בחוק בגין עבריינות נוער, המגמה היא סלחנית יותר ומוכוונת שיקום. בשורות הבאות נבחן בפרוטרוט את העונשים הקבועים בחוק לעניין עבריינות נוער.
מהו החוק המסדיר את נושא הענישה לעניין עבריינות נוער?
כשמדובר בהליכים פליליים שמתנהלים כנגד ילדים ובני נוער שטרם מלאו להם 18 שנים ביום הגשת כתב האישום, קרי – קטינים (למעט מקרים בהם הוחלט אחרת באופן מפורש), ישנה בישראל חקיקה ייעודית שבאה להסדיר את העמדתם לדין ואת דיני העונשין והטיפול בהם.
החקיקה הזו נקראת “חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) – תשל”א, 1971”. בית המשפט שמטפל בתיקי עבריינות נוער הינו בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי שמכהן בו שופט נוער.
כיצד באה לידי ביטוי הגישה המשקמת בענישה בגין עבריינות נוער?
חוק הנוער שם דגש מיוחד על שיקום של עבריינים מתחת לגיל 18 כערך עליון בטיפול בתיקים פליליים של קטינים. בתי המשפט לנוער מביאים את עקרון השיקום לידי ביטוי בפסיקה שלהם בתיקים פליליים העוסקים בעבריינות נוער. הגישה השיקומית באה לידי ביטוי במסגרת העונשים הקבועים בחוק לעניין עבריינות נוער, אותם נסקור להלן.
צו מעון כחלופה לעונש מאסר לבני נוער
במקרים בהם נאלץ בית המשפט להורות על מאסר של בן נוער קטין, מאפשרת החקיקה פתח לשיקומו של הקטין, בכך שהיא מעניקה לממונה על המעונות סמכות להעביר אל מעון שיקומי את אותם בני נוער המצריכים הליך שיקום מתמשך.
מעון נעול כחלופה להפעלה של מאסר על תנאי
מתוך הכרה בשינויים הרבים שחלים בחייו של הקטין, חוק הנוער מאפשר לקטין להמשיך את התהליך הטיפולי שלו מבלי שהמאסר המותנה שהוטל עליו במועד מוקדם יותר, יביא לשיבוש של המאמץ השיקומי. לכן קיים בחוק הנוער סעיף שמגדיר כי במקום מאסר על תנאי בית משפט לנוער יכול לבחור לצוות על אחזקת הקטין במעון נעול, שם יומשך הטיפול המשקם בו.
מעצר קטין כמוצא אחרון
על פי חוק הנוער, לא יוחלט על מעצר קטין במידה וניתן להשיג את מטרתו של המעצר בכלים חלופיים, שהפגיעה שלהם בחירותו של הילד או הנער תהיה מצומצמת יותר. בנוסף, קובע חוק הנוער, כי תקופת המעצר תמשך לאורך פרק הזמן הכי קצר שמתאפשר לצורך השגת המטרה לה הליכי המעצר נועדו.
מדוע קיים הבדל בדין הפלילי בין עבריינות נוער לבין עבריינות בגירים?
מאחר והדין הפלילי בישראל מטפל בקטינים בצורה שונה מהאופן בו מטופלים בגירים, קיימות הנחיות ספציפיות שנועדו להתוות את נוהל החקירה של ילדים ובני נוער, תנאי המעצר שלהם וכן הלאה. דוגמא לעניין זה, הינה עונש מעצר – המהווה חוויה לא פשוטה פיזית ורגשית עבור כל חשוד, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקטינים.
גם עצם הטיפול בקטינים על ידי שוטרים עלול לגרום לנזק חמור ולהוביל להידרדרות במצבו של הקטין. מסיבות אלו, הפסיקה קובעת שיש הכרח לשקול את החלופות האפשריות לעונשים הקבועים בחוק כאשר מדובר בהליך פלילי של קטינים.
עם זאת, מרבית האוכלוסיה בישראל אינה מודעת כלל ועיקר להבדלים בחקיקה הנוגעים לטיפול בעבריינות נוער, וכתוצאה מכך, לעתים קרובות חלה הפרה של זכויותיהם של בני נוער אשר נקלעו לתסבוכת פלילית. עורך דין פלילי המתמחה בייצוג קטינים ובני נוער נמצא שם בראש ובראשונה על מנת לוודא כי כל הזכויות של הנער או הנערה אשר נקלעו להליכים פליליים, ישמרו במלואן.
על חשיבות הפניה לעורך דין קטינים לליווי משפטי בתיקי עבריינות נוער
כאשר אנשים עומדים בפני הליכים פליליים, הם צריכים לצידם מישהו שמכיר את המערכת המשפטית ואת אופן התנהלותה מקרוב, כדי להגן על הזכויות והאינטרסים שלהם. הכרת חוק הנוער, העונשים הקבועים בחוק לעניין עבריינות נוער, והמנגנונים המשפטיים הנוגעים לטיפול בקטינים – יכולים לעשות את ההבדל בין נער או נערה שזוכים להזדמנות נוספות ובין מי שילכו לאיבוד בנבכי המערכת.
ייצוג קטינים באמצעות עורך דין פלילי בעל מומחיות בתחום של עבריינות נוער והעונשים הקבועים בחוק הנוער, מסייע להבטיח שהקטין העומד לחקירה או למשפט יזכה להליך פלילי הוגן ותקין בעומדו מול גורמי האכיפה, בית המשפט לנוער וכן בשלבי הענישה המשקמת, אשר מוגדרים כזכות בסיסית של כל נערה ונערה מתחת לגיל 18 שמתקיים כנגדם הליך פלילי.
עורך דין המטפל בבני נוער קטינים נדרש להכיר את כל הגורמים המעורבים ולהיות בקשר רציף מול רשויות הרווחה, המסגרות החינוכיות וגורמי השיקום והקליטה, לרבות קרובי המשפחה או האפוטרופסים של בן הנוער אותו הוא מייצג.
האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי פרטני מטעם עורך דין פלילי, והוא מובא כמידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה מידע משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. לטיפול במקרים ספציפיים יש לפנות באופן ישיר לסיוע מקצועי מעו”ד פלילי.
