פלילי קטינים

ייצוג ילדים ובני נוער בהליכים פליליים הוא התמחות יוצאת דופן בעולם המשפט הפלילי, אשר מצריך מעורך הדין להיות בקיא גם בדין הפלילי הספציפי לסוג העבירה שבוצעה, וגם להכיר מקרוב את כל גורמי האכיפה והמשפט המטפלים בעבריינים מתחת לגיל 18.

מדוע ייצוג קטינים בהליך פלילי הוא תחום התמחות בפני עצמו? מה עושה עורך דין פלילי המתמחה בייצוג קטינים? במה שונים הליכים פליליים לילדים ובני נוער מהליך פלילי רגיל? מהן הזכויות הייחודיות לקטינים המצויים בחקירה משטרתית, ואילו מסגרות משקמות זמינות לילדים ובני נוער שעברו על החוק? על כל אלו ועוד נרחיב במאמר שלפניכם.

 

מדוע ייצוג קטינים בהליך פלילי הוא תחום התמחות בפני עצמו?

ייצוג קטינים באמצעות סנגור פלילי בעל מומחיות בתחום הדין הפלילי לילדים ובני נוער, מסייע להבטיח שהקטין העומד לדין יזכה להליך משפטי הוגן ותקין בעומדו מול גורמי האכיפה, בית משפט לנוער ואף בשלבי השיקום, אשר מוגדרים כזכות בסיסית של כל ילד מתחת לגיל 18 שמתקיים כנגדו הליך פלילי.

עורך דין המטפל בקטין מחויב להכיר את כל הגורמים המעורבים ולהיות בקשר רציף עם רשויות הרווחה, המסגרות החינוכיות וגורמי השיקום והקליטה, לרבות קרובי המשפחה או האופוטרופסים של הילד/ה או הנער/ה.

 

במה שונה הליך פלילי של קטין מהליכים פליליים של נאשמים מעל גיל 18?

כאשר מדובר בהליכים פליליים שמתנהלים כנגד קטינים (ילדים ובני נוער שטרם מלאו להם 18 שנים ביום הגשת כתב האישום, למעט מקרים בהם הוחלט אחרת באופן מפורש), קיימת חקיקה ייעודית שנועדה להסדיר את העמדתם לדין ואת דיני העונשין והטיפול בהם.

חקיקה זו נקראת "חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) – תשל"א 1971 ". בית המשפט שמטפל בתיקים של קטינים הוא בית משפט שלום או בית משפט מחוזי שמכהן בו שופט נוער.

 

מה התפקיד של עו"ד פלילי לייצוג קטינים?

מאחר והדין הפלילי בישראל מטפל בקטינים בצורה שונה מהאופן בו מטופלים בגירים, קיימות הנחיות ספציפיות שמתוות את נוהל החקירה של קטינים, תנאי המעצר וכן הלאה. מרבית האוכלוסיה בישראל כלל לא מודעת להבדלים בחקיקה בהקשר זה, וכתוצאה מכך, לעתים קרובות מופרות זכויותיהם של קטינים שנקלעו לתסבוכת פלילית.

עורך הדין פלילי המתמחה בייצוג של ילדים ובני נוער נועד מעל הכל לוודא כי כל הזכויות של הילד או הנער אשר נקלע להליכים פליליים, ישמרו.

 

חוק הנוער וחקירת קטינים במשטרה – סעיפי החקיקה שחשוב להכיר

להלן רשימה של הנושאים המרכזיים בהם "חוק הנוער" מטפל:

 

נוכחות הורים בחקירת קטין במשטרה

לפי חוק הנוער, לקטין עומדת הזכות לנוכחות של הורה או קרוב אחר בחקירה המשטרתית שלו. בנוסף רשאי הקטין להתייעץ במי מהם כפי רצונו לפני שהחקירה מתחילה, בכפוף לחריגים שהחוק קובע.

 

חקירה משטרתית תחת אזהרה

על המשטרה להודיע לקטין שמגיע לחקירה אם הוא נחקר בתור עד או חשוד בעבירה שעל הפרק. כשמדובר בחקירת קטין בתור חשוד ולא כעד, זו "חקירה תחת אזהרה" והמשטרה מחויבת ליידע את הקטין הנחקר לגבי פרטי העבירה שהוא חשוד בה.

בנוסף לכך, בחקירת קטין תחת אזהרה המשטרה נדרשת להודיע לנחקר על זכות השתיקה ששמורה לו ועל זכותו לייעוץ מול עו"ד פלילי לפני החקירה. לעומת זאת כאשר מדובר בחקירה שאינה תחת אזהרה, הכוונה לתשאול עדים לטובת חקירה משטרתית שהקטין אינו חשוד בה.

 

זכות השתיקה

זכות השתיקה, כשמה כן היא: זכות העומדת לרשות חשודים בחקירה משטרתית, ומאפשרת להם לבחור שלא לדבר כלל במהלך החקירה. החוקר המשטרתי מחויב להביא לידיעתו של הקטין הנחקר במשטרה, כי באפשרותו לבחור שלא להגיב לשאלות במסגרת זכות השתיקה.

 

איסור חקירת קטינים בשעות הלילה

על פי חוק הנוער, חל איסור על חקירה של קטין בשעות הלילה. ישנם חריגים רבים לכלל זה, אך באופן כללי – כאשר מדובר בקטינים שגילם מתחת ל – 14, ניתן לחקור אותם בין השעות 7 בבוקר ועד 8 בערב בלבד. עבור קטינים מעל גיל 14, השעות המותרות לחקירה הן החל מ – 7 בבוקר ועד 10 בלילה.

 

זכות הימנעות מהפללה עצמית

זכות החיסיון מפני הפללה עצמית, הינה זכות יסוד הפוטרת כל חשוד מן החובה לענות על שאלות מפלילות או להסגיר ראיות מפלילות, במסגרת הליכי חקירה או משפט.

לפיכך, קטינים – בין אם מדובר בחשודים או עדים, אינם מחויבים לענות על שאלותיהם של החוקרים או למסור ראיות, במידה והן עשויות להפליל אותם בעבירה. חוקר הנוער מחויב לידע את הקטין הנחקר בחקירה משטרתית כי הוא רשאי להימנע מהפללה עצמית.

 

הזכות להיוועץ בעו"ד פלילי

זוהי זכות יסוד במדינת ישראל שמהווה ביטוי מובהק של הזכות להליך הוגן. הזכות להיוועצות עם עורך דין פלילי ללא דיחוי עומדת לחשוד / הנחקר כבר משלב מעצרו, לרבות כל מצב בו מוגבלת חירותו של הקטין עקב חשד בביצוע עבירה.

החוקר המשטרתי מחויב ליידע את הקטין הנחקר על זכותו להתייעצות מול סניגור פלילי. במידה וקטין מעוניין להיוועץ בעורך דין פלילי, המשטרה מחויבת לזמן את העו"ד ללא שהות, ולעצור את החקירה עד שהסניגור יגיע.

במקרה בו המשטרה הפרה את חובתה להודיע לחשוד על זכות ההיוועצות, הדבר עשוי להוביל לפסילה של הודאתו של החשוד או כל ראיה אחרת שנגזרת מן ההודאה או שנאספה ללא מעורבות של עורך דין בחקירתו של הקטין.

 

כיצד באה לידי ביטוי הגישה השיקומית בחוק הנוער?

חוק הנוער שם דגש מיוחד על שיקום של עבריינים מתחת לגיל 18 כערך עליון בטיפול בתיקים פליליים של קטינים. בתי המשפט לנוער מביאים את עקרון השיקום לידי ביטוי בפסיקה שלהם בתיקים פליליים העוסקים בעבריינות נוער.

להלן סעיפי חוק הנוער בהם באה לידי ביטוי הגישה המשקמת:

 

מעצר קטין כמוצא אחרון

על פי חוק הנוער, לא יוחלט על מעצר קטין במידה וניתן להשיג את מטרתו של המעצר בכלים חלופיים, שהפגיעה שלהם בחירותו של הילד או הנער תהיה מצומצמת יותר. בנוסף, קובע חוק הנוער, כי תקופת המעצר תמשך לאורך פרק הזמן הכי קצר שמתאפשר לצורך השגת המטרה לה הליכי המעצר נועדו.

הרציונל העומד בבסיס חקיקה זו, הינו ההבנה כי מעצר מהווה חוויה לא פשוטה פיזית ורגשית עבור כל חשוד, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקטינים. יתרה מכך, עצם הטיפול בקטינים על ידי שוטרים עלול לגרום לנזק חמור ולהוביל להידרדרות במצבו של הקטין.

לפיכך הפסיקה קובעת כי יש הכרח לשקול את החלופות האפשריות למעצר קטין כאשר מדובר בהליך פלילי של קטינים.

 

חובת ביצוע תסקיר לפני החלטה על מעצר עד תום ההליכים

קיים תיקון לחוק הנוער אשר קובע כי אין להחליט על הארכת מעצר לקטין עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, מבלי שיערך תסקיר. התיקון נובע מן ההכרה בעובדה שלמעצר של קטין לפרקי זמן ממושכים עשויה להיות השפעה מזיקה מאוד ובלתי הפיכה על מצבם הנפשי וההתנהגותי של קטינים.

לכן מן הראוי שלבית המשפט המטפל בתיק פלילי של קטין תהיה גישה לכל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים לנסיבות חייו הפרטניות של הנאשם, ההיסטוריה המשפחתית שלו, וערוצי השיקום האפשריים עבורו, לפני שתתקבל ההחלטה להביא את הקטין למעצר. למרות זאת, מן הראוי לציין כי התיקון לחוק הנוער קובע באופן חד משמעי כי העדר תסקיר בנמצא לא יהווה עילה שתצדיק את עיכוב השחרור של הקטין העצור.

יתרה מכל, בית המשפט המטפל בעניינו של הקטין רשאי, במידה ויראה זאת לנכון, להורות על שחרורו של הקטין אף לפני שהתסקיר יגיע לידיו.

 

המרת מאסר בצו מעון

בחוק הנוער קיים תיקון שמטרתו להציע מענה עבור מצבים אשר בהם קטינים נשלחים לפרקי זמן ארוכים לצווי מעון, ושבחלוף הזמן הצוות המקצועי במעון מגיע למסקנה כי התנהגות הקטין אינה מאפשרת להמשיך ולקיים את הצו.

כאשר בית המשפט בחר להמיר צו מעון בצו מאסר, מעניק לו תיקון זה את האפשרות לשוב ולבחון את החלטתו ולבחור בהמרה של צו המאסר לצו מעון נעול. כלומר, גם במקרים בהם נאלץ בית המשפט להורות על מאסר של קטינים, מאפשרת החקיקה פתח לשיקומו של הקטין, בכך שהיא מעניקה לממונה על המעונות סמכות להעביר למעון נעול את אותם בני נוער שאין אפשרות לשקם במסגרת צו מעון רגיל.

 

צו מעון כחלופה להפעלה של מאסר על תנאי

מתוך הכרה בשינויים הרבים שחלים בחייו של הקטין, חוק הנוער מאפשר לקטין להמשיך את התהליך הטיפולי שלו מבלי שהמאסר המותנה שהוטל עליו במועד מוקדם יותר, יביא לשיבוש של המאמץ השיקומי.

לכן קיים בחוק הנוער סעיף שמגדיר כי במקום מאסר על תנאי בית משפט לנוער יכול לבחור לצוות על אחזקת הקטין במעון נעול, שם יומשך הטיפול המשקם בו.

 

אילו זכויות שמורות לקטינים המצויים בהליכים פליליים?

להלן הזכויות המיוחדות שמקנה "חוק הנוער (טיפול והשגחה)" לבני נוער המטופלים בהליך פלילי:

 

איסור על מעצר עד תום ההליכים לקטין מתחת לגיל 14

לפי חוק הנוער אין להטיל מעצר עד תום ההליכים על קטינים שגילם מתחת ל – 14. מטרת סעיף זה לחוק הנוער הינה למנוע מבני נוער צעירים להגיע למאסר מאחר ומדובר בחוויה שעלולה להותיר בהם פגיעה נפשית חמורה ובלתי מידתית לטווח הארוך.

 

הגבלת מעצר בית לקטינים

על פי חוק הנוער, קטינים אשר שוחררו לא ימצאו בתנאים מגבילים של מעצר בית לפרקי זמן העולים על 9 חודשים.

אף שבית המשפט רשאי להורות שוב ושוב על הארכת המעצר על תנאי לתקופה של 90 יום לכל היותר, תקנה זו לחוק הנוער נועדה להעביר מסר חד משמעי: לא ניתן לשלול את חירותו של קטין, ללא הגבלת זמן – גם לא כשמדובר על כליאתו בביתו הוא.

השיקול המרכזי העומד בבסיס סעיף זה לחוק הנוער, הינו כי הפסקת שגרת יומו של הקטין לפרקי זמן ממושכים מדי, מסכנים את ההתפתחות האקדמית והחברתית התקינה שלו, ויוצרת פערים בעייתיים בינו לבין בני גילו.

מאותו השיקול, הוסיף המחוקק גם נדבך לחוק הנוער, בו נקבע כי במקרים בהם בית המשפט מורה על שחרור קטין בתנאי מעצר בית אשר מחייבים אותו לשהות בביתו למשך יותר מ – 16 שעות ביממה, מחויב בית המשפט לקיים דיון במצבו של אותו קטין בתדירות של אחת ל – 90 יום.

 

ביטול של מעצר הגנתי

על פי חוק הנוער, לבית המשפט ניתנת הסמכות להורות כי קטין המצוי בהליך פלילי יטופל באחד מבין ערוצי הטיפול וההשגחה המוגדרים בחוק.

מדובר על שילוב בין מסגרות הטיפול לנוער בסיכון לטיפול בעבריינים קטינים, כאשר סעיף זה בחקיקה, נשען על ההבנה כי הנסיבות בהן קטינים עוברים על החוק, נעוצות פעמים רבות בהיסטוריה משפחתית בעייתית או רקע בעייתי בהיבטים אחרים, ולכן  גם אם הקטין עבר על החוק, יש לטפל בו באותו האופן בו מטפלים בקטינים בסיכון.

 

הזכות לערער על צו השגחה זמנית

על פי חוק הנוער, לבית המשפט תעמוד הסמכות לצוות כי קטין יועבר להשגחה של קצין מבחן לתקופה שבין הגשת כתב האישום ועד שתתקבל החלטת בית המשפט בענייניו של הקטין עם תום ההליך.

חוק הנוער עושה הבחנה בין צו השגחה זמנית אשר מוצא אל הפועל במסגרות הקהילתיות, לבין צו השגחה זמנית שמצריך הוצאה של הקטין מביתו לחלוטין ובמיוחד, כאשר מדובר בהוצאה של הקטין מביתו לצורך הסתכלות.

על פי החוק, קיימת אפשרות לערער על צו השגחה זמנית בפני בית המשפט שלערעור, אשר ידון בערעור בהרכב של שופט יחיד. החוק מגדיר גם כי ניתן לערער גם על החלטת בית המשפט לערעור, מול בית המשפט העליון. באופן זה מתקיים חריג לכלל אשר לפיו אין אפשרות לערער על החלטות ביניים המתקבלות במסגרת הליכים פליליים.

 

השמה חוץ ביתית כתלות בקיום ראיות לכאורה

חוק הנוער מסדיר את סמכויותיו של שירות המבחן לנוער ואת תחומי אחריותו. על פי החוק, במידה ואין בנמצא ראיות לכאורה כנגד קטין המצוי בהליך פלילי, ועולה צורך מיידי להוציא את הקטין לטיפול במסגרת חוץ ביתית, מחויב שירות המבחן להעביר את הקטין לטיפול במסגרת המתאימה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), גם לפני שניתן גזר דין בעניינו.

 

על החשיבות בקבלת סיוע משפטי לקטין מעורך דין פלילי המתמחה בייצוג קטינים

כאשר קטינים מסתבכים בפלילים עלולות להיות לכך השלכות חמורות על חייהם.

כל הליך חקירתי, ועל אחת כמה וכמה כשהוא כרוך בשלילה של חירותו של החשוד, או בהגבלה של חופש התנועה שלו, הוא אירוע טראומטי ביותר עבור הילד או הנער. כאשר קטין מתמודד בפעם הראשונה בחייו עם מצב מאיים כמו חקירה משטרתית, חוסר הבשלות וניסיון החיים, לצד הלחץ בו הנחקר נתון, משחקים כולם תפקיד.

קטינים עשויים לקבל החלטות שגויות והרות אסון במסגרת חקירה משטרתית ואף תוך כדי ההליך המשפטי שמתנהל נגדם בבית המשפט לנוער, וכתוצאה מכך לסבך את עצמם באופן בלתי הפיך.

לעתים, עשוי קטין המצוי בהליך פלילי, לקחת על עצמו אחריות לעבירות שלא ביצע, משיקולים של לחץ חברתי, או מניפולציות שמופעלות עליו במסגרת החקירה. לחילופין, ישנם קטינים שבוחרים דווקא להמנע משיתוף פעולה עם החוקרים משיקולים שאינם ענייניים, ובכך פוגעים בעצמם ובסיכויים שלהם לצאת מן ההליך הפלילי בנזק מינימלי.

לאור כל האמור לעיל, פניה לקבלת ייעוץ וליווי משפטי מעורך דין פלילי שמתמחה בטיפול בתיקי ילדים ונוער, היא חשובה מאין כמוה.

הבחירה ליצור קשר עם עורך דין מנוסה בתחום עבריינות הנוער, בשלב מוקדם ככל הניתן בהליך הפלילי, יכולה ליצור הבדל משמעותי באופן בו הטיפול המשפטי בקטין מתנהל, והיא חיונית להבטחת השמירה על זכויותיו של הילד.

לכן במידה ואתם או בן משפחתכם שטרם מלאו לו 18 ניצבים בפני הליך פלילי, אנא פנו בהקדם לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין פלילי מנוסה אשר מתמחה בייצוג של ילדים ובני נוער.

עו"ד פלילי לייצוג קטינים יוכל להציע לכם סיוע מקצוע בהתאם לצורכיכם הפרטניים ונסיבותיכם האישיות. חשוב שתדעו: היעוץ המשפטי הניתן לקטינים על ידי עורכי דין פליליים המטפלים בתיקי ילדים ונוער, הוא ללא עלות, ללא התחייבות ומבטיח לכם סודיות מלאה.

 

 

עורך דין עבירות נוער

הדין הפלילי במדינת ישראל מטפל בבני נוער שהיו מעורבים בביצוע עבירות פליליות באופן שונה מן הטיפול בבגירים. החקיקה שנועדה להסדיר את הטיפול בבני נוער בהיבט

ייצוג פלילי לקטינים

ייצוג פלילי לקטינים הינו תת התמחות מיוחדת בדין הפלילי בישראל, שמחייב את עורך הדין להכיר על בוריו הן את החוק הפלילי הרלוונטי לסוג העבירה בה

דני-אורדן-רקע-תכלת
עו"ד דני אורדן - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו
או השאירו פרטים בטופס: