חוסר נכונות של הנאשם לגשת לשימוע

ההליך הפלילי מטרתו להגן על אזרחי ותושבי המדינה, למנוע פגיעה בזכויות שלהם, בגופם או ברכושם. אך, גם למי שחשוד או מואשם בפליליים יש זכויות שמטרתן לוודא שהליך החקירה והשיפוט נעשים באופן צודק, ללא הפליה וללא פגיעה מיותרת ושלא כדין בחשוד. אחת מהזכויות הללו הינה הזכות לקיומו של שימוע טרם הגשת כתב אישום.

מהו הליך השימוע? האם הוא באמת בא לטובתו של החשוד ומה קורה אם במקרה של חוסר נכונות של הנאשם לגשת לשימוע?

 

מהו הליך השימוע

הליך שימוע בכלליותו הינו הליך בו לצד שחשוד או נאשם בביצוע מעשה מסוים ישנה אפשרות להציג את גרסתו ובכך לשנות את רוע הגזרה. הליך השימוע המוכר ביותר הינו ההליך שמתבצע טרם פיטורים ובו הבוס מבהיר לעובד מהן הסיבות לפיטורין ומנגד העובד יכול להציג את גרסתו ועמדתו ולפעול כדי לשנות את דעתו של הבוס.

בדומה להליך בעת פיטורין קיים גם הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום. בהליך זה, מוצגות לנאשם כל הראיות הקשורות בביצוע העבירה ומנגד הנאשם יכול להציג ראיות שלא היו מוכרות לחוקרים ולתביעה, להציג את הנסיבות האישיות שהובילו לביצוע העבירה או להציג הוכחות המראות שהחשוד לא ביצע את העבירה.

 

מתי מתבצע הליך השימוע בתוך ההליך הפלילי?

הליך השימוע מתבצע לפני הגשת כתב האישום כנגד החשוד. ההליך הפלילי הינו הליך משפטי ארוך שמטרתו להביא להוכחת האמת והעמדה לדין של מי שאכן ביצע עבירות פליליות.

השלב שלפני הגשת כתב האישום וביצוע השימוע הינו שלב החקירה. ישנם הליכים רבים שיכולים להתרחש בשלב החקירה, החל מחקירה סמויה, ללא ידיעה של החשוד ועד למעצר של החשוד וחקירתו בהזהרה. כמו כן, בשלב זה ישנו איסוף של ראיות, בין אם איסוף פיזי מזירת ביצוע הפשע, מביתו של החשוד ומהאמצעים האלקטרונים שבבעלותו. ובין אם מדובר על איסוף עדויות של מעורבים באירוע או עדים לאירוע.

לאחר איסוף הראיות החוקרים והתובעים בוחנים האם ישנן ראיות מספקות לצורך הגשת כתב האישום. במקרה ויוחלט שאין ראיות מספקות או שהראיות מעידות על כך שהחשוד אינו אשם, התיק ייסגר. לעומת זאת, במקרים בהם ישנן ראיות מספקות יתבצע הליך השימוע שלאחריו יוגש כתב האישום.

 

מה המטרה והמשמעות של השימוע?

המטרה העיקרית של רשויות החוק הינה להגיע לחקר האמת והעמדה לדין של האשם בביצוע העבירה באופן המהיר והקצר ביותר, הן מבחינת משאבים כספיים והן מבחינת משאבי כוח אדם. לכן, המשטרה והפרקליטות ימנעו מהגעה למשפט במקרים בהם אין להם דיי ראיות להוכחת ביצוע העבירה או במידה ולחשוד יש ראיות חותכות המוכיחות שהוא לא ביצע את העבירה.

לכן, המטרה העיקרית של השימוע היא לתת לחשוד את האפשרות להציג את הראיות שברשותו ואת הנסיבות הקשורות לאירוע. באופן הזה החשוד יכול להוביל לביטול של האשמות כנגדו או לכל הפחות להפחית את חומרת סעיפי האישום.

מהצד של התביעה ניתנת לה אפשרות להימנע מהעמדה לדין ומהליך משפטי ארוך של מי שיכול להוכיח את חפותו בנוגע לכל האישומים או לחלקם.

 

מתי ישנה חובה בביצוע שימוע?

על פי החוק, התביעה מחויבת לבצע שימוע בכל מקרה של עבירה המסווגת כפשע. המשמעות של סיווג זה הינה העובדה שהעונש המינימלי שניתן לתת על עבירה זו הינו שלוש שנות מאסר.

 

דוגמאות לעבירות המוגדרות כפשע

סיווג העבירות במשפט הפלילי נעשה לפי חומרת המעשה וכתוצאה מכך גם חומרת העונש על ביצוע המעשה. לכן, בכל קטגוריה של סוגי עבירות יכולה להיות עבירה שתוגדר כפשע ואילו אחרות שיוגדרו כעוון וזאת בהתייחסות להשלכות ולתוצאות של ביצוע אותו מעשה.

בכלליות ניתן לומר שעבירות המוגדרות כפשע רבות מעבירות האלימות, עבירות של מתה ורצח, עבירות של שוד וגם עבירות של פגיעה בביטחון המדינה.

 

האם ניתן למנוע מחשוד את הזכות לשימוע?

החוק מתיר לתביעה למנוע את הזכות לשימוע מחשוד במספר מקרים –

  • חשוד הנמצא במעצר.
  • מקרים של עבירות אלימות.
  • מכל החלטה ברורה ומנומקת של התביעה כי ישנה מניעה להעניק לחשוד את זכות השימוע.

 

בכל קרה היות ומדובר על זכות של החשוד התביעה צריכה להעמיד בפני עורך דינו של הנאשם וכן בפני מערכת המשפט במקרה הצורך סיבות מוצדקות וברורות למניעה של הליך זה.

 

שימוע – הזכות של החשוד והחובה של התובע

כפי שתיארנו, השימוע לא נחשב לחובה של החשוד. יש לחשוד זכות מלאה להימנע מקיומו של השימוע. הדבר דומה במעט לזכות של חשוד לייצוג משפטי הוגן על ידי עורך דין. אומנם החוק מאפשר וממליץ את קיומו של ייעוץ משפטי וזאת כדי למנוע הפללה שלא לצורך או פגיעה בזכויות של החשוד במהלך ההליך הפלילי.

כך גם במקרה של שימוע. מדובר על זכות של החשוד והיא נועדה כדי לאפשר לחשוד להציג את גרסתו ואת הראיות שלו זאת שלא במסגרת חקירה משטרתית או במסגרת ההליך המשפטי בפני שופט.

 

מדוע חשוב לעשות הכנה לשימוע ולהגיע מלווים בעורך דין?

אחד המשפטים המוכרים ביותר שנאמרים למי שנעצר בחשד לפליליים הינו “כל מה שתאמר עשוי להיות משומש כנגדך בהליך המשפטי”. המשמעות של המשפט הזה הינה העובדה שכל אמירה שהחשוד בוחר להגיד, בין אם במכוון ובין אם בשוגג נחשבת לאמירה מחייבת ולכן יכולה אף להיות כדמוי הודאה באשמה או הפללה עצמית.

במקרים רבים, אדם פרטי שלא מכיר את חוקי הפליליים לעומקם עשוי לשגות באמירותיו ובכוונותיו וזאת למרות העובדה שמדובר על אדם שהוא חף מפשע.

נוסף לכך, בהליך השימוע התביעה יכולה לשאול את החשוד שאלות ולנסות להוביל אותו להודות או ליפול בלשונו. על כן חשוב מאוד לבצע הכנה מדוקדקת אשר תביא בתוכה לידי ביטוי גם שאלות וסוגיות שונות אשר עשויות לעלות ולגרום לחשוד לומר דברים שעשויים להחמיר את כתב האישום.

אודות המחברת

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

היעדר עניין לציבור

רבים מאיתנו שמעו על מקרים בהם קורבנות עבירה פלילית אשר פנו למשטרה קיבלו הודעה כי תיק החקירה או התיק הפלילי נסגרו בשל חוסר עניין לציבור.

חזרה מכתב אישום מול הרשות התובעת

ההליך הפלילי בישראל כולל בתוכו שלבים רבים עד להעמדה לדין של חשוד בביצוע עבירה פלילית. לעיתים קרובות יכול ההליך הפלילי כולו להתארך ולקחת שנים רבות.

היעדר אשמה פלילית

אנשים רבים מניחים כי עבירות פליליות, אשמה פלילית ותיקים פליליים הינם נחלתם של עבריינים בלבד. אך, לאור המנעד הרחב מאוד של עבירות המוגדרות כעבירות פליליות,

היעדר ראיות מספיקות

החוק הפלילי בישראל מגדיר מספר רב של עבירות תחת חוק העונשין, אשר עבירה עליהן מוגדרת כעבירה פלילית. עבירות אלו כוללות בתוכן עבירות אשר עלולות לפגוע