הריגה בשוגג

ההגדרה של הריגה בשוגג עשויה לגרום לכל מי שקורא את החוק לאי נוחות, הכיצד ייתכן שאדם יהרוג אדם אחר בשוגג? ההגדרה הזו באה להציג לנו שלא רק עבריינים עשויים להגיע למצב של פגיעה בחיי אדם, גם אנשים נורמטיביים לחלוטין עשויים בלי כל כוונה להיות מואשמים בעבירת הריגה.

 

מהי הריגה בשוגג?

עבירת הריגה בשוגג הינה כל מקרה בו הנאשם גרם למותו של אדם, אך המעשה לא בוצע בתוך כוונת תחילה. ההגדרה הזו נכונה לכל מעשה שהנאשם ביצע או נמנע מלבצע ולכן גרם לתוצאות העבירה.

 

ההבדלים בחוק – הרפורמה של שנת 2019

במהלך העשור האחרון, התקיימו דיונים רבים ומורכבים בנושא עבירות ההמתה השונות, ההגדרה שלהן והעונש הניתן על כל אחת מהן. ברפורמה שהועברה בשנת 2019 הוחלט על ביטולו של סעיף ההריגה (סעיף 298 לחוק העונשין), הגדרה מחדש של עבירת רצח והוספתן של שתי עבירות המתה חדשות: המתה בנסיבות של אחראיות מופחתת והמתה בקלות דעת.

 

כל עבירות ההמתה

כיום קיימות 4 עבירות המתה עקרוניות ומשמעותיות. הן כוללות בתוכן את המנעד שבין רצח בכוונה תחילה ועד לגרימת מוות ברשלנות.

 

עבירת רצח

לפי הגדרת החוק, מדובר בכל מקרה בו גורם אדם בכוונה או באדישות למותו של אדם אחר. הדין על עבירה זו עומד על עונש של עד מאסר עולם.

הכר את הפליליסטים
אלעד
אלעד​ - יוצא פרקליטות מחוז ת"א
נעם
נעם - בעל מעל 25 שנות ניסיון
נדב
נדב - תובע עירוני לשעבר
אהרון
אהרון - יוצא הפרקליטות והשב"כ

 

עבירות רצח בנסיבות מחמירות

סעיף זה בחוק מגדיר מקרים, מעשים וזהויות של נפגעים אשר הופכות את מעשה הרצח לחמור אף יותר וכל כן העונש הניתן במקרים עלו עומד על מאסר עולם בלבד. בתוך אלו ניתן לציין עבירות שבוצעו אל בן זוג ונעשו לאחר התעללות, עבירת רצח אשר בוצע כלפי קטין וגם כזו שבוצעה במטרה לבצע עבירה נוספת.

 

המתה בנסיבות של אחראיות מופחתת

חידוש נוסף אשר נכנס כסעיף לחוק הינה ההגדרה של רצח אשר בוצע בנסיבות מקלות. בפועל מדובר על עבירות רצח, אשר בוצעו במחשבת תחילה או באדישות, אך הן בוצעו כתוצאה מאירועים ונסיבות אשר מקלות על חומרת המעשה.

הדוגמה הטובה ביותר לנסיבות מהסוג הינה המתה אשר בוצעה לאחר התעללות ממושכת או חמורה, לנאשם או לבני משפחתו, אשר גרמה לפגיעה במצב הנפשי של הנאשם. כתוצאה מהתעללות זו הנאשם היה נתון תחת מצב של מצוקה נפשית אשר גרמה לו לפגוע במתעלל. תוצאת הפגיעה הובילה למותו של המתעלל. העונש במקרים אלו עומד על בין 15 ל-20 שנה לכל היותר, זאת בהתאם לנסיבות האירוע ולהיסטוריה של הנאשם.

 

המתה בקלות דעת

גם זה הינו סעיף חדש אשר נכנס לחוק בשנת 2019. על פי סעיף זה, כל אדם הגורם מוות לאדם אחר בשל קלות דעת דינו מאסר של 12 שנים. ההגדרה של קלות דעת כוללת בתוכה כל פעולה אשר בוצעה תוך כדי נטילת סיכון בלתי סביר אשר גרם לבסוף למוות. בתוך קטגוריה זו ניתן לציין עבירות בהן ההמתה בוצעה כתוצאה מנהיגה פזיזה או במהירות גבוהה, שימוש בחומרים זולים לצורך ביצוע עבודות בנייה ואף מחקרים בנשק.

 

מדוע היה צורך בשינוי החוק?

עד שנת 2019, החוק בישראל כלל בתוך עבירות המתה את כל העבירות אשר גרמו ליסוד עובדתי אחד, והוא תוצאת המוות. אך ההבדלה בין העבירות השונות עמדה על בסיס היסוד הנפשי, כששתי העבירות העיקריות בנושא הינן רצח (המתה בכוונת תחילה) והריגה (המתה בשוגג).

 

מהו היסוד הנפשי וכיצד הוא בא לידי ביטוי בכל אחת מהעבירות?

לכל עבירה פלילית ישנם שני יסודות, היסוד העובדתי והיסוד הנפשי. במקרה של עבירות המתה היסוד העובדתי הינו קל וברור, גרימת מוות. אך, היסוד הנפשי בעבירות המתה הוא העניין הסבוך יותר. בכל הנוגע לעבירות של רצח, ישנה חשיבות להוכיח כי הנאשם פעל מתוך כוונה ברורה לביצוע המעשה ואף בתכנון המעשה. לעומת זאת, בהריגה ישנה תוצאה ללא כוונה.

 

אז מה הייתה בדיוק הבעייתיות?

הבעייתיות בהגדרת החוק טרום רפורמה הגיעה משני כיווני החוק. מצד אחד, ניתן היה להקל את חומרת המעשה של נאשם מרצח להריגה בשל העובדה שהיה קשה להוכיח את היסוד הנפשי.

מנגד, מקרים בהם העבירה התבצעה בכוונה תחילה אך בשל נסיבות מקלות העונש שהוטל היה חמור אל מול הנסיבות. דוגמה לסיטואציה זו ניתן לראות בתיק של דלאל דואד, זו הורשעה ברצח בעלה. אך נסיבות האירוע וחייה בהן היא חוותה התעללות קשה מצד בעלה לא הובאו לחישוב בעת ההרשעה והטלת העונש.

 

סוגיית האדישות

הסדרת החוק החדשה הובילה להכנסת עבירת ההריגה בשוגג לתוך כל אחד מהסעיפים האחרים ושינוי העונש בהתאם לנסיבות האירוע.

נוסף לכך, החוק הגדיר כי גם ביצוע של פעולה באדישות אשר גרמה להמתה של אדם נכללת בתוך היסוד הנפשי הקשור בכל אחת מעבירות ההמתה. ההגדרה הזו של אדישות מכניסה את אלמנט שיקול הדעת של השופטים ומאפשרת להעניש נאשם באופן התואם את המעשה שהוא ביצע בהתחשב בנסיבות ולא רק בהתחשב ביסוד הנפשי של כוונת רצח.

בסופו של דבר נהג שיכור אשר גרם למוות של אדם אומנם לא התכוון לרצוח אותו, אך הוא פעל באדישות ובפזיזות שבהימנעות ממנה גם הייתה נמנעת העבירה.

 

החשיבות שבייצוג הולם

בכל הנוגע לעבירות שהוגדרו בעבר כהריגה בשוגג חשוב מאוד לקבל ייצוג מקצועי ואמין החל משלב הזימון לחקירה ועד לשלב מתן גזר הדין. כל אחת מעבירות ההמתה הינן עבירות חמורות מאוד, אך לא ניתן לשכוח שעבירות שנעשו בשוגג, עשויות להתרחש לרבים מאיתנו וההגנה המשפטית יכולה להיות ההבדל בין הרשעה ברצח לעומת הרשעה בהמתה בנסיבות של אחראיות מופחתת.

הריגה בשוגג

רוצה לשלוח את המאמר לחבר?
שתף בוואטסאפ
אודות המחבר
שאלות ותשובות בנושא הריגה בשוגג

עבירות ההמתה שנכללו בחוק כללו 3 מדרגים של עבירות, רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות.

על פי החוק בישראל לכל אדם יש את הזכות לייצוג משפטי הולם מידי עורך דין. לכן, המדינה מספקת למעוטי יכולת עורכי דין מהסנגוריה הציבורית.

העונש החמור ביותר הניתן בישראל הינו גזר דין מוות והוא מוטל במקרה של עבירות המתה רק למי שנשפט מתוקף החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם. מעבר לכך, העונש הרב ביותר שניתן לתת בעבירות המתה הינו מאסר עולם. חשוב לשים לב שישנם סעיפים בחוק בהם אישום משמעו מאסר עולם וודאי ולשופטים אין שיקול דעת הנושא.

בגדול כן, בכל הנוגע לעבירות המתה שלא נעשו מכוונת תחילה ישנה משמעות גדולה לאופי האדם, לעברו ולמצבו בהווה. היות וכל אלו מייצגים לשופטים את המהות של האדם ואת הסכנה שלו לציבור הכללי.

מידע נוסף בנושא עבירות רצח
ייצוג בעבירת רצח

עבירות של המתה נחשבות לעבירות החמורות ביותר הקיימות בחוק העונשין של מדינת ישראל. כשהחמורה מבין כולן הינה עבירת הרצח. ישנם שלבים ארוכים מאוד מרגע תחילת

קרא עוד
עבירת הריגה

המונח הריגה ביסודו מתייחס למעשה שבו אדם אחד הורג אחר תוך כוונה לכל מיני סיבות ונסיבות האירוע. על קשת זאת ניתן למצוא גם מקרים של

קרא עוד