קבלת דבר במרמה היא בין העבירות הפליליות השכיחות יותר במדינת ישראל. עבירות קבלת דבר במרמה כרוכות בהטעיה של הזולת ו / או יצירת מצג שווא במטרה להונות אדם אחר לכדי מתן כספים, נכסים או טובות הנאה לסוגיהן לאדם שלא זכאי לקבלם על פי חוק.
ישנם סוגים שונים של עבירות המשתייכות לקטגוריה זו הנקראת “קבלת דבר במרמה”, אשר מתאפיינות במעשים שיש בהם משום הולכה שולל של הזולת, ורמאות המתבצעת תוך מעילה באמון הבסיסי שהחברה שואפת להשתית בין בני אדם. במאמר זה נפרט אודות סוגים המעשים הנחשבים כעבירת קבלת דבר במרמה, בעונשים הקבועים בדין הפלילי בגינם, ובתפקידו של עורך דין פלילי בהקשר זה.
מהי מרמה מבחינת החוק?
בראי החוק בישראל ובכלל, “מרמה” היא מונח שמשמעו טענה שהיא שקרית מבחינה עובדתית. ככלל, אמירת שקר כשלעצמה, הגם שהיא פסולה מבחינה מוסרית במרבית הנסיבות, עדיין אינה בבחינת עבירה על החוק. יחד עם זאת, במקרים שבהם אמירת דבר שקר מובילה לכך שנגרמים נזקים לרכוש של הזולת, אותו שימוש בטענה שקרית הופך לדבר בעייתי בפן הפלילי.
בהתאם לכך, מבחינת החוק, כשמדובר על קבלת דבר במרמה, מתייחסים למעשה לכל תרחיש שבו פלוני שטוען טענה שהיא שקרית בפן העובדתי, על מנת להשיג תועלת מסוימת לעצמו. מבחינת החוק תהא זו מרמה בין אם אותו אדם עשה זאת באופן מודע ובין אם כמחדל, ובלבד שתכליתן של פעולותיו היתה השגת טובת הנאה מסוג כלשהו.
כעת משהבהרנו מהי מרמה בראי החוק, נמשיך לשורות הבאות שבהן נרחיב את היריעה בנושא קבלת דבר במרמה, והעונשים הקבועים בחוק העונשין במדינת ישראל בגין עבירות פליליות אשר משתייכות לקטגוריה זו.
כיצד מתבטאת קבלת דבר במרמה?
קבלת דבר במרמה היא מונח בן שלוש מילים שלמעשה הוא המקבילה למילה אחת שיש לה קונוטציה שלילית במיוחד, והיא רמאות. הביטוי “קבלת דבר במרמה” משמש מזה שנים רבות כפתח להגשת כתבי אישום במגוון רחב של תחומים, כנגד מגוון גדול ביותר של אנשים.
לעתים עסקינן באנשים פרטיים ולעתים דווקא בגופים עסקיים ואחרים, אשר ביצעו מעשי מרמה וקיבלו שלא כדין כסף או תמורה מסוגים אחרים מאנשים שונים. לצורך העניין, קבלת תעודה של הסמכה מקצועית על בסיס הצגה של אישורים לא מספקים, אשר בעקבותיה האוחז בתעודה מקבל הטבות כספיות שונות, עלולה להיחשב כקבלת דבר במרמה אשר עונש של 3 עד 5 שנות מאסר בצידה.
סוגים של מעשים שכיחים הנחשבים כעבירה של קבלת דבר במרמה
להלן רשימה קצרה יחסית אך עם זאת מייצגת של סוגי עבירות נפוצות שנחשבות כעבירת קבלת דבר במרמה:
- קבלת הטבות כספיות בהתבסס על מצג שווא: מקומות עבודה שונים מעניקים הטבות כספיות לעובדים בעלי תואר אקדמי מסוגים מסוימים. כאשר עובד מקבל הטבה כזו בהתבסס על תואר אקדמי מזויף שלא היה ולא נברא, גם אותו עובד וגם הגורם שסיפק לו את האסמכתא הפיקטיבית על התואר הנ”ל עשויים לעמוד בפני הליכים פליליים בדבר קבלת דבר במרמה.
- קבלה למקום עבודה או לתפקיד בהתבסס על תעודה מזוייפת: לצורך העניין, כשאדם מתקבל למשרת רוקח בהתבסס על הצגת תעודת הכשרה ברוקחות שמתבררת כתעודה מזויפת, הוא צפוי להליכים פליליים בגין קבלת דבר במרמה.
- הצעה של שירותים לאדם שאינו זקוק להם או מטעם גורם לא מוסמך: למשל, מוסכניק שטוען לקיומה של תקלה כלשהי ברכב ומציע לתקנה בתשלום, צפוי לעונשים הקבועים בחוק בגין קבלת דבר במרמה אם התיקון בוצע ללא צורך אמיתי או שלא בוצע כלל אך נגבה תשלום בגינו. זאת בהינתן וניתן יהיה להוכיח כי אכן כך הדבר.
בכל אחד מן המקרים הללו קיים מאפיין של רמאות, היות והכספים לא נלקחו מקורבנות העבירה תוך שימוש באמצעים אלימים אלא באמצעות ביצוע תחבולה והטעייה. זוהי אם כן מהותן האמיתית של עבירות “קבלת דבר במרמה”.
קבלת דבר במרמה – עונש כתלות בסוג העבירה שבוצעה
הענישה הקבועה בחוק בגין הרשעה בסעיף קבלת דבר במרמה הוא מאסר של 3 שנים והיא נחשבת כעוון. יחד עם זאת, היה והעבירה הזאת מצטרפת לעבירות אחרות, או שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות, אזי אותה עבירה נחשבת כקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. במקרה זה סיווגה של אותה עבירה הופך אוטומטית ל- “פשע”, כאשר רף הענישה עולה במקרים אלו, ועלול גם להגיע לכדי 5 שנות מאסר בפועל.
האם המחוקק מבדיל בין קבלת דבר במרמה לבין הגזמה לשם הגזמה?
מנהג ההגזמה, “עיגול הפינות” וסילוף בהצגת נתונים, הם כולם מנהגים שכיחים בחברה האנושית, עוד מימים ימימה. אולם המחוקק מבחין בין מקרים שבהם מדובר בגוזמה לשמה ובין מקרה של קבלת דבר במרמה.
למשל, כאשר מטרתה של התרברבות היא קבלה לתפקיד או קבלת תמורה כספית שאדם אינו זכאי לה על פי נתוניו הממשיים, עסקינן במקרה של קבלת דבר במרמה. בהתאם לאמות המידה האלו, כשאדם אינו יודע היכן עובר הגבול בין ההגזמה לרמייה, הוא בהחלט עשוי להגיע למצב בו הוא נאשם בקבלת דבר במרמה.
קבלת דבר במרמה – עונש שחומרתו תלויה גם באיכות הייצוג המשפטי של הנאשם
ההסתייעות בשירותיו הטובים של עורך דין פלילי במקרה כזה, לא רק מומלצת, אלא שהיא אפילו מחויבת המציאות. עורך דין כאמור לעיל, אחראי במסגרת תפקידו כמייצג של החשוד או הנאשם בעבירות קבלת דבר במרמה, להוכיח כי לא קיים יסוד להאשמת מרשו בסעיף קבלת דבר במרמה המיוחס לו.
ככל שמדובר בעורך דין שמכיר את תחום הפלילים טוב יותר, וצבר ניסיון עשיר יותר בייצוג וליווי תיקי קבלת דבר במרמה, סביר יותר שהוא ימצא את הדרך להגן על מרשו מההאשמות שעלולות להכניס אותו למאסר למשך תקופה ארוכה.
כל המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידיעה כללית בלבד, איננו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום פנים ואופן. במידה ונדרשים ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או ליווי משפטי לטובת טיפול במקרה ספציפי, יש לפנות בהקדם לקבלת סיוע משפטי פרטני של עורך דין פלילי מורשה.
