חוק הגנת הפרטיות מתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו המעניק לכל אדם באשר הוא את הזכות לפרטיות מוגנת. הפגיעה בפרטיות מהווה עוולה נזיקית אשר מזכה בפיצוי כספי גבוה ללא צורך בהוכחת נזק וזאת לצד פגיעות מסוימות בפרטיות המהוות בהתאם להוראות חוק הגנת הפריטות גם עבירות פליליות. על מהו חוק הגנת הפרטיות בהרחבה במאמר שלפניכם.
מה נכלל בחוק הגנת הפרטיות
בהוראות חוק הגנת הפרטיות נאסר על התחקות אחר אדם והטרדתו, האזנה שלא כחוק, צילום של אדם אחר ללא ידיעתו, הפצה של תצלומים משפילים או מבזים, העתקה ושימוש בתוכן שלא נועד לפרסום, התחזות לאחר, הפרה של חובת סודיות הקיימת בשל קשרי חוזה, טיפול וכן הלאה גם פרסום של כל דבר שהושג בדרכים האסורות שציינו נאסר במסגרת חוק זה.
חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת
חוק הגנת הפרטיות למעשה קובע עיקרון מנחה כי אסור לפגוע בפרטיותו של כל אדם ללא הסכמתו לכך. החוק הגדיר באלו הגנות יכולים לטעון אלו הנתבעים בהפרת חוק הגנת הפרטיות בהליכים כנגדם. בהתאם לחוק, הפטורים הנובעים מההגנות שנקבעו בחוק איסור לשון הרע חלים גם בכל הנוגע להגנת הפרטיות לרבות למעשים המותרים במסגרת חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.
תום לב ואמת דיברתי
מי שנתבע תחת חוק הגנת הפרטיות יכול לעמוד לו הגנת תום לב. החוק מפרט סיטואציות שונות בהם אם הפוגע לא ידע ולא היה צריך לדעת שעקב מעשיו עלולה להיגרם פגיעה בפרטיות כמו גם, במידה והוא פעל במטרה להגן על ענייניו האישיים יכולה לעמוד לו הגנת תום הלב. הדבר דומה לטענת אמת דיברתי בכל הנוגע לחוק איסור לשון הרע אך בניגוד לעניין הציבורי כאן מודבר בהיבט האישי.
חוק הגנת הפרטיות ומאגרי ידע
חוק הגנת הפרטיות הגדיר את המצבים בהם הפגיעה בפרטיות מוצדקת. החוק הסדיר את פעילותם של מאגרי מידע הכוללים מידע פרטי ורגיש והגדיר כעבירה את השימוש במאגרי מידע חסויים לשם חשיפת מידע אישי המאפשר לזהות את האדם. כל עובד שבא במגע עם מאגרי מידע אישיים מחויב לשמור על סודיות המידע המוגן ונדרש בדיווח בעת שיש חשש לדליפת מידע.
חוק הגנת הפרטיות ופירות העץ המורעל
במערכת המשפט הישראלי לרוב לא נכללת דוקטרינת “פירות העץ המורעל” בכל הנגע להעמדה לדין כלומר גם כאשר למשל בוצעו תרגילי חקירה שאינם חוקיים הראייה שהושגה כתוצאה מכך תהיה תקפה. חוק הגנת הפרטיות וחוק האזנות סתר הם היוצאים מהכלל בהקשר זה. ראיה שהושגה תוך כדי פגיעה בפרטיותו של האדם אינה ראיה קבילה בבית המשפט מלבד במקרים שהוחרגו בחוק.
סיכום מהו חוק הגנת הפרטיות
לסיכום, במאמר זה עסקנו בנושא של מהו חוק הגנת הפרטיות. בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כל אדם זכאי לפרטיות ואין להיכנס לרשותו של היחיד ללא הסכמתו מלבד בחשד לפשע ומניעת פשע כפי שהגדיר המחוקק. אין לפגוע בסוד שיחו של כל אדם בים אם בכתביו ובין אם ברשומותיו שלא בהסכמתו. פגיעה בפרטיות עשויה להוות הן עוולה אזרחית והן עבירה פלילית.
במקרה הצורך – עורך דין פלילי מטעמנו יעמוד לשירותכם בכל שעה ובכל זמן.
אחד מעקרונות חוק הגנת הפרטיות הוא עקרון ההסכמה. על מנת לפגוע בפרטיותו של אדם ושהדבר לא יהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית יש צורך בהסכמתו לחדירה לפרטיותו. ההסכמה מבטאת שליטה של האדם בעולמו ובשליטה לה הוא זכאי בכל הנוגע למידע. על פי הדין הסכמה לפגיעה בפרטיות נדרשת להיות הסכמה מדעת.
פגיעה בפרטיות היא הן עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד 5 שנות מאסר והן עוולה אזרחית שמאפשרת לתבוע פיצוי כספי. בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות בגין כל נזק שנגרם כתוצאה מהפגיעה ניתן לתבוע פיצוי של עד 50,000 ₪ גם ללא הוכחת נזק ועד 100,000 ₪ כאשר הפגיעה נעשתה במתכוון.
הרשות להגנת הפרטיות מסדירה, מפקחת ואוכפת את הוראות חוק הגנת הפרטיות. במסגרת תפקידה, הרשות משמשת כרגולטור המורה על אופן שמירת מידע אישי בישראל והיא מופקדת על הגנת המידע במאגרי המידע הדיגיטליים. לרשות סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות, על כלל הגופים העוסקים בשמירת מידע אישי בישראל.
הטענה כי הפגיעה בוצעה בתום לב תעמוד במצב בו הפוגע לא ידע ולא היה אמור לדעת על כך שמעשיו מהווים פגיעה בפרטיות. תום לב יתקיים גם אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שחלה על הפוגע חובה חוקית, חברתית, מוסרית או מקצועית לעניין. גם כאשר הדבר נעשה לשם הגנה על עניין אישי ניתן לטעון לתום לב וכאשר הדבר נעשה כחלק ממהלך עבודתו הרגיל.
