אלימות ללא הרשעה

אחד המצבים הפחות נעימים שאדם עלול לחוות הוא מצב שבו הופעלה כנגדו אלימות. ככל שהאלימות היא קיצונית יותר כך אמורה הענישה להיות חמורה יותר. לכאורה הדבר נכון, צודק ומשרת את האינטרסים של החברה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם יסתיים מקרה של אלימות ללא הרשעה ובכך שעונש שהאדם שהפעיל אלימות יקבל יהיה הרבה פחות חמור מזה שבית המשפט היה אמור לגזור עליו מלכתחילה.

מהו בדיוק מצב שבו הפעלת אלימות תסתיים ללא הרשעה או בענישה מקלה? מהם השיקולים של בית המשפט במקרים כאלה? מתי כדאי לפנות לשירותיו הטובים של עו”ד פלילי? בשורות להלן נעסוק בצד הרחום של בית המשפט בישראל.

 

מדיניות הענישה בישראל על עבירות אלימות

המושג אלימות הוא מושג רחב מאוד וכולל סוגים רבים מאוד של אלימות. בשורות להלן נעסוק בעבירות תקיפה בעיקר. זאת משום שעבירות מין, אלימות במשפחה או כלפי נשים וכן עבירות שוד או המתה נמנות עם העבירות שמי שמבצע אותן ייענש בכל מקרה. עם זאת, בעבירות תקיפה אחרות עשוי בית המשפט להקל עם התוקף, וסיבותיו עמו.

עם העבירות הללו ניתן למנות תקיפה סתם, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר וכן איומים. כל אחת מהעבירות הללו כשלעצמה היא עבירה חמורה, אשר החוק קובע עונש מינימום שאמור להיגזר על מי שמבצע אותה. אבל מה שחמור מהענישה עצמה הוא הרישום הפלילי המתלווה להרשעה. רישום פלילי עלול להשפיע על מהלך החיים של התוקף בצורה משמעותית.

 

באילו מצבים עשוי בית המשפט להימנע מהרשעה?

אחד המאפיינים המשמעותיים של המשפט בישראל הוא הניסיון להתחשב ככל שניתן בנאשם. בית המשפט מנסה לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס האישי וההומני. האינטרס הציבורי הוא, כמובן, הרחקת אדם אלים מהמרחב הציבורי, וכן גביית מחיר עבור אלימות כלפי אדם אחר.

מנגד, קיים האינטרס של השבת אדם למוטב ומניעת ענישה של אדם באופן לא פרופורציונלי לסוג האלימות שביצע. במקרים מסוימים, אכן עלול להסתיים מקרה של אלימות ללא הרשעה או עם עונש קל. זאת, אם בית המשפט ישקול את הנסיבות וישתכנע שמדובר בנסיבות מיוחדות.

הכר את הפליליסטים
אלעד
אלעד​ - יוצא פרקליטות מחוז ת"א
נעם
נעם - בעל מעל 25 שנות ניסיון
נדב
נדב - תובע עירוני לשעבר
אהרון
אהרון - יוצא הפרקליטות והשב"כ

 

עם הנסיבות הללו ניתן למנות:

נסיבות אישיות נסיבות אישיות ייחודיות של התוקף והמצב הנפשי שלו בעת ביצוע התקיפה
עבירות קודמות העדר עבירות או הרשעות קודמות עשוי לסייע לנאשם
סוג העבירה אם מדובר בעבירה שהנסיבות או התוצאות שלה אינן חמורות
דפוס התנהגות אם דפוס ההתנהגות של הנאשם הוא נורמטיבי, והעבירה שביצע היא חריגה
עבירות בעתיד כאן החלק היותר משמעותי – בית המשפט ינסה לקבוע מה הסבירות שהעבריין יחזור על העבירה בעתיד

 

בדרך כלל, העמדה למשפט על עבירת אלימות איננה עניין של מה בכך. בכל מקרה כזה, על הנתבע לפנות לשירותיו של עו”ד פלילי איכותי ומיומן. זאת, במטרה להביא, בסיכומו של עניין, לפסק דין ולגזר דין מקל.

 

ההבדל בין ענישה לבין שיקום

ככלל, הנטייה של בית המשפט היא לנסות ולשקם את הנאשם. המשמעות של שיקום היא מניעה, או הפחתה ניכרת של הסיכויים לכך שהנאשם יחזור על עבירת אלימות. במבט כולל, שיקום הנאשם הוא אינטרס חברתי ראשון במעלה. ענישה לא פרופורציונלית של הנאשם רק תמשוך אותו לעולם של אלימות.

עונש חמור אולי ישרת את האינטרסים של הנפגעים הדורשים, לרוב בצדק, עונש מחמיר לנאשם. מנגד, העונש הזה עלול להיות בבחינת שירות דוב לחברה ולנתק ממנה אדם נורמטיבי, שבגלל טעות אחת עלול מסלול החיים שלו להשתנות. מי שהורשע באלימות עלול לאבד את מקום העבודה, את המעגלים החברתיים ולפעמים גם את המשפחה. ואת זה בדיוק מנסה בית המשפט למנוע.

 

מה האפשרויות העומדות בפני הנפגע מעבירת אלימות?

בראש ובראשונה, חשוב לדעת שעבירת אלימות היא עבירה פלילית. לפיכך, מי שמעמיד את העבריין למשפט היא מדינת ישראל ולא התובע. גם פסק הדין וגזר הדין, ככל שהם משפיעים על הנתבע, אינם משפיעים כלל ועיקר על מי שנפגע מעבירת אלימות.

יחד עם זאת, חשוב גם לציין שגם במקרים של אלימות ללא הרשעה אשר לפעמים מסתיימים בענישה מינימלית לתוקף, יש אפשרות להגיש נגדו תביעת נזיקין ולהיפרע ממנו בגין האלימות שנקט. עו”ד פלילי יכול להגן על הלקוח שלו בתביעה פלילית, אבל תביעה אזרחית היא עניין אחר לגמרי.

 

אלימות ללא הרשעה – מתי כדאי לפנות לעורך דין פלילי

אירוע אלימות הוא אירוע טראומטי, הן לתובע והן לנתבע. מבחינת התובע, הנאשם איים עליו, ובמקרים מסוימים גם תקף אותו מילולית או פיזית. מי שאיננו רגיל למצבים כאלה, שזה בעצם מרבית האוכלוסייה, עלול לחוות טראומה של ממש. מבחינת הנתבע, דבר שאמר או מעשה שעשה בעידנא דריתחא, מביא אותו למצב קיצוני שבו הוא מוצא את עצמו על ספסל הנאשמים.

במקרים כאלה, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לפנות לשירותיו הטובים של עו”ד פלילי איכותי. עורך הדין ינסה ככל יכולתו לנווט את התביעה לכיוון של אלימות ללא הרשעה או להרשעה בסעיפים קלים בלבד:

  • אלימות ללא הרשעה: מצב שבו בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשם. זאת, בעיקר במטרה למנוע ממנו רישום פלילי שעלול להשפיע עליו לשנים ארוכות בעתיד.
  • הרשעה בסעיפים מקלים: הרשעה בסעיפים שהענישה בגינם קלה יחסית וניתן לגזור בגינם מאסר על תנאי למשל.

 

במקרה של אישום באלימות, פנייה לעו”ד פלילי היא הדבר המתבקש, ועו”ד כזה יכול לחלץ את הנאשם או להקל במידה ניכרת את העונש הצפוי לו.

כל המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידיעה כללית בלבד, איננו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום פנים ואופן. במידה ונדרשים ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או ליווי משפטי לטובת טיפול במקרה ספציפי, יש לפנות בהקדם לקבלת סיוע משפטי פרטני של עורך דין פלילי מורשה.

אלימות ללא הרשעה
אלימות ללא הרשעה
רוצה לשלוח את המאמר לחבר?
שתף בוואטסאפ
אודות המחבר
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
שאלות ותשובות בנושא אלימות ללא הרשעה

ישנן עבירות שמוגדרות כעבירות אלימות, בהן בית המשפט יכול להקל עם עונשו של התוקף במידה והוא מוצא לנכון לעשות זאת. בין עבירות אלו ניתן למצוא את עבירת התקיפה סתם, עבירת התקיפה בנסיבות מחמירות, עבירת תקיפת שוטר ועבירות הכוללות שימוש באיומים.

ישנן מספר נסיבות שאותן יכול בית המשפט לשקול בעת גזר הדין, אשר יכולות להביא אותו להקל על עונשו של הנאשם ואף להימנע מהרשעה. בין נסיבות אלו ישנן נסיבות אישיות שייחודיות לנאשם, היעדר עבר פלילי, התחשבות במידת הנזק וחומרת המעשה, הערכה שהנאשם אינו מהווה סכנה עתידית לחברה ועוד.

אמנם לא מדובר בדיוק בעונש כהלכתו, אך במקרים רבים בית המשפט פונה לפן השיקומי של מטרות המשפט הפלילי, על מנת ולנסות לשקם את הנאשם ולהחזיר אותו לתלם. שיקום זהו אינטרס חשוב של החברה, שכן יש בו פוטנציאל למנוע הישנות של עבירות פליליות מצד האדם ששוקם.

אמנם לא מדובר בדיוק בעונש כהלכתו, אך במקרים רבים בית המשפט פונה לפן השיקומי של מטרות המשפט הפלילי, על מנת ולנסות לשקם את הנאשם ולהחזיר אותו לתלם. שיקום זהו אינטרס חשוב של החברה, שכן יש בו פוטנציאל למנוע הישנות של עבירות פליליות מצד האדם ששוקם.

מידע נוסף בנושא עבירות אלימות
עורך דין עבירות אלימות

הסטטיסטיקה בישראל מדברת בעד עצמה, בשנה נפתחים בממוצע כ-130 אלף תיקים פליליים הנופלים בקטגוריה של אלימות. כשזהו המצב במדינה הקטנה שלנו, מדובר על אירועים שיכולים

קרא עוד
עבירת תקיפה סתם

עבירות תקיפה נחשבות לעבירות פליליות חמורות והן כוללות בתוכן מגוון רחב של סוגי תקיפה ופגיעה בזולת. כחלק מהחוק העונשין קיים גם סעיף עבירת תקיפה סתם

קרא עוד
אלימות שוטרים

המשטרה מוגדרת בתור גוף האכיפה המרכזי של מדינת ישראל. בתוך כל יש לה תפקיד מהותי בשמירה על הרגשת הביטחון שאזרחי ישראל מרגישים כשהם נמצאים במרחב

קרא עוד
עבירות תגרה

הרגשת הביטחון בעת הימצאות במרחב הציבורי הינה חלק מהותי מאוד מחייי היום יום של כל אחד מתושבי מדינת ישראל. בדיוק בשביל למנוע את החשש של

קרא עוד
עבירת חבלה חמורה

חבלה חמורה הינה עבירה פלילית אשר בגינה עלולים מבצעי העבירה להיכלא מאחורי סורג ובריח למשך תקופה ממושכת. מהי גרימת חבלה בעצם? אילו סוגים של עבירות

קרא עוד
תקיפה גורמת חבלה

תקיפה גורמת חבלה היא בגדר עבירה פלילית שהעונש בגינה עשוי להיות גם מאסר לתקופה ארוכה. במאמר זה נסביר אילו מעשים נחשבים כעבירת תקיפה, מהי תקיפה

קרא עוד