רף האלימות במדינת ישראל נמצא בעליה מתמדת בעשור האחרון. עקב כך כמות הדיווחים על אירועים אלימים של תקיפת שוטרים ועובדי ציבור בעת מילוי תפקידם, עולה בהתאמה. אדם שהורשע בעבירה של תקיפת שוטר או תקיפת עובד ציבור – עומד בפני עונש חמור לרבות אפשרות לעונשי מאסר בפועל.
נשאלת אם כן השאלה: אילו מעשים ניתנים לסיווג בתור עבירה של תקיפת שוטרים ועובדי ציבור, ומהם העונשים הצפויים לאזרח שתקף שוטר או עובד ציבור? במאמר זה נסקור את סוגי העבירות שמשויכות לקטגוריית תקיפת שוטרים או תקיפת עובדי ציבור, נדון בענישה שמגדיר חוק העונשין בישראל כנגד עבירות אלו ונסביר כיצד עורך דין פלילי יכול לסייע למי שנחשד או נאשם בביצוע עבירה של תקיפת שוטרים ועובדי ציבור.
אילו מעשים נחשבים כעבירת תקיפת שוטרים?
על מנת שאזרח יורשע בעבירת תקיפת שוטר, נדרשת הוכחה לקיומם של תנאי הסף שלהלן:
- ידע מקדים – על מנת שעבירת תקיפה תסווג מבחינת החוק בתור עבירה של תקיפת שוטר, נדרשת הוכחה לכך שהאדם שביצע את מעשה התקיפה ידע מלתכחילה, עוד לפני שתקף, שמושא התקיפה הוא למעשה שוטר. במידה והובאה לידיעתו של התוקף העובדה שמושא התקיפה הינו שוטר רק כלאחר יד – אירוע התקיפה לא ייחשב כעבירת תקיפת שוטר.
- סימנים מזהים – על מנת שאירוע תקיפה יסווג בתור עבירה של תקיפת שוטר, על השוטר שהותקף להוכיח כי נשא סימנים מזהים שהעידו על כך שהוא בתפקיד של שוטר. בין הסימנים המזהים לשוטרים בתפקיד ניתן למנות: אזיקים, מדי משטרה, תג שוטר, מכשירי קשר, כלי נשק חם, יתרה מכך, במקרה בו השוטר לבוש בבגדים אזרחיים, גם הצגה של תעודת שוטר והזדהות בתור שוטר טרם אירוע התקיפה – ייחשבו מבחינת החוק להצגת סימני זיהוי. היה והשוטר היה לבוש בלבוש אזרחי ולא הזדהה בפני התוקף בתור שוטר או הציג בפניו תעודה מזהה של שוטר טרם אירוע התקיפה, עבירת התקיפה לא תסווג בתור עבירה של תקיפת שוטרים, אף אם תוך כדי התקיפה או לאחר מכן המותקף הזדהה בתור שוטר בפני תוקפו.
- מודעות מצד התוקף – ישנה חשיבות לכך שהאדם הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר – יהיה מודע לעצם העובדה שהמותקף הינו שוטר. היה והתוקף לא היה מודע לעניין זה בעת מעשה התקיפה או לאחריו, סביר כי מעשה האלימות שביצע ייחשב מבחינה פלילית בתור עבירת תקיפה, אולם בהיעדר יסוד המודעות לתפקידו של מושא התקיפה – לא תסווג העבירה בתור תקיפת שוטר. מן הראוי לציין כי העונש הקבוע בחוק בגין עבירת תקיפה, הוא חמור פחות מזה הניתן בגין עבירה של תקיפת שוטר.
- תקיפה של מלווה – המידה והתלווה אל השוטר עוזר מטעמו, ופעולת התקיפה הופנתה כלפי אותו גורם מסייע, היא תיחשב כעבירה של תקיפת שוטר.
מהו העונש הקבוע בדין הפלילי בישראל בגין עבירות של תקיפת שוטרים?
הענישה המקובלת בגין עבירות של תקיפת שוטרים, היא לרוב עונש מאסר בפועל, אשר משכו נע בין 30 יום לכל הפחות ועד תקופת מאסר בת שלוש שנים. בית המשפט, בבואו לגזור את דינו של נאשם בעבירת תקיפת שוטר, לוקח בחשבון גם את הנסיבות בהן בוצעה התקיפה. כך שרף הענישה תלוי בין היתר במשקל הראיות והנסיבות המוצגות לעניין זה בידי כל אחד מן הצדדים המעורבים.
אילו מעשים נחשבים כעבירת תקיפת עובדי ציבור?
תקיפת עובדי ציבור נחשבת כעבירה פלילית חמורה ביותר בראי החוק בישראל. כאשר מופעלת אלימות מכל סוג שהוא, כלפי אדם בתפקיד ציבורי או שלוח ציבור העוסק במילוי תפקידו במסגרת משרד ממשלתי או ארגון ציבורי – נחשב הדבר כאילו ניסה התוקף לערער על שלטון החוק והסדר הציבורי.
מי נחשב כעובד ציבור לעניין זה?
החוק מגדיר בתור “עובד ציבור” כל אדם האמון על מתן שירותים לאזרחי המדינה מטעמו של גורם ציבורי מסוים, או אדם אשר אמון על מילוי תפקיד ציבורי כלשהו. מבחינת החוק, המונח “עובד ציבור” מאגד תחתיו קשת רחבה של מקצועות ונושאי תפקידים במגזר הציבורי – החל משוטרים, עובדי בתי המשפט, צוות רפואי בבית חולים כללי או מד”א, סגל הוראה, מפקחים, עובדי ממשל ורשויות מקומיות, וכן הלאה.
מדוע תקיפת שוטרים ועובדי ציבור מטופלת בחוק העונשין כקטגוריה נפרדת של עבירות תקיפה?
המחוקק ראה לנכון להפריד את עבירות התקיפה המופנות כלפי שוטרים ועובדי ציבור מן הקטגוריה הכללית של עבירות תקיפה בחוק העונשין, מתוך שאיפה למגר את תופעת האלימות ששוטרים ועובדי ציבור נאלצים להתמודד עימה על בסיס קבוע במסגרת מילוי תפקידם. העונשים הקבועים בחוק בגין תקיפה של שוטרים ועובדי ציבור הם מלכתחילה מחמירים יותר מאלו הקבועים בדין הפלילי בישראל בגין תקיפה של אזרחים מן השורה.
זאת מתוך רצון לייצר מנגנון הרתעה מיוחד ואפקטיבי, ולבודד את הגורמים הבאים לשבש את ההתנהלות התקינה של שלטון החוק, המנהל הציבורי ומנגנוני האכיפה בישראל. זאת מתוך הבנה שהשמירה על ביטחונם האישי של בעלי התפקידים הציבוריים במדינת ישראל, היא למעשה דרך להבטיח את שלומם של כל אזרחיה.
מהו העונש הקבוע בדין הפלילי בישראל בגין עבירות של תקיפת עובדי ציבור?
אזרח שביצע עבירה של תקיפת עובד ציבור, בהקשר למילוי תפקידו של מושא התקיפה, צפוי לעונש מאסר מרבי של עד שלוש שנים.
במידה והעבירה של תקיפת עובדי ציבור כללה אחד או יותר מן המרכיבים שלהלן, יעמדו העבריינים בפני עונש מאסר של עד חמש שנים:
- התקיפה בוצעה באמצעות נשק חם או קר
- התקיפה בוצעה בשיתוף פעולה של שני אנשים או יותר
- התקיפה בוצעה בכוונה לחבל ביכולתו של עובד הציבור למלא את תפקידו
- התקיפה כוונה כלפי עובדי חירום (רופאים, מתמחים, אחים ואחיות, חובשים, מיילדים, צוות מד”א) או צוות חדר מיון, בעת נסיונו להעניק טיפול מציל חיים לאדם אחר.
כיצד עורך דין פלילי יכול לסייע למי שנחשד או נאשם בתקיפת שוטרים ועובדי ציבור
לאור החשיבות הרבה של משקל הראיות בתיק התקיפה ואופן הצגת נסיבות האירוע, לעניין הכרעתו של בית המשפט בתיק והעונש שיקבע לנאשם – רמת המיומנות של עורך הדין הפלילי שמייצג את הנאשם היא חשובה מאין כמוה.
עורך דין פלילי בעל ניסיון בייצוג נאשמים בתיקי תקיפת שוטרים או עובדי ציבור, ידע להציג את נסיבות האירוע והראיות באופן שיגבה את האינטרסים של הלקוח, ויסייע לו למצות את זכויותיו מול המערכת המשפטית, על אף נטייתה של המערכת לטפל לחומרה באישומים מסוג זה.
האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מטעם עורך דין פלילי, והוא מובא כמידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה מידע משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. לטיפול במקרים ספציפיים יש לפנות באופן ישיר לסיוע מקצועי מעו”ד פלילי.
