מכתב יידוע לחשוד

מכתב היידוע לחשוד הוא אחד הכלים החשובים שעומדים לרשות המשטרה והפרקליטות בחקירה פלילית. מטרת מכתב היידוע היא ליידע את החשוד על חשדות המשטרה כלפיו, ולאפשר לו להגיב ולהציג את גרסתו לאירועים שבמוקד החקירה.

 

מהו מכתב יידוע לחשוד ולאיזה צורך הוא נשלח?

מכתב יידוע לחשוד נשלח על ידי יחידת התביעה לאדם שהתנהלה נגדו חקירה משטרתית בחשד לביצוע עבירה פלילית. מטרת המכתב היא ליידע את החשוד כי ייתכן שיינקטו נגדו הליכים פליליים. בשלב זה המעמד של מקבל המכתב הוא “חשוד”, בניגוד ל”נאשם” שהתקבל נגדו כתב אישום. כלומר, טרם התקבלה החלטה אופרטיבית בדבר נקיטת הליכים משפטיים נגד החשוד. מכתב היידוע נועד לאפשר לחשוד להתגונן טרם הגשת כתב אישום.

 

מה תוכנו של מכתב יידוע לחשוד?

מכתב היידוע מודיע לחשוד כי לאחר החקירה המשטרתית, חומר החקירה הועבר ליחידת התביעה השוקלת להגיש נגדו כתב אישום בגין העבירות שיוחסו לו. כמו כן, המכתב מיידע את החשוד כי לפי החוק יש לו הזכות לפנות ליחידת התביעה בבקשה מנומקת לשכנעה שלא להגיש נגדו כתב אישום. זוהי למעשה, זכות השימוע של החשוד לפני הגשת כתב אישום.

 

מה חלון הזמן להגשת בקשה מנומקת להימנעות מהגשת כתב אישום?

על פי סעיף 60א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, המועד להגשת בקשה מנומקת להימנעות מהגשת כתב אישום, הוא 30 יום מקבלת מכתב היידוע. עם זאת, לפרקליטות יש סמכות חוקית לאשר הארכת המועד מעבר ל-30 הימים הקבועים בחוק. בפועל, זוהי פרקטיקה נפוצה, כאשר עורך דינו של החשוד מבקש זאת על מנת להיערך לכתיבת הבקשה המנומקת. כך שלמעשה ניתן בדרך כלל להגיש את הבקשה המנומקת גם לאחר 30 הימים הקבועים בחוק.

הכר את הפליליסטים
אלעד
אלעד​ - יוצא פרקליטות מחוז ת"א
נעם
נעם - בעל מעל 25 שנות ניסיון
נדב
נדב - תובע עירוני לשעבר
אהרון
אהרון - יוצא הפרקליטות והשב"כ

 

מהו שימוע לחשוד ולמה הוא נועד?

השימוע הוא הליך המתבצע על ידי הגשת בקשה כתובה ומנומקת ליחידת התביעה, שבה החשוד מבקש שלא יוגש נגדו כתב אישום או שיוגש כתב אישום בגין עבירה קלה יותר. הנימוקים לבקשה יכולים להיות ראייתיים או אישיים. לדוגמה, בהחזקת סמים החשוד יכול לטעון שהחזיק סם לשימוש עצמי בלבד כדי לנסות להוריד את סוג העבירה. קביעת סוג העבירה נעשית על פי טבלת כמויות המצורפת לפקודת הסמים.

כך שהשימוע נועד לאפשר לחשוד לשכנע את התביעה לשנות את חומרת כתב האישום או להימנע מהגשתו לחלוטין.

 

האם שימוע לחשוד מתקיים עבור כל סוגי העבירות?

על פי החוק, זכות השימוע קיימת רק בעבירות מסוג פשע שהעונש עליהן מעל שלוש שנות מאסר. בעבירות מסוג חטא / עוון עם עונש מתחת לשלוש שנים, לא מועבר מכתב יידוע ולא מתקיים שימוע. בנוסף, הפרקליטות יכולה להחליט שלא לשלוח מכתב יידוע מטעמים מיוחדים, אם כי זו סמכות נדירה.

יתר על כן, עבירות אלימות במשפחה הוחרגו לחלוטין מזכות השימוע. בהן התביעה אינה יכולה לשקול שימוע והוא לא מתקיים כלל.

 

כיצד השימוע לחשוד מתנהל?

השימוע מתבסס על בקשה כתובה המוגשת על ידי החשוד או עורך דינו ליחידת התביעה. על פי החוק, יחידת התביעה יכולה לאפשר לחשוד או לעורך דינו להציג את הטיעונים גם בעל פה, אך בפועל השימוע מתנהל כיום על סמך טיעונים כתובים בלבד.

לאחר הגשת הבקשה הכתובה ועיון בה, יחידת התביעה מוסרת לחשוד הודעה כתובה על ההחלטה שהתקבלה בעניינו. כלומר, החשוד אינו נוכח בפועל במהלך השימוע.

למרות שבדרך כלל השימוע מתבצע על סמך טיעונים כתובים, לעיתים יחידת התביעה מסכימה לקיים פגישה עם עורך הדין ולנהל שימוע בעל פה. עם זאת, נוכחות החשוד עצמו בפגישה אינה מקובלת, ובדרך כלל הפגישה מתקיימת רק עם התובע ועורך הדין של החשוד.

זאת בניגוד להליך שימוע במסגרת הסדר מותנה, שבו נוכחות החשוד בפגישה עם התביעה היא חובה, יחד עם עורך דינו.

 

איך אפשר להימנע מהגשת כתב אישום בעקבות השימוע לחשוד?

השיקול המרכזי של התביעה בהחלטה אם להגיש כתב אישום הוא השיקול הראייתי – קרי, השאלה האם יש סיכוי סביר להרשעת החשוד על סמך הראיות שנאספו נגדו. לכן, תפקיד עורך הדין הוא לשכנע שהראיות אינן מספיקות וסיכויי הזיכוי גדולים מהרשעה. לשם כך, עליו לעיין בחומר החקירה ולהציג ראיות מטעם החשוד, כגון אליבי. הסיכוי להצליח בשימוע תלוי במידה רבה בניסיון ומקצועיות עורך הדין בהכרת החוק ופסיקה. לכן, מומלץ להגיע לשימוע מיוצג היטב על ידי עורך דין פלילי מנוסה.

בנוסף לשיקול הראייתי, התביעה יכולה להחליט שלא להגיש כתב אישום גם אם יש ראיות מספיקות, אם האינטרס הציבורי שלא להעמיד לדין עולה על האינטרס להגיש כתב אישום. במסגרת זו התובע בוחן את חומרת העבירה, נסיבותיה, הנזק שנגרם, וכן את נתוניו האישיים של החשוד. ככל שמדובר בעבירה קלה יותר, כך גדלים הסיכויים שהתיק ייסגר.

מלבד זאת, התובע מתחשב בעמדת נפגע העבירה ומידת סלחנותו כלפי החשוד, במידה ויש נפגע.

 

לסיכום – חשיבות הפנייה לעו”ד פלילי מנוסה עם קבלת מכתב יידוע לחשוד

ייצוג על ידי עורך דין פלילי מנוסה בשימוע חשוב, שכן הוא יכול להביא לסגירת התיק ללא הגשת כתב אישום. גם אם יוגש כתב אישום, עורך הדין יכול להגיע להסדר טיעון מיטיב עבור החשוד עוד לפני כן.

חשוב לציין שזכות השימוע ניתנת פעם אחת בלבד. לכן יש חשיבות לנצל אותה באופן מיטבי על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה שידע כיצד להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור החשוד.

על מנת למצות את השימוע באופן אופטימלי, חשוב לפנות לייצוג מקצועי של עו”ד פלילי מנוסה. “הפליליסט” הינו משרד עורכי דין מוביל בישראל בתחום המשפט הפלילי, עם ניסיון של למעלה מעשור בייצוג חשודים ונאשמים. עורכי הדין של “הפליליסט” הם בעלי מוניטין ומומחיות יוצאת דופן, והם יודעים כיצד להפוך את מכתב היידוע להזדמנות שתשפר משמעותית את מצבכם המשפטי. במידה וקיבלתם מכתב יידוע לחשוד – צרו עמנו קשר בהקדם לייעוץ ראשוני ללא עלות ונסייע בהגנה על זכויותיכם.

רוצה לשלוח את המאמר לחבר?
שתף בוואטסאפ
אודות המחבר
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מידע נוסף בנושא פלילי
אישום פלילי

אישום פלילי מהווה ומייצג מרכיב קריטי ועיקרי מכלל העיסוקים של המערכת המשפטית. משמעותו של האישום הפלילי הוא האשמת הנתבע על ידי המדינה כתוצאה מעבירה שנעשתה

קרא עוד
סחיטה אלקטרונית

סחיטה אלקטרונית היא עבירה פלילית שהפכה נפוצה להפליא עם התפתחות האינטרנט וערוצי המדיה החברתית. למרבה הצער, ההשלכות של סחיטה ברשת – ובפרט של סחיטה מינית

קרא עוד
סקסטורשן

סקסטורשן היא תופעה של סחיטה מינית ברשת, שבה אדם מאיים לפרסם תמונות או סרטונים אינטימיים של אדם אחר, אם הנסחט לא יעשה כמבוקשו. מדובר בתופעה

קרא עוד
כתב אישום

כתב אישום הוא מסמך משפטי פורמלי שהוגש על ידי התביעה, בדרך כלל על ידי הפרקליטות, נגד אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית. כתב האישום הוא המסמך

קרא עוד
הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא פתרון משפטי המאפשר לרשויות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום כנגד חשודים בעבירות מסוגים מסוימים, ובכך להקל בהשלכות הפליליות שחשודים נושאים בהן. הסדר

קרא עוד
זימון לחקירה במשטרה

לאנשים רבים אין הבנה של ההשלכות הקשורות בזימון לחקירה משטרתית. בעיקרו של דבר, זהו צעד פרוצדורלי שנועד לחשוף ולאשר עובדות, לגבות עדויות מעדים, לאסוף ראיות

קרא עוד