הליכי הסגרה

מעת לעת מתעורר בתקשורת הנושא של הליכי הסגרה של עבריינים בין מדינות. הליכי הסגרה נדרשים בדרך כלל מצד מדינה בה ביצע החשוד או הנאשם עבירה פלילית שבגינה אפשר ואף מתבקש להעמיד אותו לדין. יחד עם זאת, נושא ההסגרה נוטה לעורר קשיים מבחינה מוסרית וחוקית כאחד.

קשיים אלו מתעוררים מתוקף היותו של האדם שמוסגר אזרח ישראלי, שעל פניו – ריצוי עונשו לא אמור להתבצע במדינה אחרת. לכאורה, בהליכי הסגרה קיימת סתירה בין המחויבות של המדינה להגנה על אזרחיה ובין מחויבותה לעשיית צדק ועמידה בהסכמים אשר נחתמו מול מדינות אחרות.

במסגרת מאמר זה, ננסה ליישב את הסתירות הללו. ראשית, נסביר מהם הליכי הסגרה ומה חשיבותם, באילו סוגים של עבירות פלילות מתבצעים הליכי הסגרה, מהם התנאים לביצוע הליכי הסגרה, כיצד מתבצעים הליכי הסגרה בפועל, ולבסוף – נדון באלטרנטיבות להליכי הסגרה מול מדינות שאין לישראל הסכם הסגרה עימן.

 

מהם הליכי הסגרה ומתי הם נחוצים?

הליכי הסגרה הינם הליכים שנועדו לאפשר להעביר חשוד או נאשם בביצוע עבירה פלילית מתחומיה של מדינה אחת למדינה שבה הוא ביצע את העבירה הפלילית ונדרש לעמוד בה לדין. את הליכי ההסגרה נהוג לאפשר באמצעות חתימה על הסכמי הסגרה בין מדינות שנקראות גם “אמנת הסגרה”.

הליכי הסגרה מתבצעים על פי רוב כאשר מדובר בעבריין שביצע עבירות פליליות חמורות, כגון עבירות המתה (רצח, הריגה וכדומה), שוד, או עבירות מין, כאשר נדיר יותר שעבירות קלות יובילו לאכיפת הליכי הסגרה בפועל.

 

באילו סוגים של עבירות פליליות מתבצעים הליכי הסגרה

לא כל סוגי העבירות הפליליות מובילות כאמור, למצב בו חלה חובת ההסגרה על המדינה שלתחומה ברח החשוד או העבריין המורשע. חובת ההסגרה קיימת לרוב, רק כאשר העבירה שבגינה נדרשת ההסגרה הינה עבירה פלילית לפי החוק ב – 2 המדינות המדוברות: גם במדינה שמבקשת את ההסגרה וגם במדינה בה העבריין נמצא.

קיימים מקרים רבים אשר בהם ההסגרה לא התבצעה, בעקבות כך שבמדינה בה העבריין שהה היו חוקים שונים מאלו של המדינה שביקשה את ההסגרה. לדוגמא, כשאחד מהרוצחים של נהג המונית, דרק רוט, נמלט לארגנטינה, וישראל דרשה את הסגרתו לידיה, היא סורבה.

זאת, מאחר ועל פי הדין הפלילי בארגנטינה, גיל האחריות הפלילית הוא 16 ומעלה. זאת בעוד שהנאשם שנמלט מישראל לארגנטינה היה בן 14 בלבד ולכן לא ניתן היה להפעיל את הליכי ההסגרה עליו במקרה זה.

 

מה חשיבותם של הליכי הסגרה?

הליכי הסגרה של חשודים ונאשמים בעבירות פליליות, באים לסייע בהידוק של שיתוף הפעולה בין מדינות שונות במאבק נגד הפשיעה המקומית והבין לאומית כאחת. כאשר אדם החשוד בפלילים או עבריין מורשע, בורח למדינה זרה בניסיון להימלט מהשלכות מעשיו, הליכי ההסגרה הם מה שמאפשר למדינת המקור שלו להעמיד אותו לדין ולאכוף את ריצוי גזר הדין שנקבע לעבריין הנמלט.

למימושם של הליכי ההסגרה ישנה חשיבות לא רק במישור החוקי והמשפטי, אלא גם בהיבטים דיפלומטיים. זאת מאחר ובהיעדר שיתוף פעולה מצד אחת המדינות החתומות על הסכם הסגרה עם בקשה של הצד השני להסגרת חשוד / עבריין, אותה מדינה לא תשתף פעולה עם המדינה השנייה, כאשר יגיע תורה למלא את חלקה בהסכם ההסגרה.

בסיכומו של דבר, בכל הנוגע למאבק הבינלאומי בפשיעה, הליכי ההסגרה מהווים נדבך קריטי להצלחת מאמצי האכיפה.

 

התנאים לביצוע הליכי הסגרה במדינת ישראל

כדי שניתן יהיה להתחיל בהליכי הסגרה בישראל, 3 התנאים להלן חייבים להתקיים:

 

קיומו של הסכם הסגרה בין המדינות

קיומו של הסכם הסגרה או אמנת הסגרה בין 2 מדינות הוא תנאי בסיס לכך שתהיה לגיטימציה לביצוע של הליך הסגרה של עבריין או חשוד. אי לכך, רק בהינתן נסיבות יוצאות דופן, יחתם הסכם הסגרה שנוגע לחשוד או עבריין מורשע בין ישראל לבין מדינה שאין מולה הסכם הסגרה.

 

ההסגרה היא למטרת העמדת הנאשם למשפט או ריצוי עונשו

באף מקרה, חשוד ישראלי לא יוסגר למדינה אחרת לטובת הליכי החקירה בלבד. ישראל מוכנה לסייע בהליכי החקירה ולאפשר לנציגי המדינה הזרה לחקור חשודים ישראלים המצויים בתחומה, אך לא תבצע הליכי הסגרה למטרה שאינה העמדת החשוד למשפט או העברתו למדינה הזרה למטרת ריצוי העונש שנגזר כנגדו שם.

 

קיימת הסכמה מצד המדינה שמבקשת הליכי הסגרה של עבריין להשבתו לארץ לשם ריצוי עונשו

ככלל, הסגרתם של אזרחים ישראלים למדינות זרות שיש לישראל הסכם הסגרה איתן, מותנית בין היתר בכך שהעבריין הישראלי ישפט במדינה הזרה אך את עונשו הוא ירצה כאן בארץ ככל שמתאפשר, ובפרט אם מדובר בעונש מאסר בפועל.

רק במידה וכל התנאים הללו מתקיימים, יתבצעו הליכי ההסגרה הלכה למעשה. אולם יחד עם זאת, ישנם מקרים לא מעטים אשר בהם נחתמו מול מדינה זרה הסכמי הסגרה עם תנאים שונים, הנוגעים לעבריין מסוים, בהתאם לנסיבות המקרה.

 

כיצד מתבצעים הליכי הסגרה בפועל?

הליכי הסגרה נחלקים לשלושה שלבים עיקריים:

  1. קבלת בקשת הסגרה מהמדינה המבקשת – בקשת הסגרה חייבת לעמוד באמות המידה כאמור לעיל, ולמדינת ישראל חייבת להינתן הזדמנות לחקור את פרטי המקרה ולבצע אימות של כל הפרטים מצידה.
  2. הליך מעצר של החשוד – כאשר מתעורר חשד סביר לכך שהחשוד ינסה להימלט, הליכי ההסגרה עשויים לכלול גם הליכי מעצר של החשוד.
  3. הליך התדיינות – במסגרת שלב זה רשאי העבריין המבוקש לפעול כדי למנוע את הסגרתו למדינת הזרה, לרבות הגשת עתירה לבג”ץ שעשויה להיות בחזקת ההגנה האחרון שתעמוד לרשותו.

 

אלטרנטיבות להליכי הסגרה מול מדינות שאין לישראל הסכם הסגרה עימן

כאשר נדרשים הליכי הסגרה מול מדינות שלישראל אין הסכמי הסגרה מולן, נחתם פעמים רבות הסכם הסגרה אישי. במקרים חריגים במיוחד, עלולה להתקבל גם ההחלטה על גירוש העבריין מתחומי ישראל אל המדינה בה הוא ביצע את הפשע המיוחס לו (אם כי מדובר בנסיבות חריגות במיוחד). במקרה כזה, עם הגעתו של העבריין למדינה הזרה הטיפול בו יתבצע בידי נציגי החוק המקומיים.

אודות המחברת

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

שאלות ותשובות בנושא

הליכי הסגרה אלו הליכים באמצעותם ניתן להעביר את החזקה בחשוד או נאשם בביצוע עבירה פלילית חמורה, משטחה של המדינה שבה הוא נמצא אל שטחיה של המדינה שבה הוא ביצע את העבירה המיוחסת לו, וזאת על מנת להעמיד אותו לדין במדינה שבה הוא ביצע לכאורה את העבירה.

הליכי הסגרה ניתן לבצע ברוב המקרים רק כאשר החוק הפלילי בשתי המדינות מתייחס למעשה שבו מואשם אותו אדם כעבירה פלילית. במרבית המקרים, עבירות פליליות שבגינן ישתמשו בהליכי הסגרה אלו עבירות חמורות – רצח, הריגה, עבירות מין ועוד. כאשר מדובר בעבירות קלות יותר, הסיכויים להשתמש בהסגרה פוחתים.

הליכי ההסדרה נועדו על מנת לוודא שאדם שביצע עבירה פלילית חמורה לא מתחמק מהעונש רק בשל העובדה שהוא ברח למדינה אחרת. ישנם הסכמי הסגרה בינלאומיים בין מדינות רבות, שמאפשרים להסגיר את אזרחי המדינה לידי המדינות שבהן האזרחים חשודים או נאשמים בביצוע עבירות פליליות חמורות.

מדינה שמעוניינת בהסגרה של אזרח של מדינה אחרת לידיה, חייבת להגיש בקשה רשמית לאותה מדינה, במידה ויש ביניהן הסכם הסגרה. עם זאת, למדינה שבה נמצא אותו אזרח צריכה להינתן האפשרות לחקור את פרטי המקרה בעצמה ולאמת את הפרטים, בטרם היא תסכים להסגיר את האזרח.

איש אזוק

מידע נוסף סביב הנושא

הליך פלילי

הליך פלילי הוא שם כולל לכל תהליך הטיפול באנשים שקיים חשד לכך שעברו על החוק וביצעו עבירה המסווגת כאחת העבירות הפליליות המנויות בחוק העונשין הישראלי.

הליכים משמעתיים במוסדות אקדמיים

כאשר סטודנט במוסד אקדמי בישראל מבצע עבירות משמעת, הוא עלול למצוא את עצמו מזומן להליכים משמעתיים, קרי ועדת משמעת של האוניברסיטה או המכללה. במאמר הבא

הליך השימוע

בשנת 2000 התווסף לחוק סדר הדין הפלילי סעיף אשר מחייב את רשויות החוק לספק לחשודים בביצוע עבירות את זכות השימוע, שעד אותו המועד היתה נחלתן