הליך פלילי

הליך פלילי הוא שם כולל לכל תהליך הטיפול באנשים שקיים חשד לכך שעברו על החוק וביצעו עבירה המסווגת כאחת העבירות הפליליות המנויות בחוק העונשין הישראלי. ראשיתו של כל הליך פלילי הינה בהגשת תלונה במשטרה, ובהמשך –  ישנם הליכים פליליים המגיעים גם לשלבים מתקדמים יותר שבמסגרתם מוגש כתב אישום כנגד החשוד והליך משפטי המתקיים בבית דין פלילי.

במאמר הבא נסביר על מאפייני ההליך הפלילי, על שלביו ועל חשיבות הסיוע המשפטי מעורך דין פלילי במסגרת הליך זה.

 

מה זה הליך פלילי?

הליכים פליליים הם הליכים משפטיים המתנהלים נגד אזרחים שעברו עבירות פליליות – היינו, ביצעו מעשים המופיעים בחוק העונשין הישראלי כעבירות המזכות בעונשים. הדין הפלילי במדינת ישראל קובע גם את העונשים המרביים בצידן של עבירות פליליות ואת הקטגוריות השונות של עבירות אלו.

 

מה קורה במסגרת הליך פלילי?

הליך פלילי הינו מונח שמתאר את מכלול הפעולות שננקטות במישור המשפטי בשלב הגשת תלונה במשטרה כנגד אדם החשוד בביצוע עבירה על החוק, ועד לסיומו של המשפט המתנהל בבית הדין הפלילי. הליך פלילי עשוי להסתיים בשלבים שונים לאורכו של ההליך. לדוגמא, ההליך עשוי להסתיים לאחר שהוגשה תלונה במשטרה, ככל שמתקבלת ההחלטה על היעדר אינטרס ציבורי להמשיך בחקירת החשוד.

בנוסף, עשוי ההליך הפלילי להסתיים בתום שלב החקירה, במידה והחוקרים מחליטים כי לא קיימת עילה להעמדת החשוד לדין. גם הפרקליטות או התביעה יכולות להחליט על אי הגשת כתב אישום. זאת ועוד – לאחר הגשתו של כתב האישום, ישנה האפשרות שהנאשם יצא זכאי או אשם מההליך המשפטי עצמו.

גם בשלב זה, נתונה בידי הנאשם האפשרות להגיש ערעור על הכרעת הדין שניתנה בעניינו, וכן כנגד חומרת העונש שבית הדין הפלילי גזר עליו.

 

השלבים השונים בהליך הפלילי

הליך פלילי כולל כ-10 שלבים, מרגע הגשת התלונה ועד תחילתו של ריצוי עונשו של האדם שהורשע בסעיפי האישום המיוחסים לו.

להלן תיאור של השלבים בהליך הפלילי:

שלב הגשת התלונה במשטרה ראשיתו של כל הליך פלילי הינה בהגשה של תלונה משטרתית נגד אדם שביצע לכאורה עבירה פלילית. ברוב המקרים, מבלי שתוגש תלונה במשטרה, לא תחל המשטרה בחקירה כנגד החשוד.
שלב החקירה במשטרה לאחר הגשת תלונה מגיע שלב בחינת התלונה על ידי המשטרה. במקרים שבהם החוקרים נוכחים לדעת כי אין עניין לציבור בנושא התלונה, שלב החקירה עשוי שלא להתחיל כלל. מנגד, כאשר החקירה רלוונטית לאינטרס הציבורי, החוקרים יחלו במלאכת איסוף הראיות וחקירת החשוד.
שלב העברת תיק החקירה לתביעה / לפרקליטות לאחר שלב החקירה התיק המשטרתי יועבר לחזקת הפרקליטות או התביעה. היה ונתקבלה המסקנה כי כמות הראיות שנאספה בתיק מספיקה להתקדמות להליך המשפטי, התביעה או הפרקליטות יגישו כנגד החשוד כתב אישום.
שלב הגשת כתב האישום זהו השלב שבו החשוד בביצוע העבירה הופך לנאשם. יחד עם זאת, טרום הגשתו של כתב האישום כנגדו, החשוד יקבל הזדמנות להליך שימוע, שבמסגרתו תינתן לו אפשרות להציג את טיעוני הנגד שלו כנגד הגשת כתב האישום כנגדו. בחלק מן המקרים, הגשת כתב האישום תגרור גם בקשה למעצרו של החשוד עד לתום ההליכים. אולם ישנם גם מקרים שבהם הליך השימוע משמש כפתח להפסקת ההליך הפלילי בכלל.
שלב המשפט שלב זה יכול להימשך פרק זמן ארוך שבו ינסה בית הדין הפלילי לעמוד על טיב הראיות שנאספו בתיק והשתלשלות האירועים.
שלב ההכרעה בסוף ההליך המשפטי לאחר שאשמת הנאשם או העדרה התבררו בבית הדין הפלילי, תתקבל הכרעת הדין בעניינו ואז גם פסק דין שבו יוחלט אם הנאשם אשם בביצוע העבירה המיוחסת לו או זכאי ובאיזו מידה.
שלב הטיעונים לעונש גם לאחר שלב מתן פסק הדין, קיים עדיין מקום לשינוי חומרת העונש שנגזר על הנאשם.
שלב מתן גזר הדין בשלב זה תתקבל הכרעת בית הדין הפלילי בנוגע לעונשו של הנאשם.
שלב הערעור באמצעות הגשת ערר ניתן לערער על החלטת בית הדין לערכאה משפטית גבוהה יותר. ברוב המקרים, בערעור לא יתקיים דיון על ההחלטה של הערכאה הנמוכה יותר בדבר ההרשעה אלא אך ורק על העונש שנפסק לעבריין המורשע.
שלב ריצוי העונש לאחר שלב הערעור ככל שהתקיים, מגיע השלב בו העבריין שהורשע נדרש לרצות את העונש שגזר עליו בית הדין הפלילי.

 

חשיבות הסיוע המשפטי בהליך פלילי

בהליך הפלילי ישנה חשיבות מכרעת לקבלת ליווי של עורך דין פלילי מיומן, כבר מתחילת ההליכים. במרבית המקרים בית הדין הפלילי אף דורש את נוכחותו של עורך הדין. באם הנאשם אינו יכול לממן את שירותיו של עורך דין פלילי שייצג אותו בתיק, הוא זכאי על פי חוק לייצוג משפטי של עורך דין מהסנגוריה הציבורית.

מתוקף תפקידו, עורך דין פלילי אחראי ללוות את החשוד כבר משלב החקירה במשטרה ועד לדיונים בבית המשפט, לרבות שלב מתן גזר הדין בתביעה.

 

תרומתו של עורך דין פלילי להפחתת העונשים בהליך הפלילי

עם תפקידיו החשובים ביותר של עורך הדין הפלילי, ניתן למנות את הפעולות שנוקט עורך הדין בניסיון להמתיק את עונשו של הלקוח שהורשע בביצוע העבירה המיוחסת לו. בכוחו של עורך דין פלילי מנוסה להפחית במקרים רבים את חומרת העונש שנפסק לנאשם או להגיש ערעור בעניינו, על מנת לצמצם את השלכותיו של ההליך הפלילי לגבי הלקוח.

 

כל המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידיעה כללית בלבד, איננו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום פנים ואופן. במידה ונדרשים ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או ליווי משפטי לטובת טיפול במקרה ספציפי, יש לפנות בהקדם לקבלת סיוע משפטי פרטני של עורך דין פלילי מורשה. 

אודות המחברת

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

שאלות ותשובות בנושא

הליך פלילי זהו השם הכולל לכל הליך משפטי שמתנהל כנגד אזרחי המדינה שעברו על עבירות פליליות – עבירות שנמצאות בחוק העונשין הישראלי, ושעבורן המחוקק קבע שמדובר במעשים שאסור לעשות. הליך פלילי מתחיל בהגשת תלונה במשטרה, ולאחר מכן התיק יכול לעבור לשלבים מתקדמים יותר ולהתדיין בגינו בבית המשפט.

כל הליך פלילי מתחיל בהגשת תלונה במשטרה בגין האזרח שביצע את העבירה. לאחר מכן אותו אזרח נחקר במשטרה, ושם מתקבלת ההחלטה האם להעביר את התיק להמשך חקירה בתביעה או בפרקליטות. במידה והתיק הועבר, יוגש כתב אישום כנגד האזרח וייפתח שלב המשפט, שנערך בבית המשפט.

כן. במידה והנאשם מעוניין לערער את העונש שקיבל מבית המשפט בגין העבירה שבה הוא הורשע, הוא יכול להגיש ערר לערכאה משפטית גבוהה יותר מזו שקיבלה את ההחלטה. במרבית המקרים, הדיון בערר יהיה סביב העונש בלבד, ולא בגין ההחלטה להרשיע את הנאשם.

ישנה חשיבות גבוהה לליווי משפטי צמוד ומקיף שנעשה בידי עורך דין פלילי. עורך הדין ייצג את החשוד בערכאות המשפטיות וילחם על חפותו. כמו כן, עורך הדין יוכל לנסות ולהפחית מחומרת המעשים שמיוחסים לחשוד, וכן להפחית מחומרת העונש שקבוע בצד העבירה.

ידיים אזוקות

מידע נוסף סביב הנושא

הליכי הסגרה

מעת לעת מתעורר בתקשורת הנושא של הליכי הסגרה של עבריינים בין מדינות. הליכי הסגרה נדרשים בדרך כלל מצד מדינה בה ביצע החשוד או הנאשם עבירה

הליכים משמעתיים במוסדות אקדמיים

כאשר סטודנט במוסד אקדמי בישראל מבצע עבירות משמעת, הוא עלול למצוא את עצמו מזומן להליכים משמעתיים, קרי ועדת משמעת של האוניברסיטה או המכללה. במאמר הבא

הליך השימוע

בשנת 2000 התווסף לחוק סדר הדין הפלילי סעיף אשר מחייב את רשויות החוק לספק לחשודים בביצוע עבירות את זכות השימוע, שעד אותו המועד היתה נחלתן