הליך השימוע

בשנת 2000 התווסף לחוק סדר הדין הפלילי סעיף אשר מחייב את רשויות החוק לספק לחשודים בביצוע עבירות את זכות השימוע, שעד אותו המועד היתה נחלתן של אושיות ציבור וגורמים בכירים בלבד. בסקירה זו נדון בפרוטרוט בהליך השימוע, שהוא למעשה, ההזדמנות האחרונה שניתנת לחשודים בביצוע עבירות פליליות, לעצירת ההליך הפלילי שצפוי להגיע לדיון משפטי במידה ויוגש כתב אישום כנגדם.

 

מהו הליך השימוע ובאיזו מסגרת הוא מתרחש?

אחד השלבים הקריטיים עבור החשוד בהליך הפלילי נקרא הליך השימוע, המתרחש טרום הגשת כתב האישום לפרקליטות. הליך זה מעניק לנאשם הזדמנות חשובה לשטוח את כל טענותיו לטובת עצירתו של ההליך המשפטי שנפתח כנגדו. זכותו של החשוד להגיש בקשה מנומקת, בצירוף טיעונים מתאימים התומכים בה, למניעת ההגשה של כתב האישום.

 

חשיבותו הרבה של הליך השימוע עבור הנאשם

הגשת כתב אישום היא שלב חשוב מאוד בדרך להעמדת אדם לדין בגין עבירה או פשע שביצע. מרגע שכתב האישום מוגש הופך מי שהיה עד לרגע ההגשה בגדר חשוד, לנאשם בביצוע עבירה. הסיכויים של הנאשם לצאת זכאי, אם ישכיל לגייס עורך דין פלילי איכותי ולהציג את הטיעונים שלו בצורה נכונה, הם טובים.

למרות זאת, גם אם בסיכומו של עניין הנאשם מזוכה, עדיין נשאר הכתם של כתב האישום והמשפט. על מנת להפחית את חומרת האחריות של מי שאמונים על גיבוש והגשה של כתב האישום, מעניק החוק לחשוד הזדמנות של ממש לנסות ולשכנע את הממונים על הנושא שאין להגיש את כתב האישום. שימוע לפני משפט שמנוהל נכון, עשוי להיות ההבדל בין משפט ארוך לבין ביטול כתב האישום.

 

כיצד הליך השימוע מתבצע?

השימוע יכול להיערך בכתב ובעל פה, ובלבד שלחשוד תינתן הזדמנות הוגנת להציג את עמדתו. התביעה חייבת להגיע לשימוע זה “בלב פתוח ובנפש חפצה” כלשון החוק. חשוב לציין ששימוע נערך בכל מקרה שבו אדם נאשם בעבירה מסוג פשע, שדינה עונש של שלוש שנות מאסר לכל הפחות.

 

היכן מתקיים הליך השימוע?

השימוע לפני הגשת כתב אישום נערך בפני הגורם המחליט על הגשת כתב האישום בפרקליטות. משמעות הדבר היא שהגורם שבפניו נערך השימוע מכיר היטב את התיק ומעורה בפרטים. לפיכך, האפשרות של אותו גורם לבחון את העמדות של החשוד המוגשות אליו באמצעות עורכי הדין שלו הן טובות יותר מאלה של כל אחד אחר.

ככל שהטיעונים של החשוד יוצגו בצורה מסודרת יותר וככל שהם יסייעו ולו במעט בהפרכת ההאשמות כנגדו, כך עשוי אותו גורם שישב בשימוע לערוך שינויים בכתב האישום או לבטל אותו לחלוטין.

 

שלביו העיקריים של הליך השימוע

להלן שלושת השלבים שחייבים להתקיים בהליך השימוע על פי החוק בישראל:

  1. קבלת טיוטת כתב האישום – לפני השימוע, צריכה התביעה להעביר לידי עורכי הדין של הנאשם את טיוטת כתב האישום נגד מרשם.
  2. רשות לעיין בעיקר חומרי הראיות – בנוסף, עורכי הדין יכולים לקבל רשות לעיין בעיקר חומר הראיות שבידי התביעה. זאת, למעט מקרים שבהם שיקול הדעת של התביעה מביא למסקנה שחלק מחומרי החקירה צריך להיוותר חסוי עד להגשת כתב האישום.
  3. גיבוש טיעונים נגד עריכת המשפט – בהתאם לטיוטת כתב האישום ובהתאם לחומרים שנחשפו בפני עורכי הדין של הנאשם, יחד עם חומר חקירה או אחרים שכבר נמצאים אצל ההגנה, יגבשו עורכי הדין של החשוד מסמך טענות השולל את הגשת כתב האישום.

 

לאילו תוצאות עשוי הליך השימוע להוביל?

הליך השימוע עשוי להוביל ל – 4 תוצאות אפשריות:

ביטול כתב האישום

יש לא מעט מקרים שבהם ניהול נכון של השימוע והצגת העובדות על ידי הנאשם או עורכי הדין שלו, הביאו לביטול כתב האישום נגד החשוד.

 

הקלה באישומים

לעיתים, הגורם היושב בשימוע אכן משתכנע שכתב האישום שהוגש נגד החשוד הוא חמור מידי. במקרים כאלה, עשויה לחול הקלה בסעיפי האישום, שלטווח הרחוב ניתן לתרגם אותה להקלה בגזר הדין, ולאחריה הקלה בפסק הדין.

המשך ההתנהלות כרגיל

המשך ההתנהלות הרגילה היא מצב שבו השימוע לא העלה ולא הוריד. כוונת התביעה להעמיד את החשוד לדין לא השתנתה, אבל גם לא חלה החמרה באישומים.

החמרה באישומים

תוצאה בלתי צפויה של ניהול שגוי של השימוע, עלולה להיות החמרה של סעיפים שונים בכתב האישום. התנהלות לא זהירה פירושה שהחשוד או עורכי הדין שלו מסרו מידע שמסייע לתביעה לבסס את ההאשמות ולחזק אותן.

בשלושה מתוך ארבעת המקרים, הגשת כתב האישום עשויה להשתלם, או לכל הפחות לא תזיק. רק במקרה אחד כתב האישום עלול להחמיר. לפיכך, חשוב לנהל את השימוע בצורה נכונה ומקצועית ולא לחשוף עובדות חשובות או את קו ההגנה המתגבש, אלא אם יש בכל אלה כדי להבטיח תוצאות חיוביות.

 

האם יש מקרים בהם עדיף להימנע מהליך השימוע?

בסעיף הקודם הוזכרה האפשרות שבעקבות השימוע שנערך לחשוד, החליטה התביעה להחמיר את כתב האישום. בדרך כלל, הדבר קרה בעקבות חשיפת עובדות שהפרקליטות לא הייתה מודעת אליהן, ונחשפו תוך כדי הליך השימוע. לעיתים, עובדות אלה הן מה שנדרש לתביעה כדי לבסס את כתב האישום.

אם עורכי הדין של החשוד מבינים שזאת התוצאה שעלולה להתקבל, הם עשויים להמליץ על הימנעות משימוע. זאת, כיוון שממילא אין בו כדי לשפר את הסיכויים של החשוד לבטל או להקל את כתב האישום.

 

כל המידע המוצג במסגרת מאמר זה מובא לידיעה כללית בלבד, איננו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום פנים ואופן. במידה ונדרשים ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או ליווי משפטי לטובת טיפול במקרה ספציפי, יש לפנות בהקדם לקבלת סיוע משפטי פרטני של עורך דין פלילי מורשה.

אודות המחברת

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

שאלות ותשובות בנושא

החוק בישראל מחייב את רשויות החוק לאפשר לחשודים בביצוע מעשים פליליים את זכות השימוע. זכות זו ניתנת בשלב שלפני הגשת כתב האישום לפרקליטות, ובאמצעותה יכול הנאשם לפרט את כל טענות ההגנה שלו בצורה מנומקת ומפורטת, על מנת לנסות ולהימנע מהגשת כתב אישום בגין העבירה שלכאורה ביצע.

שלב השימוע מתרחש לפני הגשת כתב האישום, ואם החשוד יביא בפני בית המשפט הוכחות ונימוקים טובים ומשכנעים – הוא יוכל להימנע מהגשת כתב אישום בגינו. במידה והוא לא עושה זאת, ומוגש נגדו כתב אישום, הוא הופך מסטטוס של “חשוד” לסטטוס של “נאשם” בביצוע העבירה.

את הטענות והנימוקים שהחשוד מעוניין להעלות בטרם הגשת כתב האישום הוא יכול להעלות הן בכתב והן בעל פה, והתביעה מחויבת לפי החוק להקשיב לטענותיו של החשוד “בלב פתוח ובנפש חפצה”. השימוע מתקיים בפני הגורם המשפטי בפרקליטות שמחליט בנושא הגשת כתב האישום באותו מקרה.

לאחר הליך השימוע והצגת כל טענות ההגנה של החשוד, יכולות להיות מספר תוצאות שישפיעו על המשך התיק. תוצאות אלו הן ביטול כתב האישום לחלוטין, הקלה באישום אך לא ביטולו, המשך התנהלות רגילה או אף החמרה באישומים. על מנת לנסות ולבטל את כתב האישום לחלוטין, או לפחות להקל בו, יש לפנות לעורך דין פלילי מומחה.

אישה שומעת

מידע נוסף סביב הנושא

הליכי הסגרה

מעת לעת מתעורר בתקשורת הנושא של הליכי הסגרה של עבריינים בין מדינות. הליכי הסגרה נדרשים בדרך כלל מצד מדינה בה ביצע החשוד או הנאשם עבירה

הליך פלילי

הליך פלילי הוא שם כולל לכל תהליך הטיפול באנשים שקיים חשד לכך שעברו על החוק וביצעו עבירה המסווגת כאחת העבירות הפליליות המנויות בחוק העונשין הישראלי.

הליכים משמעתיים במוסדות אקדמיים

כאשר סטודנט במוסד אקדמי בישראל מבצע עבירות משמעת, הוא עלול למצוא את עצמו מזומן להליכים משמעתיים, קרי ועדת משמעת של האוניברסיטה או המכללה. במאמר הבא