סחיטה באיומים היא עבירה בת מעצר, ועצם החשד בה הוא מכביד. חשוב לדעת שהעונש המירבי על סחיטה באיומים מגיע לתשע שנות מאסר. כיצד ניתן לצמצם את החשיפה לעונש זה ומה ניתן לעשות כדי להמתיק אותו? המשיכו לקרוא ותגלו.
מה העונש על סחיטה באיומים ומה עושים אם זומנו לחקירה?
ייתכן שאתם מדמיינים את הרגע הזה, ויתכן שאתם כבר שם: אתם מוצאים את עצמכם בתחנת משטרה, חשודים בעבירה שבמהותה היא חמורה: סחיטה באיומים. עבירה של “עבריינים אמיתיים”, אחת העבירות שעצם ההגייה שלהם על דל שפתיים נשמעת לא טוב. אולי אתם מרגישים מושפלים מעצם האישום, ואולי אף סבורים שנעשה לכם עוול. אולי אתם חשים שלא הבינו אתכם ואת הסיטואציה, ובכלל רק ניסיתם להשיג את מה שמגיע לכם, במסגרת סכסוך כספי או אישי, וכעת אתם עומדים מול המכבש האימתני של המערכת הפלילית. במצב רגיש זה, הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לפנות באופן מיידי לקבלת ייעוץ מעורך דין פלילי, שיסייע לכם להבין את חומרת המצב.
מתי מדובר בעבירה של סחיטה באיומים?
עבירת סחיטה באיומים מוגדרת בסעיף 428 לחוק העונשין. המפתח להבחנה בין איום שאינו עבירה פלילית, לבין עבירת סחיטה באיומים, טמון בטיב האיום. החוק אוסר באיום בפגיעה שאינה כדין, כלומר איום בפגיעה שהיא אסורה: איום באלימות מסוג כזה או אחר, איום בפגיעה ברכוש, איום בהרס שמו הטוב של המאויים וכדומה. מנגד איום בפנייה למשטרה, איום בהגשת תביעה או איום באמצעי חוקי אחר, יהיו לרוב איומים בפגיעה שהם כדין, ולא יהוו סחיטה באיומים.
מקרה אחד למשל הוא המקרה של ראש המוסד נדב ארגמן. בראיון בתקשורת אמר ארגמן “אם אני אגיע למסקנה שראש הממשלה (נתניהו) החליט שהוא פועל בניגוד לחוק, לא תהיה ברירה, אני אגיד את כל מה שאני יודע ומנעתי מעצמי עד היום”. ארגמן נחקר בחשד לסחיטה באיומים, אולם בסופו של דבר היות והוא איים בצעד שהוא חוקי, לא הוגש נגדו כתב אישום.
התשובה לשאלה מה העונש על סחיטה באיומים – תלויה בהשלכות העבירה
כשעולה השאלה “מה העונש על סחיטה באיומים?” – ישנה הבחנה שחשוב לבצע:
- אם כתוצאה מהאיומים, המאויים עשה או נמנע מעשיית מעשה, העונש הוא עד תשע שנות מאסר.
- אם לעומת זאת, האיומים לא הביאו לשינוי התנהגות אצל המאויים, העונש הוא עד שבע שנות מאסר.
כמו כן, יש הבדל בין עבירה של איומים (סעיף 192 לחוק העונשין) לבין העבירה של סחיטה באיומים. בעבירת האיומים, מתקיים היסוד העובדתי של איום, אולם המאיים לא מבקש להשיג משהו מהקורבן, אלא מאיים עליו לשם הפחדתו או הקנטתו (העונש על עבירה זו הוא עד שלוש שנות מאסר). הדגש הוא על מטרת האיומים.
הבחנה נוספת היא בין איומים מתמשכים לבין איומים מבוססים יותר. למשל, אין דין מקרים של מעידה חד פעמית או איבוד עשתונות רגעי שונים ממקרי סחיטה שנעשית באופן שיטתי, כמו גביית דמי חסות (מה שמכונה ברבים “פרוטקשן” או גביית דמי חסות. למעשה העבירה של גביית דמי חסות נכנסה ישירות לחוק העונשין בסעיף 428א, ומאפשרת הרשעה גם במצבים בהם המאיים מרחיק את עצמו מהעבירה בצורה כזאת או אחרת).
זומנתם לחקירה בחשד לסחיטה באיומים? כך תפעלו
אם זומנתם לחקירה במשטרה בחשד לסחיטה באיומים, קיימת חשיבות עליונה לפנות באופן מיידי לעורך דין פלילי ולקבל ממנו ייעוץ, היות ואתם כבר יודעים מה העונש על סחיטה באיומים.
- ליווי וייצוג בשלב החקירה – תפקידו של עורך הדין הפלילי מתחיל מרגע הזימון לחקירה. החשיבות היא בארגון הגרסה שלכם בפני החוקרים בצורה שתציג את האמת שלכם בצורה הטובה ביותר. בנוסף, חשוב להתכונן לטענות שיכולות לעלות מצד החוקרים, ולהתכונן לתרגילי חקירה שהשוטרים עשויים לעשות. הזכות הבסיסית והחשובה ביותר של כל נחקר היא להתייעץ עם עורך דין לפני חקירתו, ויש לנצל אותה במלואה. לאחר החקירה הראשונית, יתכנו חקירות נוספות ומסירת פרטים נוספים. יתכן שזה בעקבות סתירות שנמצאו בעדות שלכם. חשוב להתייעץ עם עורך הדין הפלילי בעניין זה.
- הליך השימוע: ההזדמנות למנוע את כתב האישום – בטרם הגשת כתב אישום, יש לחשוד זכות לשימוע. בשלב זה חומר החקירה נחשף במלואו בפני הנאשם, ויש הזדמנות להציג טענות כאלה ואחרות ביחס לתיק. היות וכל החומר גלוי בפני הסנגור, הוא יכול לזהות את חולשותיה של התביעה בתיק, ויכול להביא לביטול כתב האישום, או לפחות לרכך אותו במידה כזו או אחרת. השימוע הוא הזדמנות טובה מאוד, במיוחד בעבירה של סחיטה באיומים, הנתונה רבות לפרשנות משפטית.
הידעתם? עבירת סחיטה באיומים מעידה על מסוכנות ולכן מקימה עילת מעצר
כאשר מוגש כתב אישום בגין סחיטה באיומים, בעיקר בנסיבות בהן האיומים הביאו לעשיית המעשה או ההימנעות ממנו על ידי נפגע העבירה לכאורה, הפרקליטות תבקש את מעצרו של הנאשם בצירוף להגשת כתב אישום.
בהנחה ואין היתכנות ריאלית מצד הסנגור להביא לביטול כתב האישום (משום המסד הראייתי הקיים בתיק), תפקידו של הסנגור הוא להיאבק בבקשת המעצר, לטעון להיעדר מסוכנות, או מסוכנות נמוכה, שיכולה להביא לחלופת מעצר או הטלת הגבלות, במקום מעצר במתקן מעצר.
כיצד מתמודדים עם אישומים בביצוע סחיטה באיומים?
בנוסף, במישור של התמודדות עם האישומים, הסנגור בוחן את הראיות, מזהה נקודות תורפה בתיק ומגבש אסטרטגיית הגנה יעילה לניהול התיק בבית המשפט.
באישום של סחיטה באיומים, ההגנה יכולה לטעון מספר טענות נפוצות המתמקדות בכוונה שמאחורי האיום, באופי האיום עצמו, ובנסיבות המקרה:
היעדר כוונה פלילית
עם טענות ההגנה המרכזיות בתיקי סחיטה באיומים נמנות טענות לכך שלא התקיימה הכוונה הפלילית הנדרשת, שהאיום היה למעשה התראה חוקית, או שהמעשה כלל לא בוצע על ידי הנאשם.
למשל, טענה נפוצה במקרים כאלה, היא שברור שהאיומים מצד הנאשם לא היו ממשיים, ולפי ההקשר ניתן היה להבין שברור שהמאיים לא התכוון ברצינות לאיומים (מה שמכונה לעתים “בעידנא דריתחא”).
זאת ועוד – לעיתים, יש איזה קוד דיבור מסוים הנהוג בקהילה מסוימת שעלול להיתפס כאיום מחוץ להקשר, בעוד שבפועל לא הייתה כוונה כזו. מתן הקשר ותיאור הנסיבות מצד ההגנה והצגת מערכת היחסים בין הצדדים, יכולים לצייר תמונה לפיה לא הייתה עבירה פלילית.
התראה לגיטימית לפני מימוש זכות חוקית
טענה נפוצה נוספת היא שהדברים שנאמרו לא היוו “פגיעה שלא כדין”, אלא התראה לגיטימית לפני מימוש זכות חוקית. ישנם הבדלים דקים בין השניים, והדבר תלוי מאוד בנסיבות. למשל, האמירה “אם לא תעשה מה שאמרתי לך, אגיש נגדך תביעה” יכולה להיחשב כאיום בביצוע פעולה חוקית. ההגנה יכולה לטעון שהדרישה הייתה חוקית ושהאיום היה מימוש זכות, ולא ניסיון סחיטה.
מנגד, יש מצבים בהם איום בתביעה עשוי להיחשב לשימוש שלא כדין בזכות משפטית, כמו במצבים של תביעות השתקה דרקוניות, כפי שקרה למשל במקרה של ג’קי בן זקן ועובדת עיריית אשדוד.
חשודים או נאשמים בעבירות סחיטה באיומים? אל תתמודדו לבד מול המערכת
התמודדות עם חשד לסחיטה באיומים מצריכה מעורבות משפטית דחופה. עורך דין פלילי בעל ניסיון בתחום יודע כיצד לאתר את הכשלים הראייתים בתיק, וזאת כדי להוביל לתוצאה הטובה ביותר עבורכם. אל תתנו לפחד לנהל אתכם ואל תתנהלו לבדכם. צרו קשר עם עורך דין פלילי עם ניסיון משני צידי המתרס, שיידע להילחם עבור החופש והזכויות שלכם.
