סחיטה ברשת

העולם המודרני הביא להתפתחות של תקשורת ויכולות דיגיטליות חדשות, אך במקביל גם הגביר את הסכנה לפגיעה בפרטיות האישית ובמיוחד בפרטיות המינית של הפרט. כתוצאה מכך, הסחיטה המינית ברשת הפכה לתופעה נפוצה שכל אדם חשוף אליה. בשורות הבאות נסביר אודות התופעה בהרחבה, נדון במשמעויותיה הפליליות ונסביר כיצד ניתן להתגונן מפניה באמצעות הסעדים שהחוק מציע.

 

מהי סחיטה ברשת?

סחיטה ברשת היא תופעה שבה אדם מאיים לחשוף תכנים אישיים / אינטימיים של אדם אחר ברשת האינטרנט, במטרה לסחוט מהקורבן כסף או שירותים אחרים. לרוב מדובר בתכנים מיניים או מביכים שהקורבן שלח לאדם אחר באמון, וזה האחרון, מאיים עכשיו לפרסם אותם אם הקורבן לא ייענה לדרישותיו. סחיטה מינית ברשת היא צורה נפוצה של סחיטה ברשת, שבה התכנים הם בעלי אופי מיני.

מדובר בפשע חמור שפוגע בפרטיות ומנצל את הפגיעות של אנשים במרחב המקוון. למרבה הצער, התופעה הפכה נפוצה יותר בארץ ובעולם, עם התרחבות השימוש ברשתות חברתיות ואפליקציות המסרים המידיים.

 

מה מטרתה של סחיטה ברשת בדרך כלל?

לסחיטה ברשת יש בדרך כלל מספר מטרות אפשריות:

  1. סחיטה כספית – המטרה היא לסחוט כסף מהקורבן על ידי איומים לחשוף את התכנים הפרטיים שלו. הסוחט דורש תשלום כופר תמורת אי פרסום החומר.
  2. סחיטה לביצוע פעולות – המטרה היא לגרום לקורבן לבצע פעולות מסוימות עבור הסוחט, כמו העברת מידע, ביצוע עבירה וכד’.
  3. נקמה אישית – במקרים מסוימים המטרה היא נקמה אישית כלפי בן/בת זוג לשעבר או אדם אחר, על ידי חשיפה פומבית של תכנים אינטימיים.
  4. סחיטה מינית – מתרחשת לעיתים כאשר הסוחט מנסה להשיג טובות הנאה מיניות מהקורבן תמורת אי פרסום החומרים.
  5. השפלה ופגיעה בשם טוב – המטרה מאחורי חשיפת המידע במקרים הללו, היא לפגוע במעמד החברתי והשם הטוב של הקורבן.

עינינו הרואות כי לסחיטה ברשת יכולות להיות מטרות שונות, המבוססות על ניצול לרעה של מידע אישי רגיש כנגד הקורבן.

 

כיצד המידע האישי של הנסחט מגיע לידי הסוחט מלכתחילה?

ישנן מספר דרכים שבהן המידע האישי של הנסחט יכול להגיע לידי הסוחט:

  • שיתוף מרצון – מדובר במקרים שבהם הנסחט שיתף בעבר תכנים אינטימיים עם בן/בת זוג, וזה האחרון מנצל זאת כעת לסחיטה.
  • פריצה לחשבונות – מצב זה מתרחש כשהסוחט פורץ לחשבונותיו של הנסחט ברשתות חברתיות או בדואר האלקטרוני וגונב תכנים פרטיים.
  • האזנות סתר – הקלטות סתר של שיחות טלפוניות או שיחות וידאו אינטימיים של הנסחט.
  • גניבת מכשירים – גניבה של טלפון נייד או מחשב ושליפת תכנים פרטיים מהם.
  • הנדסה חברתית – זהו מונח המתייחס לשיטות שונות ומתוחכמות שבהן סוחטים פועלים ליצירת קשר עם הנסחט על מנת לגרום לו לשתף מידע אישי. מדובר על מניפולציה פסיכולוגית שלרוב מתבצעת במרחב הדיגיטלי.
  • וירוסים ותוכנות ריגול – שימוש בוירוסים או תוכנות ריגול כדי לאסוף מידע על הנסחט.
  • חדירה לענן – חדירה לשירותי אחסון פרטיים של הנסחט בענן וגניבת קבצים.

מן האמור לעיל ניתן להבין שהדרכים שבהן סוחטים פועלים כיום, מגוונות ועשויות לנצל פרצות אבטחה שונות על מנת להשיג את המידע האישי של הנסחטים.

הכר את הפליליסטים
אלעד
אלעד​ - יוצא פרקליטות מחוז ת"א
נעם
נעם - בעל מעל 25 שנות ניסיון
נדב
נדב - תובע עירוני לשעבר
אהרון
אהרון - יוצא הפרקליטות והשב"כ

 

מהי תופעת “הסקסטורשן” ועד כמה היא נפוצה?

סקסטורשן (Sextortion) היא צורה של סחיטה מינית ברשת, שבה הקורבן מאוים בפרסום תמונות, סרטונים או פרטים אינטימיים, אם לא ייענה לדרישות מיניות או לתשלום כופר לסוחט. למרבה הצער, התופעה הפכה נפוצה יותר בשנים האחרונות עם התרחבות השימוש באפליקציות מסרים מידיים ואתרי היכרויות ברשת.

אף שקשה לאמוד במדויק את ממדי התופעה בישראל, נראה כי מדובר בתופעה רווחת למדי ושכיחה יותר בקרב בני נוער וצעירים הפעילים יותר ברשתות חברתיות ואפליקציות הכרויות.

 

כיצד ניתן להתגונן מפני סחיטה ברשת?

להלן כמה עצות חיונית שיכולות לסייע לכם בהתגוננות מפני סחיטה ברשת:

  • הימנעו משיתוף תכנים אינטימיים או פרטיים ברשת שניתן לנצל לרעה.
  • אל תשתפו תכנים פרטיים עם אנשים שאינכם מכירים היטב וסומכים עליהם באופן מלא.
  • הקפידו על אבטחה חזקה של חשבונות הרשת החברתית והדוא”ל שלכם.
  • היזהרו מניסיונות יצירת קשר מחשידים ברשת.
  • אל תעבירו כספים או תיענו לדרישות הסוחטים – זה רק יגרום לסחיטה נוספת.
  • תעדו את האיומים שקיבלתם והקפידו לשמור הוכחות.
  • הגישו תלונה במשטרה כנגד הסוחטים.
  • פנו לעזרה נפשית אם אתם חשים חרדה ומצוקה כתוצאה מהסחיטה.
  • נקטו זהירות יתרה בכל הקשור לפרטיותכם ברשת.

בנוסף לכך, זכרו כי שיתוף פעולה עם הרשויות והימנעות מהיענות לדרישות הסוחטים, הם הכלים הטובים ביותר להתמודדות עם התופעה.

 

מה העונש על סחיטה מינית ברשת לפי החוק בישראל?

החוק הישראלי כולל סחיטה מינית ברשת בהגדרה של סחיטה באיומים בחוק העונשין, והעונש על כך הוא עד 7 שנות מאסר. אולם הסחיטה המינית ברשת התממשה בפועל, למשל על ידי העברת כסף מהקורבן, המעשה נחשב לחמור יותר והעונש יכול להגיע ל- 9 שנות מאסר.

 

לסיכום – כיצד עורך דין פלילי יכול לסייע לנפגעי סחיטה באינטרנט?

עורך דין פלילי יכול לסייע רבות לנפגעי סחיטה ברשת. ראשית, על ידי מתן ייעוץ מקצועי לגבי הזכויות והאפשרויות החוקיות העומדות לרשות הנפגע. בהמשך, עו”ד פלילי יכול ללוות משפטית את הנפגע לאורך כל ההליכים מול המשטרה ובית המשפט, לסייע בניסוח והגשת תלונה במשטרה, לאסוף ראיות לחיזוק התיק נגד הסוחט, ולייצג את הנפגע בעת החקירות והמשפט עצמו. כמו כן, עו”ד יכול להפעיל לחץ משפטי על הסוחט ולנקוט בצעדים משפטיים על מנת למנוע הפצה נוספת של החומר הפרטי. בנוסף, ייצוג משפטי מקצועי מאפשר במקרים רבים גם לתבוע פיצוי כספי מהסוחט על הנזק שנגרם.

אם נפלתם קורבן לסחיטה מינית ברשת, אל תתמודדו עם זה לבדכם. פנו בהקדם ל“פליליסט” – משרד עורך דין פלילי מוביל, עם ניסיון רב של למעלה מעשור וצוות עורכי דין פליליים מנוסים יוצאי הפרקליטות. אנו כאן כדי לסייע לכם להתמודד עם המצב ביעילות, להגן על זכויותיכם ולהביא את הסוחטים לדין.

רוצה לשלוח את המאמר לחבר?
שתף בוואטסאפ
אודות המחבר
רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
מידע נוסף בנושא עבירות מחשב ואינטרנטועבירות סחיטה באיומים
איך להתמודד עם סחיטה ברשת?

בעידן שנשלט על ידי המדיה החברתית, נשאלת השאלה איך להתמודד עם סחיטה ברשת לעיתים קרובות. לצערנו הרב, האיום של סחיטה מקוונת הפך למציאות נפוצה ומדאיגה

קרא עוד
סחיטה אלקטרונית

סחיטה אלקטרונית היא עבירה פלילית שהפכה נפוצה להפליא עם התפתחות האינטרנט וערוצי המדיה החברתית. למרבה הצער, ההשלכות של סחיטה ברשת – ובפרט של סחיטה מינית

קרא עוד
העונש על האזנות סתר

האזנת סתר אסורה כוללת כל הקלטה או העתקה של שיחה ללא ידיעת האנשים הנמצאים בתוכה. מותר לאדם להקליט כל שיחה בה הוא משתתף והדבר לא

קרא עוד
מהו חוק הגנת הפרטיות?

חוק הגנת הפרטיות מתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו המעניק לכל אדם באשר הוא את הזכות לפרטיות מוגנת. הפגיעה בפרטיות מהווה עוולה נזיקית אשר

קרא עוד
האזנות סתר

האזנות סתר כוללות, הקלטה, הקשבה, פיקוח או קליטה של שיחות בין צדדים שונים כאשר זו נעשית ללא ידיעתם או הסכמתם של מי מהצדדים. על פי

קרא עוד