: ישנן מדינות מסוימות בעולם בהן כל אדם אשר חש צורך או רצון לשאת נשק – רשאי לעשות זאת אולם במדינת ישראל החזקת נשק חם פועלת בצורה קצת אחרת, ומחייבת רישוי מיוחד לנשק. ככלל, רק גורמים הנדרשים לשאת נשק לצרכי עבודה, אבטחה או הגנת המדינה, רשאים להחזיק נשק. במסגרת מאמר זה נסביר כיצד מתייחס הדין הפלילי בישראל לנושא של רישוי לנשק עבור החזקת נשק חם.
החזקת נשק חם – למה הכוונה?
כאשר מדברים על סוגי נשקים, מבחינים בין שני סוגים עיקריים: נשק חם ונשק קר. נשק קר, ככלל, הוא כל כלי נשק שלא מכיל חומרים דליקים ונפיצים, כמו חומרי נפץ, אבק שריפה וכן הלאה. לעומת זאת, נשק חם הוא נשק המכיל חומרי נפץ או אבק שרפה ו / או כלי המשחרר בלחיצה על ההדק קליע – הידוע בשמו היום יומי גם בשם “כדור”. גם מטען חבלה, פצצות ורימונים, נחשבים כנשק חם לעניין החוק.
מי רשאי להגיש בקשה לקבלת רישוי לנשק חם במדינת ישראל?
במדינת ישראל, יכול כל אדם פרטי, להגיש בקשה לקבלת רישיון להחזקת נשק חם. הדבר נכון כמובן גם לגבי מועצות אזוריות, תאגידים וחברות כדוגמת ספקי שירותי אבטחה, משרדים ממשלתיים, וכן הלאה. אולם קיימים מספר תנאי סף שמהווים חסם לקבלת הרישוי לנשק, עליהם נדון בהרחבה בהמשך.
מה חשוב לדעת על רישוי לנשק במדינת ישראל?
קבלה של רישוי לנשק במדינת ישראל הינה תהליך מתמשך ומורכב, המחייב את מבקש הרישיון לעמוד במספר תנאים בסיסיים. תנאי הזכאות לקבלת רישוי להחזקת נשק חם נקבעים על ידי המשרד לביטחון פנים ומתעדכנים בתדירות של אחת למספר שנים.
הקריטריונים הקבועים בתקנות המשרד לביטחון פנים נקראים בלשון החוק “תבחינים”. בשורות הבאות נסביר מהם התבחינים הקבועים כיום בחוק לקבלת רשיון להחזקת נשק חם וכיצד ליווי משפטי מטעם עורך דין פלילי מיומן, הבקיא בתחום הרישוי לכלי ירי, יכול לסייע לכם לקצר תהליכים.
מהו חוק כלי הירייה וכיצד הוא קשור לקבלת רישוי לנשק חם במדינת ישראל?
חוק כלי הירייה התש”ט – 1949 הינו החוק שנועד להסדיר את נושא הרישוי להחזקה ונשיאה של נשק חם לסוגיו במדינת ישראל. על פי חוק זה אזרח ישראלי אינו זכאי באופן אוטומטי להחזיק בכלי נשק חם, וכי החזקת נשק חם ונשיאתו מתאפשרות בכפוף לקבלת רישיון ייעודי מטעם האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים.
מדוע נדרש רישוי לנשק במדינת ישראל?
על מנת שאדם בישראל יוכל להחזיק נשק חם באמתחתו, לשאת אותו ו /או לעשות בו שימוש באופן חוקי, הוא נדרש גם להצהיר על סיבה מוצדקת לנשיאת נשק חם וגם לעמוד בכמה תנאי סף בסיסיים, הלוא הם התבחינים שנקבעו על ידי המשרד לביטחון פנים – אותם ציינו קודם לכן.
נשאלת אם כן השאלה – מדוע קיימות כל הדרישות הללו מלכתחילה? התשובה לכך, הינה כי נדרש איזון בסיסי בין הצורך של אזרחי ישראל להגן על בטחונם ובטחון יקיריהם, ובין הצורך של המדינה להגן על אזרחיה מפני פגיעה הדדית מכלי נשק חמים המצויים במרחב הקהילתי.
בכפוף לאילו קריטריונים ניתן להגיש בקשה לרישוי לנשק חם במדינת ישראל?
רישוי לנשק הוא למעשה הדרך היחידה שבאמצעותה יכול אדם במדינת ישראל לרכוש לעצמו נשק חם, להחזיק בו ובמקרים ספציפיים גם להשתמש בו באופן חוקי.
להלן תנאי הסף שמאפשרים הגשת בקשה לקבלת רישיון להחזקת נשק חם במדינת ישראל:
- המבקש נדרש להיות תושב קבע במדינת ישראל ולשהות בה למשך תקופה בת 3 שנים לכל הפחות.
- המבקש נדרש להיות בעל שליטה בסיסית בשפה העברית.
- גיל המבקש יהיה 21 ומעלה – במידה והוא אזרח ישראלי והשלים את שירותו הצבאי. אזרח ישראלי שלא שירת בצבא יהיה רשאי להגיש את הבקשה החל מגיל 27. רישיון להחזקת נשק חם לאדם שאינו במעמד של אזרח ישראלי ינתן רק לאדם שגילו 45 ומעלה.
- המבקש יציג הצהרת בריאות החתומה על ידי רופא המאשר את מצבו הרפואי העדכני.
- הצהרת הבריאות של המבקש תועבר לידי משרד הבריאות על פי הצורך, כדי לספק הערכת מסוכנות (בדיקת כשירות פסיכיאטרית) להחזקת נשק.
במידה וניתן היתר לקבלת רישוי לנשק, יחוייב בעל הרישיון להחזקת נשק חם בתשלום אגרה, השתתפות באימוני מטווח וחידוש של הרישוי לנשק בתדירות של אחת ל – 3 שנים.
עונשים והשלכות עבור החזקת נשק חם או חלקים ממנו ללא רישוי לנשק
רכישה או החזקה של נשק חם בישראל שלא כדין וללא הרישיון המתאים, מהווה עבירה פלילית חמורה, שהעונש המרבי הקבוע בגינה עומד על עד 7 שנות מאסר, או עד 10 שנות מאסר עבור נשיאה או הובלה של נשק שלא כחוק. לעניין זה, מן הראוי לציין כי גם החזקה של חלקים נפרדים של נשק חם מהווה עבירה על החוק, והעונש הצפוי בגינה הוא עד 3 שנות מאסר.
מהם התבחינים העדכניים לקבלת רישוי להחזקת נשק חם במדינת ישראל?
להלן רשימת הקריטריונים המוגדרים בחוק לעניין הזכאות לקבלת רישוי לנשק חם, כפי שעודכנו בשנת 2018 על ידי המשרד לביטחון פנים:
- מגיש הבקשה מתגורר באחד מן היישובים אשר מוגדרים ברשימת היישובים הזכאים.
- מגיש הבקשה עובד באחד מן היישובים אשר מוגדרים ברשימת היישובים הזכאים.
- משלח היד של מגיש הבקשה הינו מורה דרך.
- מגיש הבקשה הינו חקלאי מוכר.
- מגיש הבקשה עוסק בהובלה של חומרי נפץ.
- מגיש הבקשה משרת בכוחות הביטחון.
- מגיש הבקשה משרת במשטרת ישראל.
- מגיש הבקשה הומלץ לקבלת רישיון להחזקת נשק חם על ידי משטרת ישראל.
- מגיש הבקשה עובר מסלול הכשרה ייחודי המחייב החזקת נשק חם.
- מגיש הבקשה משרת בתור קב”ט בארגון ידוע.
- מגיש הבקשה משרת בכוחות הכיבוי וההצלה.
- מגיש הבקשה עובד או מתנדב בגוף הצלה.
- מגיש הבקשה הינו מדריך ירי מוסמך.
- מגיש הבקשה נדרש לנשק לטובת שימוש וטרינרי או פעולות הדברה.
האם כל אחד יכול לבקש רישוי לנשק לשם החזקת נשק חם על פי התבחינים הנוכחיים?
החוק בישראל מגדיר בצורה ברורה מאוד מי זכאי לבקש רישוי לנשק חם ומי לא. בנוסף להגדרות הברורות, עבור כל בקשה מוגדר גם סוג הנשק וכמות הכדורים המותרת להחזקה בעת ובעונה אחת, כאשר במקרים מסוימים ייבחנו סוג הנשק וכמות התחמושת באופן ספציפי למקרה.
כיצד ייעוץ משפטי מעורך דין רישוי לנשק יכול לקצר עבורכם תהליכים בקבלת הרישיון
כפי שוודאי הבנתם, קבלת רישיון להחזקת נשק חם במדינת ישראל, היא הליך מפוקח ומתמשך. כל בקשה לקבלת רישיוי לנשק חם נבדקת באופן קפדני ביותר על ידי המשרד לביטחון פנים, לאור הסיכון הרב הטמון במתן היתר להחזקת נשק חם לכל דורש – ובפרט באקלים הבטחוני הנפיץ של מדינתנו.
מסיבה זו, פניה לליווי של עורך דין פלילי המתמחה בחוקי הנשק בישראל, היא קריטית למי שמעוניין לייעל ולזרז את הליך קבלת הרישוי לנשק מול המנגנונים הרלוונטיים.
בעזרת הכוונה משפטית מקצועית, ניתן למנוע מצבים של דחיית הבקשה לרישיון נשק על הסף, להשיב נשקים שהוחרמו, להגיש ערר על דחיית הבקשה או פסילת רישיונות קיימים להחזקת נשק חם, לקדם את הליך קבלת הרישוי לנשק עבור מורי דרך וחקלאים וכן הלאה.
עורך דין פלילי – הדרך להתמודדות עם אישומים בגין החזקת נשק חם ללא רישוי לנשק
בהנחה ונחשדתם או נאשמתם בהחזקת נשק חם ללא רישוי לנשק, תעמדו בפני הליך משפטי המחייב סיוע מעורך דין פלילי. עורך דין פלילי יוכל לסייע לכם להוכיח את חפותכם, במידה ומדובר באישומי שווא, או להקטין את הענישה למינימום האפשרי במסגרת החוק, בהתאם לנסיבותיכם האישיות.
האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי פרטני מטעם עורך דין פלילי, והוא מובא כמידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה מידע משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. לטיפול במקרים ספציפיים יש לפנות באופן ישיר לסיוע מקצועי מעו”ד פלילי.
