באבחון הרפואי קובע הגורם הרפואי המטפל את התופעה ממנה סובל המטופל. לאבחון לא נכון על ידי הגורם המטפל עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על מצבו הבריאותי של המטופל. במאמר זה נבין באילו מקרים אבחנות שגויות יחשבו כרשלנות רפואית ובאילו לא.
השלכותיו של האבחון הרפואי על הטיפול
אבחנה רפואית של תופעה מסוימת נעשית על ידי גורם טיפולי מוסמך. כאשר לגורם המטפל ברור ממה סובל המטופל לאחר שלב האבחון, ניתן להתחיל בטיפול. לתופעות שונות ישנם טיפולים שונים בעלי השלכות שונות על הגוף. אחת ממטרותיו של שלב האבחון הרפואי היא להתאים את הטיפול הנכון ביותר לתופעה הרפואית ממנה סובל המטופל. כאמור, שלב האבחנה קובע את סוג הטיפול, ולכן אבחנה רפואית לא נכונה עשויה להסב נזק רב למטופל. המטופל עלול להתחיל בטיפול רפואי שלא ישפר כלל את מצבו הבריאותי, ואף במקרים אחרים עשוי להחמיר אותו.
מהי רשלנות רפואית באבחון
על פי החוק, רשלנות רפואית היא מצב בו אדם העוסק במקצוע רפואי אינו נקט ברמת הזהירות הסבירה המצופה ממנו. ישנם סוגים שונים של מקרים כאלו. רשלנות רפואית באבחון היא אחת מהם, והיא מתייחסת למצב בו האבחנה הרפואית אינה נכונה באופן מובהק, ואילו היה מתנהל הגורם הרפואי בשלב האבחון באופן סביר היא הייתה נמנעת.
מתי עשויה להיחשב אבחנה לא נכונה כרשלנות רפואית
הגורם הרפואי אוסף מן המטופל נתונים שונים על מנת לאבחן את התופעה ממנה הוא סובל. הנתונים הללו נאספים על ידו באמצעות שתי דרכים עיקריות. הראשונה היא תשאול ההיסטוריה הרפואית של המטופל ושל בני משפחתו (אנמנזה), והשנייה היא סדרת בדיקות אותן יעבור המטופל בהחלטת הרופא. אי שימוש באחד מן הנתונים אשר אוסף הרופא עשוי להוביל אותו לקביעת אבחנה לא נכונה. במידה ואין רישום של נתון חיוני מסוים אצל הגורם המטפל, ובהינתן שהאבחנה שקבע מתגלה כאינה נכונה, אבחנה זו עשויה להיחשב כרשלנות רפואית.
לא כל אבחנה רפואית לא נכונה היא רשלנות רפואית
ישנם מקרים בהם אבחנה לא נכונה אינה נחשבת רשלנות רפואית. הרופא נדרש לביצוע פעולות אקטיביות שמצופות ממנו, כמו רישום האנמנזה של המטופל או שליחתו לבדיקות רפואיות שונות, אך למרות זאת הוא עלול לבצע טעות בשיקול דעתו המקצועית ובכך לספק למטופל אבחנה לא נכונה שאינה רשלנית.
כל אבחנה רפואית לא נכונה עומדת בפני עצמה
אבחנה רפואית לא נכונה היא מקרה רפואי מצער, אך לפני שאנו מסווגים כל אבחנה כזאת כרשלנית או כלא רשלנית, יש להתעמק בפעולות בהן נקט הרופא בעודו מצוי בהליך קביעת האבחנה. לפעולות אלו יהיה משקל משמעותי ביותר על היכולת להחליט האם פעל הרופא במקצועיות הסבירה הנדרשת ממנו, ובכך לסווג את האבחנה הלא נכונה כרשלנית או כלא.
