לאדם שאינו עבריין, הליך פלילי שננקט נגדו הינו טראומטי והדבר נכון במיוחד כשמדברים על קטין שעבר על החוק בשל פיתוי רגעי ומעידתו היא חד-פעמית.
לפיכך, עבודת המשטרה עם קטין ונוער צעירים מאופיינת בגישה חינוכית/טיפולית/שיקומית אשר בבסיסה עומדת החשיבות שבהוצאת קטין מהמעגל הפלילי, בראש ובראשונה – כאשר מדובר בביצוע עבירה בפעם הראשונה.
חוק הנוער החדש, שהינו למעשה - תיקון מס' 14 – מורה על שורה של שינויים ותוספות שמטרתם להביא למימוש זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי, תוך שמירה על כבודם, מתן משקל ראוי לשיקומם ושילובם בחברה.
נהיגת קטינים ללא רשיון נהיגה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר ובהתאם, לצד עבירה זו נקבע עונש מינימאלי של 3 חודשי פסילה ועונש מקסימאלי של שנתיים מאסר. זאת, בנוסף לעונשים של קנס, פסילת רשיון על תנאי ומאסר על תנאי.
כמעט בכל יום מתרחשים אירועי אלימות בבית הספר, הכוללים קללות, איומים, עלבונות ופגיעות פיזיות, אלימות מילולית. במקרים רבים פונים התלמידים הנפגעים מאירועי אלימות נוער או הוריהם להנהלת בית הספר והטיפול מסתיים "בתוך" בית הספר.
אי אפשר להגזים בתיאור הפגיעה הקשה שחשים הורים אשר בנם הקטין הסתבך בפלילים.
חרדה, דאגה, עצב, בלבול, בושה וכעס, הם רק חלק מהרגשות הקשים המציפים הורים, שעושים כל אשר לאל ידם בכדי להנחיל לילדיהם חינוך ראוי וערכים חיוביים, אשר בבת אחת מתערערים נוכח מעורבות ילדם במעשה פלילי.
אנשים נורמטיביים, הרחוקים מרחק רב מעולם המשפט הפלילי, עשויים להניח, כי עבירות מין מבוצעות על ידי עברייני מין סדרתיים ו/או על-ידי בעלי דפוסים עבריינים – ולא כך הדבר - בפרט כאשר המדובר בקטינים ובבני נוער!
לעיתים קרובות, בני נוער המבצעים עבירה מינית הינם תלמידים טובים, בעלי התנהגות טובה שחייהם מתנהלים באופן שגרתי ותקין, בפיקוח צמוד, מחנך, אוהב ומעניק של הוריהם.
אחת ההשפעות הקשות ביותר אשר עלולות לנבוע מהליך פלילי המתקיים בעניינים של בני נוער הינה על גיוסם לצה"ל.
הוריהם של קטינים ובני נוער צעירים אשר טרם הגיעו לגיל הגיוס לצה"ל ואשר מתנהלים כנגדם הליכים פליליים, חשים דאגה מוצדקת לעתיד ילדיהם ובפרט לשאלת גיוסם והשתלבותם ביחידות צה"ל השונות.
קטינים בגילאים 12 עד 18 שנים נושאים באחריות פלילית, קרי: ניתן להגיש נגדם כתב אישום ולייחס להם אשמה (לכאורית) בביצוע עבירות פליליות.
יחד עם זאת, ביקש המחוקק לשמור על זכויותיהם המיוחדות של חשודים או נאשמים קטינים ובחוק הנוער נקבעו כללים המותאמים לקטינים לפי גילם. כך למשל, נקבע, כי קטין שמלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט למעלה מעשרים וארבע שעות וקטין שטרם מלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט למעלה משתים עשרה שעות. בנוסף נקבע, כי אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
