החוק מעניק זכות ערר למתלונן, כדי לאפשר לו להעלות טענות נגד סגירת הליכים אשר בהם הוא היה הגורם הפותח. כאשר מתקבלת החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין אדם שכנגדו הוגשה תלונה, המתלונן צריך לקבל הודעה בכתב תוך ציון הסיבה להחלטה זו.
על ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אם מפני שלא היה בחקירה/משפט עניין לציבור או אם לא נמצאו ראיות מספיקות, רשאי המתלונן להגיש ערר לפני באי כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.
את הערר יש להגיש תוך 30 יום לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה, אך בעל הסמכות להחליט בערר, רשאי להאריך את המועד להגשת הערר.
ההחלטה בערר שהוגש לגבי עבירות מין ואלימות תימסר למתלונן תוך 6 חודשים, תקופה אשר ניתן להאריכה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
חשוב להדגיש כי גם לאחר החלטה שלא לחקור/לא להגיש כתב אישום, רשאית המשטרה/פרקליטות לפתוח בחקירה מחדש או להגיש כתב אישום, זאת, גם אם לא הוגש ערר על-ידי המתלונן. דרך אחרת להמשכת ההליכים על-ידי המתלונן פתיחת הליך של קובלנה פלילית בו מנוהלת התביעה על-ידי הקובל-המתלונן או בא כוחו.
הגשת ערר ו/או קובלנה פלילית רצוי שיוגשו באמצעות עו"ד המתמחה במשפט הפלילי.
צרו קשר לקבלת יעוץ משפטי בתחום המשפט הפלילי, עבירות נוער ודיני תעבורה
הערה
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי
לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה
או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
