מעורבותם של אנשי לשכת הרווחה ופקידי סעד אינה נחלתם הבלעדית של אוכלוסייה נזקקת או משפחות סעד.

התפתחותה והתעצמותה של "חובת הדיווח" לצד הקלות והמהירות בפנייה למשטרה לשם הגשת תלונה - מביאות משפחות רבות שרחוקות מרחק רב מהמושג "סעד" להתקשר (בעל כורחם) עם שירותי הרווחה.

בנוסף לזאת, האלימות הגוברת בקרב בני הנוער, ההתנהגויות (והעבירות) המיניות, השימוש באלכוהול וסמים, המורכבויות המשפחתיות השונות והקושי בהתמודדות של המערכת החינוכית והמשפחתית עם תופעות אלא – מחייבות (על פי חוק!) את פקידי הסעד להיכנס לתמונה ולפעול.

פקיד הסעד מטפל בילדים ובני נוער בסיכון והוא בעל סמכות ושיקול דעת רחב ומגוון בדבר התערבות בהגנה על קטינים.

מיהו "ילד בסיכון"?

בישראל אין הגדרה רשמית למושג "ילד בסיכון" ובהצעת חוק "זכויות ילדים בסיכון לקבלת שירותים, התשס"ז-2006" של ח"כ שלי יחימוביץ, מוצעת ההגדרה הבאה:

" ילד הנמצא במצב הפוגע או העלול לפגוע ביכולתו להשתלב באורח החיים התקיןבלימודים, בתעסוקה, בחיי חברה או משפחה, או במצב שיש בו חשש ממשי להתפתחותוהתקינה, בין אם הוא נובע ממנו, ממשפחתו או מסביבתו, לרבות אחד ממצבים אלה:

1. התעללות נפשית, גופנית או מינית בילד, או ניצולו המיני, בין חד פעמי ובין מתמשך;
2. הזנחה של הילד על ידי האחראי עליו;
3. אלימות בבית הילד;
4. העדר אחראי על הילד או פגם במסוגלותו של האחראי למלא את חובותיו כלפיו;
5. הפרעות התנהגות או בעיות נפשיות של הילד;
6. הימצאות הילד בסביבה עבריינית, התמכרות או עבריינות בבית הילד, או היות הילד נתון להשפעה רעה אחרת;
7. העדר תנאי מחייה בסיסיים;
8. ביצוע של מעשה שהוא עבירה פלילית על ידי הילד, בין אם הובא לדין פלילי ובין אם לאו;

כלומר, המדובר באינסוף מצבים ואפשרויות בהם יוגדר הילד כ- "ילד בסיכון".

חובת הדיווח של פקיד הסעד למשטרה

במידה ופקיד הסעד סבור כי נעברה בקטין עבירה פלילית – עליו לדווח על כך למשטרה בצירוף המלצותיו – לזמן לחקירה או להימנע מחקירה עד להשלמת בדיקתו.

לפקיד הסעד רשאי לבקש פטור מדיווח למשטרה במקרים הבאים:

1. חקירת פקיד הסעד טרם הסתיימה או שמתקיים הצורך בתכנון זהיר של לביצוע ההתערבות של המשטרה.
2. דיווח למשטרה יכול את חיי הקטין או בן משפחה אחר.
3. ניתן לפנות לאפיק טיפולי לאור הודיית הפוגע בקטין, נכונותו להשתלב בטיפול והוא מבקש את סיועו של פקיד הסעד בעניין.

אלטרנטיבה טיפולית במקום פנייה למשטרה תתקיים רק בתנאי שהקטין מוגן מהמשך הפגיעה.

תפקידו של פקיד הסעד

פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה בנוגע של הילד – האם באמת נפגע, מהי מידת פגיעתו, אם הוא במצב סכנה והאם נדרש לו טיפול ומאיזה סוג.

איסוף המידע אודות הקטין ומצבו נעשה מול המסגרות החינוכיות, הוריו, גורמי טיפול וכיו"ב.

כלומר – התערבותו של פקיד הסעד תעשה בשיתוף של גורמי מקצוע וטיפול הקשורים בקטין.

במסגרת תפקידו אחראי פקיד הסעד על התהליך הטיפולי של הקטין הנפגע ויש לו סמכות גם לפנות לבית המשפט לנוער לשם כך.

פקיד הסעד יעמוד בקשר רציף עם המשטרה עד לסיום החקירה הפלילית ובמידת הצורך – לאורך ההליך הפלילי כולו.

לפקיד הסעד שיקול דעת רחב ואפשרויות חקירה נרחבות שכן עליו מוטלת האחריות לשלום הקטין ולהגנה עליו.

חובת דיווח כלפי ההורה

הורים שנחשדים בפגיעה בילדם בעקבות חובת דיווח חשים בלבול, כעס, אכזבה ופחד.
רגשות אלו עשויים להכשילם בהתמודדות מול פקיד הסעד והמשטרה ובכלל – מול המציאות החדשה שלפניהם.

ישנה חשיבות עצומה לנקיטת צעדים שקולים ולפיכך מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול משפטי בהורים וילדים.

לעיתים קרובות ההורים מוזמנים לחקירה משטרתית אשר עשויה להוביל להגשת כתב אישום בעבירות של תקיפה אלימה נגד ילדם.

פנייה מוקדמת לעורך דין וליווי משפטי אדוק ומקצועי עשוי לשנות את התמונה ולהביא לסגירת התיק בדרך הטובה ביותר.

צרו קשר לקבלת יעוץ משפטי בתחום המשפט הפלילי, עבירות נוער ודיני תעבורה

הערה
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי
לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה
או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.