מהו רישום פלילי והאם יש צורך לבצע מחיקת רישום פלילי?

המונח "רישום פלילי" כולל בתוכו שני סוגים של רישומים: רישום שמקורו בהליך משפטי ורישום משטרתי, כאשר מחיקת כל אחד מרישומים אלה מצריכה טיפול שונה לגמרי.

כתבי אישום רבים מוגשים על סמך זיהוי הנאשם על ידי המתלונן.

זהותו של נאשם כמבצע עבירה הוא מרכיב בסיסי של אחריותו הפלילית ועל כן, התביעה היא זו שנושאת בנטל ההוכחה.

 הערכת מסוכנות - שיקול להקלה בעונש בעבירות מין

עונשם של מורשעים בעבירות מין נגזר, בין היתר, ממידת המסוכנות שנשקפת מהם ביחס לביצוע עבירות מין נוספות.

חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין מעניק לבית המשפט את הסמכות להפנות נאשם למרכז להערכת מסוכנות וזאת, כאמור, טרם מתן גזר הדין.

עבירות אלימות ומין כלפי קטינים מוסדרות בחוק העונשין אשר קובע לצידן את הסנקציות העונשיות.
כך למשל, תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת לו חבלה של ממש או חבלה חמורה או התעללות גופנית, נפשית ומינית בקטין ובחסר ישע או עבירות מין בקטין – הינן עבירות חמורות אשר לצידן קבועים עונשי מאסר של בין 5 ל- 20 שנים בהתאם לזהות מבצע העבירה ולחומרתה.

סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי קובע הסדר מיוחד לפיו, ביחס לעבירות קלות יחסית, מוסמך בית המשפט לשפוט נאשם, להרשיעו ולגזור את דינו – שלא בפניו.

זכות השתיקה בחקירה משטרתית

שלב החקירה של חשוד בפלילים הינו שלב קריטי, אשר לאחריו, בדרך כלל, יתקבלו החלטות גורליות על המשך חקירה וכיוונה, סגירת התיק או העברתו לרשות התובעת עם המלצה להגיש כתב אישום, וכיוצא בזאת.

החקירה הפלילית נערכת ברוב המקרים במשרדי המשטרה - ב"מגרש הביתי" של השוטרים החוקרים - דבר המעצים את החשש והבלבול שחש הנחקר ואשר יכול להוביל למשל, למסירת הודאת שווא או למסירת גרסה מסבכת ומפלילה.

פקודת הסמים המסוכנים קובעת "חזקה כמות" לעניין מטרת החזקתם של סמים שונים. כך למשל, החזקת כמות של 15 גרם סם מסוג קנבוס או החזקת כמות של 3 יחידות לסד (LSD) או החזקת כמות של 0.3 גרם קוקאין - תחשב להחזקה לצריכה עצמית.

סעיף 31(3) לפקודה קובע כי אדם שהחזיק סם מהסוג המפורט בתוספת השנייה העולה על הכמות המפורטת לצידו – חזקה עליו שהחזיק את הסם שלא לצריכתו העצמית.

השאלה הנשאלת – האם וכיצד החזקת כמות גדולה של סמים יכולה להיחשב להחזקה לצריכה עצמית?

עבירה שיש עימה קלון הינה עבירה פלילית אשר בית המשפט או מי שהוסמך לכך קבע שיש עמה קלון למי שהורשע בה.

בחוק לא נקבע מהו "קלון", שכן מדובר במושג שאינו לקוח מתחום המשפט אלא מתחום המוסר.

להרשעה פלילית ישנן השלכות קשות בתחומים שונים. כך למשל, הרשעה פלילית עלולה להביא לפיטורים ממקום העבודה או למנוע קידום. במקרים אחרים, הרשעה תסכל אפשרות לקבלת רישיון תעסוקתי מסוים, לנשיאת נשק ולקבלת היתרי כניסה למדינות רבות.

בנוסף לכל זאת, לסביבה יחס שלילי למורשע בפלילים ולאדם עצמו נגרמת פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי.

כאשר מדובר בקטינים עלולה הרשעה פלילית למנוע גיוס לצה"ל והשתלבות ביחידות מובחרות.

מדריך הזכויות

בחוק מעוגנות זכויות שונות שמוענקות לקורבן עבירה בשלבים שונים על ידי הגופים שונים ובמאמר זה אסקור את הזכויות העיקריות והמשמעותיות אשר ראוי כי כל נפגע עבירה ידע על קיומן על מנת שיוכל לעמוד על מימושן.

Share

Tweet

עם פציעתו של המאבטח יואב גליצנשטיין מחזיז שהושלך לתחומי מגרש הכדורסל, חלה החמרה בגישת המשטרה ובתי המשפט בטיפול נגד אוהדים בגירים וקטינים, החשודים והנאשמים באלימות במגרשי הספורט.

פקודת המשטרה (חקירת אנשי משטרה על ידי המשטרה ועל ידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים) קובעת כי תלונה על עבירה שבוצעה על ידי איש משטרה תתקבל בכל יחידת משטרה או במשרדי מח"ש.

"מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד, אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת, בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו של החשוד, ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו" (ע"פ 721/80).

בחוק העונשין קבועות מספר הגנות לאחריות פלילית אשר במידה ואדם מצליח להוכיח את קיומן מעל לספק סביר – הוא יזוכה מהעבירה המיוחסת לו.

בין ההגנות שמעניק החוק לאדם שנאשם בפלילים קיימת הגנת "זוטי הדברים", אשר קובעת שאדם לא יישא באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

ביום 25/03/08 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק אשר דנה במחיקת רישום פלילי של תיק סגור מהעילה של "חוסר עניין לציבור" ו- "חוסר ראיות".

דיון משפטי בדלתיים סגורות בא להגן על האדם אשר נגדו הוגש כתב אישום בפלילים והוא עלול לחוש חוסר שקט, בושה, דאגה וחשש (טבעיים) הנובעים מקיומו של ההליך הפלילי המתנהל נגדו ומתוצאותיו האפשריות.

הוראת סעיף 77 לחוק העונשין התשל"ז-1977, מעניקה לבית המשפט סמכות לחייב נאשם לשלם לקורבן עבירה פיצוי כספי על נזק או סבל שנשא בו וזאת – מבלי לאלצו לכתת רגליו ולהגיש תביעה אזרחית.

מדובר בחיוב כספי שבא לפצות את קורבן העבירה ולהצביע על כך שגורלו הוא בעל השלכה בהליך פלילי.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מעניק לחשוד בעבירה מסוג פשע זכות שימוע.

לפיכך, הרשות החוקרת מחויבת על-פי חוק לשלוח לחשוד הודעה על זכותו לשימוע בטרם ההחלטה האם להגיש נגדו כתב אישום.

הודעה על סגירת תיק פלילי נגד אדם שנחשד בפלילים אינה מהווה תמיד סוף פסוק וההחלטה על סיום ההליכים הפליליים עשויה להשתנות, בהתאם לשיקול הדעת של הרשות.

סעיף 249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע את האיסור של "הטרדת עד", כדלקמן:

"המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים."

אנשים רבים, המקיימים אורח חיים רגיל לחלוטין ואינם נחשבים לעבריינים, מוצאים את עצמם מסובכים עם מערכת החוק הפלילי.

דווקא לסוג זה של אנשים, שדפוס חייהם אינו עברייני, המפגש עם מערכת החוק הפלילי קשה ביותר והשלכותיה של ההרשעה בפלילים עלולות להיות הרסניות.

לפי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א-1981 הרשעה בפלילים תתקיים במרשם הפלילי עד תום תקופת התיישנותה.

משך תקופת ההתיישנות של הרשעה בפלילים קבועה בחוק הנ"ל, והפרמטר העיקרי לקביעתה הנו העונש שהוטל על בעל הדין.

תנאי מקדמי לביצוע חיפוש על פני גופו של אדם - דהיינו בבגדיו ו/או כליו - הינו עיכובו או מעצרו.

מבצע העיכוב או המעצר חייב להזדהות תחילה בפני האדם כאיש משטרה ובציון שמו, ולהודיע מיד לאזרח שהוא מעוכב ולהבהיר לו את סיבת עיכובו / מעצרו, בהקדם האפשרי.

החוק מעניק זכות ערר למתלונן, כדי לאפשר לו להעלות טענות נגד סגירת הליכים אשר בהם הוא היה הגורם הפותח. כאשר מתקבלת החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין אדם שכנגדו הוגשה תלונה, המתלונן צריך לקבל הודעה בכתב תוך ציון הסיבה להחלטה זו.

המשטרה נוהגת לסגור תיקים מהעילה של חוסר עניין לציבור בהתבסס, בין היתר, על שיקולים כגון: חומרת העבירה, היקף הנזק שנגרם, שכיחות העבירה, נסיבות אישיות של החשוד והמתלונן ואינטרסים מוסדיים של המדינה.

לאחרונה ניתן פסק דין מפי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"פ 71565/06), אשר קובע כי מהותן של עבירות בתחום הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר אינן מאפשרות ביטול הרשעה (אי הרשעה), שכן בעבירות אלה יש פגיעה קשה באינטרס הציבורי.

סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי נאשם רשאי לחזור בו מהודייתו, אם בית המשפט הרשה זאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.

השאלה הנשאלת: מה הם אותם "נימוקים מיוחדים" אשר יצדיקו חזרה מהודיה?

האיסור על החזקת סכין מצוי בחוק העונשין ולפיו אדם המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי ההחזקה נעשתה למטרה כשרה, דינו – מאסר 5 שנים. כל כלי להב או כלי שמסוגל לחתוך או לדקור ייחשב ל"סכין", למעט אם מתקיימים שני תנאי מצטברים, שאז – ייחשב הכלי לאולר:

א. אורך הלהב אינה עולה על 10 ס"מ – אורך הלהב הוא הרלוונטי ולא הכלי כולו.
ב. לא ניתן לקבע את הלהב.

ביום 13/11/2007 נכנס לתוקפו תיקון מס' 53 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשס"א-2007, המתייחס למקרה בו הוגש ערר על סגירת התיק מטעם המתלונן.

אדם אשר נחשד או נאשם בפלילים חשוף לפגיעה בתחומי חייו שונים ואך טבעי הוא, שהפגיעה בכבודו, בשמו הטוב ופרטיותו - יגרמו לו לחשש כי יוטבע בו "אות קין" אשר לא ניתן יהיה למחותו.

במשפט פלילי על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו של נאשם. לפיכך, התביעה היא זאת שנושאת בנטל הוכחת האשמה.

כיצד להגיע מוכן

תחילתו של ההליך הפלילי בתלונה שהוגשה נגד אדם או בראיות שבידי המשטרה אשר יש בהן בכדי להצביע על חשד לביצוע עבירה פלילית.

השלב הבא הינו זימונו של האדם החשוד לחקירה במשטרה וזאת – אם לא בוצע הליך מעצר נגדו.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי רשות תביעה אשר אליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך, אלא אם כן החליט מי שהחוק הסמיכו, כי קיימת מניעה לכך.

חשוד רשאי, בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.

סעיף 186 (א) לחוק העונשין קובע:

"המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר 5 שנים".

בית המשפט השלום בחיפה ביטל כתב אישום בשל כך שהוגש בשיהוי רב – ת.פ. 6548-01-09.

בחודש ינואר 2009 הגישה התביעה כתב אישום בגין עבירות של ניסיון קבלת דבר מה במרמה ושימוש במסמך מזויף, שבוצעו לכאורה בשנים 2001-2002.

בית המשפט שגוזר את דינו של הנאשם מביא בחשבון שיקולים רבים, לחומרה ולקולא.

במקרים מסוימים מתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר אודות הנאשם וטרם גזר דינו והאמור בתסקיר והמלצותיו מוגשות לבית המשפט.

סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, קובע:

המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; לעניין סעיף קטן זה, "מחזיק" – למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

האם נאשם בעבירת מין יכול לקבל לידיו מידע על תלונות קודמות שהוגשו על ידי המתלוננת?

נקודת המוצא בעניין זה נקבעה בע"פ 5938/00 – "העובדה כי המתלוננת הגישה בעבר תלונה למשטרה בגין פגיעה מינית בה, היא כשלעצמה אינה רלוונטית להגנת המערער".

רישום משטרתי בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין הינו רישום של תיק פלילי סגור אשר, ברוב המקרים יש לפעול על מנת להביא למחיקתו.

רישום של תיק פלילי סגור שונה מרישום של הרשעה פלילית, שכן לגביו לא חלה תקופת התיישנות ומחיקה.

הדין הצבאי מייחס חומרה רבה לביצוע עבירות פליליות בתקופת השירות הצבאי.

מרבית העבירות פליליות אשר מבוצעות בזמן השירות הצבאי, גוררות אחריהן רישום פלילי, כלומר רישום הרשעה במרשם הפלילי של משטרת ישראל.

החוק לטיפול בחולי נפש מכיר ב- 2 מסלולי אשפוז בכפיה:
אשפוז פלילי כפוי – לפי צו של בית משפט בנלווה להפסקת ההליך הפלילי נגד החולה.
אשפוז אזרחי כפוי – לפי החלטת הפסיכיאטר המחוזי להוציא נגד החולה הוראת אשפוז.

רשימת הסמים המסוכנים מצויה ב"פקודת הסמים המסוכנים", תשל"ג-1973 ובה ניתן למצוא סמים מסוג קאנבוס (חשיש ומריחואנה), ל.ס.ד, קוקאין, הירואין, אופיום וכיו"ב.

עבירות הסמים הקבועות בפקודה הינן: החזקה ושימוש לצריכה עצמית, החזקה שלא לצריכה עצמית, ייצור סם, סחר בסם, הדחת קטין לשימוש בסם, החזקת כלים המשמשים להכנת סם או לצריכתו ועבירות סחר: ייצוא, ייבוא, מחסר והפקה של סמים.

פסק דין פלילי מורכב מ- 2 חלקים:

1. הכרעת דין –החלק בו קובע בית המשפט האם הנאשם מורשע או מזוכה
2. גזר דין – קביעת העונש במקרה של הרשעה

החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים אוסר על העסקת עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שרות לקטינים ועל אנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית.

"עבריין מין" אליו נוגע החוק הוא אדם שהורשע בעבירת מין בהיותו בגיר, כלומר – מעל גיל 18.

הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי הינה זכות יסודית וחשובה.

על פי הנתונים אשר מתפרסמים מפעם לפעם, רוב הנאשמים מורשעים בדין – בישראל שיעור ההרשעות הוא 97%-99%.

החוק בתי המשפט קובע מספר עילות לפסלות שופט, כאשר העילה הכללית לפסלות היא –
"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

אדם אשר נחקר באזהרה במשטרה ולמעשה, הופך לחשוד בביצוע עבירה פלילית, ימצא את עצמו, לעיתים קרובות, משוחרר מתחנת המשטרה לאחר חתימה על כתב ערובה ו/או חתימת ערבים.

חוק העונשין מתייחס ל- 3 עבירות ביחס לשוטרים:
תקיפת שוטר – התוקף שוטר או אדם אחר המסייע לשוטר (למשל – דחיפה או מכה).

עונש: מאסר עד 3 שנים ולא פחות מחודש. 

הורים לילדים שנמצאים בגני ילדים ובבתי ספר עליכם לדעת: ילדכם עשויים להיחקר על ידי חוקרי משרד הרווחה או חוקרי משטרת ישראל - ללא ידיעתכם !

המקרה הבולט שמאפשר חקירת ילד מבלי ליידע את הוריו הוא כאשר מתעורר חשד שהוריי הילד או בני משפחה אחרים פגעו בו.

מעורבותם של אנשי לשכת הרווחה ופקידי סעד אינה נחלתם הבלעדית של אוכלוסייה נזקקת או משפחות סעד.

התפתחותה והתעצמותה של "חובת הדיווח" לצד הקלות והמהירות בפנייה למשטרה לשם הגשת תלונה - מביאות משפחות רבות שרחוקות מרחק רב מהמושג "סעד" להתקשר (בעל כורחם) עם שירותי הרווחה.

תקיפה הדדית טענת הפלייה נגד ההחלטה להגיש כתב אישום נגד צד אחד בלבד

תקיפה הדדית היא  אירוע אלים בו שני הצדדים לוקחים חלק, כלומר – משתמשים באלימות.

ישנם מקרים בהם צד אחד מתחיל ודווקא נגד הצד השני ש"רק" הגיב, מוגשת תלונה במשטרה ומוגש כתב אישום.

במקרים אחרים, צד אחד יוצר פרובוקציה מתוכננת והצד השני "נופל ברשת" ומסתבך בפלילים.

הגנה מן הצדק הינה למעשה הכרה בכוחו של בית המשפט, במצבים מסוימים, לבטל כתב אישום או חלקים ממנו, כאשר ניהול ההליך הפלילי עשוי לעמוד בניגוד לעקרונות של הגינות משפטית וצדק.
 מטרתה של ההגנה מן הצדק היא להבטיח התקיימותו של הליך פלילי ראוי, הוגן וצודק.

החוק מאפשר לנאשם לחזור מהודאתו באשמה בכל שלב של המשפט וזאת אם הרשה זו בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

חזרה מהודיה הינה הליך "אוטומטי" ועל כן נדרשת רשותו של בית המשפט שצריך לרשום את הנימוקים למתן הרשות. 

הנאשם רשאי להודות באשמה בכל שלב של המשפט ובמרבית המקרים ההודאה ניתנת במסגרת הסדר טיעון שבו "תמורת" ההודאה, החיסכון בזמן ולקיחת האחריות, כתב האישום מתוקן וחומרתו מופחתת. לעיתים, הסדר הטיעון כולל גם רכיב עונשי מוסכם. 

מהי תלונת שווא?

תלונה שקרית המייחסת לאדם מעשים שלא ביצע מעולם או תלונה מוגזמת, מסולפת אשר מוציאה את הדברים מהקשרם.

מטרתה של תלונת השווא – לייחס מעשים פליליים לצורך קידום אינטרסים אישיים, נקמה או סחיטה.

פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי אדם המחזיק סם מכל סוג, אפילו בכמות מזערית – עובר עבירה פלילית.

סעיף 7 (א) + (ג) לפקודת הסמים קובע שמי שמחזיק סם בכמות של שימוש עצמי עובר עבירה של "החזקת סם לצריכה עצמית", שהעונש המרבי עליה הוא 3 שנים מאסר.

כך יוצא, שנגד אדם אשר נתפס עם סם קל מסוג מריחואנה או חשיש במשקל מזערי (עד 0.15 גרם) יפתח נגדו תיק פלילי שבמקרה הטוב ייסגר בעילה של "חוסר עניין לציבור" ובמקרה הפחות טוב – יוגש כתב אישום.

פקודת הסמים המסוכנים מתייחסת לכל סוגי הסמים ואינה מבחינה בין "סמים קלים" לסמים אחרים, כגון: קוקאין, הרואין וכיו"ב.

יחד עם זאת, הטיפול המשטרתי והמשפטי באדם אשר נתפס מחזיק "סמים קלים" (חשיש ומריחואנה) שונה ומקל יותר ביחס לאדם אשר נתפס עם כמות זהה של סם מסוג הרואין או אקסטזי.

סיום המשפט ללא הרשעת הנאשם

ההגדרה לעבירת המין "מעשה מגונה" הינה עבירת מין פלילית בעלת הגדרה רחבה - "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי" – הכוללת קשת רחבה של מעשים על רקע מיני ויצרי, כגון: חיבוקים, נשיקות, ליטופים, נגיעה באברים מוצנעים וכיו"ב.

אם המעשה המיני אינו כולל מגע בגופו של אחר, מדובר בעבירה של מעשה מגונה בפומבי.

נקודת המוצא בעניין זה נקבעה בע"פ 5938/00 – "העובדה כי המתלוננת הגישה בעבר תלונה למשטרה בגין פגיעה מינית בה, היא כשלעצמה אינה רלוונטית להגנת המערער".