נאשם במשפט הפלילי אשר הוטל עליו עונש של מאסר בפועל, יכול לפעול בדרך "חוץ משפטית" ולפנות לנשיא המדינה ולבקש חנינה.
יאמר מיד: נשיא המדינה אינו טריבונל משפטי ואינו דן כבית משפט לערעורים על גזר הדין ופנייה אליו עם בקשת חנינה תתאפשר רק לאחר שמוצו ההליכים המשפטיים או שבנסיבות העניין, הליך הערעור הינו חסר כל טעם.
כתבי אישום רבים מוגשים נגד גברים אשר מואשמים בתקיפה ובאיומים על בת זוגם – רעייתם או חברתם לחיים.
המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט מייחסים חומרה רבה לעבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב), בפרט אם מדובר באירועים שהתרחשו מס' פעמים ולאורך תקופה.
המצב החוקי ביחס לקיום יחסי מין בין בוגרים לבין קטינים קבוע בחוק העונשין אשר בו מצויות שורה של עבירות מין.
המחוקק קבע "גיל הסכמה" שבו קטין יכול להסכים - מבחינה משפטית - לקיום יחסי מין ובחוק העונשין גיל ההסכמה אינו קבוע אלא משתנה בהתאם לעבירה ולנסיבותיה.
סעיף 288 לחוק העונשין התשל"ז-1977, קובע:
"המעליב בתנועות, במילים או במעשים, עובד ציבור, או דיין או פקיד של בית דין רבני או חבר ועדת חקירה לפי חוק וועדות חקירה, התשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר 6 חודשים".
תפקידו של שירות המבחן למבוגרים ולנוער - בהליך הפלילי:
שירות המבחן הינו שירות ממלכתי סוציאלי במשרד הרווחה המהווה, בין היתר, חלק ממערכת אכיפת החוק הפלילי, שכן, השירות אמון על מתן שירותי אבחון, פיקוח, טיפול ושיקום למעורבים בפלילים - לחשודים, נאשמים ונפגעי עבירה.
החוק למניעת הטרדה מינית מונה 5 צורות התנהגות אסורות:
בצורה ממצה, ניתן לומר, כי הטרדה מינית הינה כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד כלפי אדם אחר, אשר יש בה כדי לפגוע באחר.
סעיפים 379-382 לחוק העונשין, נוגעים לעבירות ה"תקיפה" האפשריות והעונשים הקבועים לצד כל סוג של עבירת תקיפה.
הגבלה קשה שלעיתים אינה מוצדקת
בקשה למעצר עד תום ההליכים נבחנת על ידי בית המשפט ב-3 שלבים:
שלב ראשון - בחינת קיומן של ראיות לכאורה.
שלב שני - בחינת קיומה של עילת מעצר.
שלב שלישי - רק בהתקיים שני התנאים הללו, יבחן בית המשפט האם ניתן להשיג את מטרות המעצר בחלופת מעצר, אשר תשיג את מטרות המעצר תוך הפחתת הפגיעה בחירות.
