עורכת הדין שולמית קהלת-אורן

באנר

מאמרים

העלבת עובד ציבור

מתי יוגש כתב אישום בעבירה של העלבת עובד ציבור

סעיף 288 לחוק העונשין התשל"ז-1977, קובע:

"המעליב בתנועות, במילים או במעשים, עובד ציבור, או דיין או פקיד של בית דין רבני או חבר ועדת חקירה לפי חוק וועדות חקירה, התשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר 6 חודשים".

המשך קריאה...

יחסי מין עם קטינים

גיל ההסכמה לקיום יחסי מין

המצב החוקי ביחס לקיום יחסי מין בין בוגרים לבין קטינים קבוע בחוק העונשין אשר בו מצויות שורה של עבירות מין.

המחוקק קבע "גיל הסכמה" שבו קטין יכול להסכים - מבחינה משפטית - לקיום יחסי מין ובחוק העונשין גיל ההסכמה אינו קבוע אלא משתנה בהתאם לעבירה ולנסיבותיה.

המשך קריאה...

אלימות במשפחה (אלמ"ב)

סגירת תיקים בעבירות של תקיפת בת זוג  

כתבי אישום רבים מוגשים נגד גברים אשר מואשמים בתקיפה ובאיומים על בת זוגם – רעייתם או חברתם לחיים.

המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט מייחסים חומרה רבה לעבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב), בפרט אם מדובר באירועים שהתרחשו מס' פעמים ולאורך תקופה.

 

המשך קריאה...

חנינה מנשיא המדינה

הגשת בקשת חנינה לפני ריצוי מאסר בפועל

נאשם במשפט הפלילי אשר הוטל עליו עונש של מאסר בפועל, יכול לפעול בדרך "חוץ משפטית" ולפנות לנשיא המדינה ולבקש חנינה.

יאמר מיד: נשיא המדינה אינו טריבונל משפטי ואינו דן כבית משפט לערעורים על גזר הדין ופנייה אליו עם בקשת חנינה תתאפשר רק לאחר שמוצו ההליכים המשפטיים או שבנסיבות העניין, הליך הערעור הינו חסר כל טעם.

המשך קריאה...

מעצר בית

מעצר בית-הגבלה קשה שלעיתים אינה מוצדקת

בקשה למעצר עד תום ההליכים נבחנת על ידי בית המשפט ב-3 שלבים:

שלב ראשון - בחינת קיומן של ראיות לכאורה.
שלב שני - בחינת קיומה של עילת מעצר.
שלב שלישי - רק בהתקיים שני התנאים הללו, יבחן בית המשפט האם ניתן להשיג את מטרות המעצר בחלופת מעצר, אשר תשיג את מטרות המעצר תוך הפחתת הפגיעה בחירות.

המשך קריאה...

תקיפה הגורמת חבלה ממשית / תקיפה בנסיבות מחמירות

סעיפים 379-382 לחוק העונשין, נוגעים לעבירות ה"תקיפה" האפשריות והעונשים הקבועים לצד כל סוג של עבירת תקיפה.

המשך קריאה...

הטרדה מינית

הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני

מהי הטרדה מינית?

החוק למניעת הטרדה מינית מונה 5 צורות התנהגות אסורות:

  1. סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני
  2. מעשה מגונה
  3. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר האדם אליו מופנות ההתייחסויות, הראה למטריד כי אינו מעוניין
  4. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעותיו
  5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם, ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית – במקרה זה גם תקרית חד פעמית תהווה הטרדה מינית

בצורה ממצה, ניתן לומר, כי הטרדה מינית הינה כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד כלפי אדם אחר, אשר יש בה כדי לפגוע באחר.

המשך קריאה...

שירות מבחן

קצין מבחן למבוגרים / קצין מבחן לנוער 

תפקידו של שירות המבחן למבוגרים ולנוער - בהליך הפלילי:

שירות המבחן הינו שירות ממלכתי סוציאלי במשרד הרווחה המהווה, בין היתר, חלק ממערכת אכיפת החוק הפלילי, שכן, השירות אמון על מתן שירותי אבחון, פיקוח, טיפול ושיקום למעורבים בפלילים - לחשודים, נאשמים ונפגעי עבירה.

המשך קריאה...

חוק הנוער החדש

שינויים חשובים בחוק הנוער-זכויות הקטינים בהליך פלילי

חוק הנוער החדש, שהינו למעשה - תיקון מס' 14 – מורה על שורה של שינויים ותוספות שמטרתם להביא למימוש זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי, תוך שמירה על כבודם, מתן משקל ראוי לשיקומם ושילובם בחברה.

המשך קריאה...

המדריך המלא להליך הפלילי נגד קטין ובני נוער

קטין בהליך פלילי-המדריך המלא

לאדם שאינו עבריין, הליך פלילי שננקט נגדו הינו טראומטי והדבר נכון במיוחד כשמדברים על קטין שעבר על החוק בשל פיתוי רגעי ומעידתו היא חד-פעמית.

לפיכך, עבודת המשטרה עם קטין ונוער צעירים מאופיינת בגישה חינוכית/טיפולית/שיקומית אשר בבסיסה עומדת החשיבות שבהוצאת קטין מהמעגל הפלילי, בראש ובראשונה – כאשר מדובר בביצוע עבירה בפעם הראשונה.

המשך קריאה...

עבירות מין בקרב קטינים ובני נוער

אנשים נורמטיביים, הרחוקים מרחק רב מעולם המשפט הפלילי, עשויים להניח, כי עבירות מין מבוצעות על ידי עברייני מין סדרתיים ו/או על-ידי בעלי דפוסים עבריינים – ולא כך הדבר - בפרט כאשר המדובר בקטינים ובבני נוער!

לעיתים קרובות, בני נוער המבצעים עבירה מינית הינם תלמידים טובים, בעלי התנהגות טובה שחייהם מתנהלים באופן שגרתי ותקין, בפיקוח צמוד, מחנך, אוהב ומעניק של הוריהם.

המשך קריאה...

השפעת ההליך הפלילי על גיוס לצה"ל

אחת ההשפעות הקשות ביותר אשר עלולות לנבוע מהליך פלילי המתקיים בעניינים של בני נוער הינה על גיוסם לצה"ל.

הוריהם של קטינים ובני נוער צעירים אשר טרם הגיעו לגיל הגיוס לצה"ל ואשר מתנהלים כנגדם הליכים פליליים, חשים דאגה מוצדקת לעתיד ילדיהם ובפרט לשאלת גיוסם והשתלבותם ביחידות צה"ל השונות.

המשך קריאה...

גילו של קטין כשיקול להקלה בעונשו

קטינים בגילאים 12 עד 18 שנים נושאים באחריות פלילית, קרי: ניתן להגיש נגדם כתב אישום ולייחס להם אשמה (לכאורית) בביצוע עבירות פליליות.

יחד עם זאת, ביקש המחוקק לשמור על זכויותיהם המיוחדות של חשודים או נאשמים קטינים ובחוק הנוער נקבעו כללים המותאמים לקטינים לפי גילם. כך למשל, נקבע, כי קטין שמלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט למעלה מעשרים וארבע שעות וקטין שטרם מלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט למעלה משתים עשרה שעות. בנוסף נקבע, כי אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.

המשך קריאה...

ההליך הפלילי – מדריך להורי קטינים ובני נוער

אי אפשר להגזים בתיאור הפגיעה הקשה שחשים הורים אשר בנם הקטין הסתבך בפלילים.

חרדה, דאגה, עצב, בלבול, בושה וכעס, הם רק חלק מהרגשות הקשים המציפים הורים, שעושים כל אשר לאל ידם בכדי להנחיל לילדיהם חינוך ראוי וערכים חיוביים, אשר בבת אחת מתערערים נוכח מעורבות ילדם במעשה פלילי.

המשך קריאה...

אלימות נוער

כמעט בכל יום מתרחשים אירועי אלימות בבית הספר, הכוללים קללות, איומים, עלבונות ופגיעות פיזיות, אלימות מילולית. במקרים רבים פונים התלמידים הנפגעים מאירועי אלימות נוער או הוריהם להנהלת בית הספר והטיפול מסתיים "בתוך" בית הספר.

המשך קריאה...

נהיגת קטינים ללא רשיון נהיגה

נהיגת קטינים ללא רשיון נהיגה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר ובהתאם, לצד עבירה זו נקבע עונש מינימאלי של 3 חודשי פסילה ועונש מקסימאלי של שנתיים מאסר. זאת, בנוסף לעונשים של קנס, פסילת רשיון על תנאי ומאסר על תנאי.

המשך קריאה...

מעצרים של בני נוער - קטינים

סמכויות המעצר כלפי קטינים מופעלות על ידי המשטרה תוך הקפדה יתרה.

המשטרה קבעה כללים לגבי אופן מעצרם של קטינים שעברו עבירות פליליות, אשר תכליתם מניעת הצגתו של הקטין כעבריין וזאת על מנת לשמור על שמו הטוב ולמנוע את נידויו על ידי סביבתו.

המשך קריאה...

נהג חדש – מדריך משפטי מקוצר לנהג החדש

נהג חדש הוא מי שניתן לו רשיון נהיגה, כאשר לא היה בידו רשיון לנהיגת רכב מנועי, כך שגם בעלי רשיון לאופנוע, טרקטור ומכונה ניידת המוציאים רשיון נהיגה לרכב פרטי או משא, ייחשבו "נהגים חדשים" לאחר קבלת רשיון הנהיגה.

נהג מוגדר כ"נהג חדש" עד שנתיים מקבלת הרשיון. 
בשנתיים אלה רשיון הנהיגה הוא "על תנאי", ועל כן יש לנהוג בהקפדה יתרה, על פי כללי התנועה ובהתאם לחוקים.

המשך קריאה...

נהגים אינם יכולים לסרב לבדיקת שכרות

החל מיום 02/01/06 יכול כל שוטר לערוך בדיקת נשיפה לגילוי אלכוהול לכל נהג, ללא אפשרות מצד הנהג לסרב לדרישת השוטר לבצע בדיקת שכרות.

סירוב מצד הנהג לביצוע הבדיקה - יהיה שווה ערך לנהיגה בשכרות.

המשך קריאה...

המדריך לנהג המואשם בעבירת תעבורה ו/או בתאונת דרכים

תחום התעבורה הינו תחום רחב המקיף סוגים שונים של עבירות, החל מעבירות שלצידן קנס בלבד, כגון חניה במקום אסור ועד לעבירות חמורות כגון, נהיגה בשכרות או גרימת מוות.

המשך קריאה...

נהיגה ללא רשיון נהיגה

סעיף 10 לפקודת התעבורה מסדיר את האיסור לנהוג ללא רשיון נהיגה -

  1. איסור לנהוג ללא רשיון נהיגה כלל – אדם שנתפס נוהג כשמעולם לא היה לו רשיון נהיגה על אותו סוג רכב בו נהג, אז גם תיחשב הנהיגה ללא ביטוח תקף.
  2. איסור לנהוג עם רשיון נהיגה שלא חודש.
  3. איסור לנהוג ברכב ללא רשות הבעלים או ללא רשות ממי שהשליטה ברכב בידיו – שבל"ר.

(נוסח מדויק של סעיף זה ניתן להשיג באתר של עורך דין תעבורה המתמחה בתחום)

המשך קריאה...

יעוץ משפטי-המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד)

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) פועל בעיקר בתחום המניעה ומנסה לאתר נהגים בעלי סיכון נהיגתי על מנת להגביל או למנוע לחלוטין את נהיגתם, ובכך, בין היתר, לצמצם את שיעור תאונות הדרכים שסיבתן רפואית או אישיותית.

מקור סמכותו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בצו שר הבריאות ופקודת התעבורה, התשכ"א-1961. מדובר, אם כן, בגוף ציבורי, המצוי באחריותו של משרד הבריאות.

המשך קריאה...

מכון רפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) - על פסילת רשיון נהיגה ודרכי ההתמודדות מול המכון

רשות הרישוי רשאית לפסול אדם המחזיק רשיון נהיגה לתקופה מסוימת או לצמיתות אם היא משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי. כמו כן, רשאית רשות הרישוי לסרב לבקשה לקבלת רשיון נהיגה או להרחבתו.

מדובר, בין היתר, במקרים בהם ישנה אינדיקציה לשימוש בסמים מצד הנהג, בעיות רפואיות, בעיות נפשיות, מעורבות בתאונות דרכים וריבוי בעבירות תנועה.

המשך קריאה...

עליית רף האכיפה בעבירה של נהיגה בשכרות ל-400 מק"ג

בית משפט השלום בירושלים, בהרכב של שלושה שופטים, העלה את רף האכיפה בעבירה של נהיגה בשכרות
(ת 11893/07).

בפסק הדין נקבע פה אחד כי מכשיר הינשוף הינו מכשיר אמין אשר מבצע את מלאכתו כהלכה ומדייק ברוב המוחלט של המקרים.

במילים אחרות: הינשוף נהנה מ"חזקת אמינות" וניתן להשתמש בתוצאותיו כראיה בהליך פלילי והנטל להוכיח אחרת – רובץ לפתחו של הנאשם המבקש לערער על חזקה זו.

המשך קריאה...

יחסי מין בין מטפל אלטרנטיבי למטופלת

עבירה פלילית חדשה (בקרוב)

 סעיף 347א לחוק העונשין, דן ביחסי מין בין מטפל נפשי למטופל, אולם רק במי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי או במי שהתחזה לאחד מאלה.

 סעיף זה אינו עוסק במטפלים אלטרנטיביים ועל כן, אישרה הכנסת לאחרונה אישרה בקריאה ראשונה תיקון לחוק העונשין, שיאסור קיום יחסי מין בין מטפל אלטרנטיבי למטופל.

המשך קריאה...

הצעת חוק – איסור צריכת זנות

לאחרונה, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק צריכת זנות וטיפול בקהילה, לפיה אדם אשר רוכש שירות של מעשה זנות צפוי יהיה צפוי לעונש של מאסר בפועל של עד 6 חודשים מאקסימום ופיצוי כספי.

המשך קריאה...

הרשעה פלילית-כיצד להימנע ממנה

הרשעה פלילית מגיעה בסיומו של הליך פלילי ביחס לעבירות מסוג עוון ופשע.

הרשעה פלילית כשלעצמה, ללא קשר לעונש שלצידה, מטילה כתם על האדם המורשע, מגדירה אותו כ"בעל הרשעה קודמת" ומטילה עליו "תו עברייני".

ההרשעה הפלילית עשויה לפגוע במקורות הפרנסה, להכשיל מפני קבלה למקומות עבודה וכן לעכב קבלה, חידוש או הרחבת רישיון נהיגה.

המשך קריאה...

החזקת סכין

 כתב אישום ועיכוב הליכים - בעבירה של החזקת סכין

החזקת סכין היא עבירה פלילית מסוג פשע שהעונש המקסימאלי הקבוע לצידה – 5 שנות מאסר.

המשך קריאה...

על זכותו של הנאשם לקבל מידע אודות תלונות קודמות של מתלוננת בעבירות מין

האם נאשם בעבירת מין יכול לקבל לידיו מידע על תלונות קודמות שהוגשו על ידי המתלוננת?

נקודת המוצא בעניין זה נקבעה בע"פ 5938/00 – "העובדה כי המתלוננת הגישה בעבר תלונה למשטרה בגין פגיעה מינית בה, היא כשלעצמה אינה רלוונטית להגנת המערער".

המשך קריאה...

מעשה מגונה בקטין

ההגדרה לעבירת המין "מעשה מגונה" הינה עבירת מין פלילית בעלת הגדרה רחבה - "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי" – הכוללת קשת רחבה של מעשים על רקע מיני ויצרי, כגון: חיבוקים, נשיקות, ליטופים, נגיעה באברים מוצנעים וכיו"ב.

אם המעשה המיני אינו כולל מגע בגופו של אחר, מדובר בעבירה של מעשה מגונה בפומבי.

המשך קריאה...

מעשה מגונה

סיום המשפט ללא הרשעת הנאשם

מעשה מגונה הינה עבירת מין פלילית בעלת הגדרה רחבה - "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי" – שניתן לכלול לתוכה מגוון רחב של מעשים על רקע מיני ויצרי, כגון: ליטוף, נגיעה באברים מוצנעים, נשיקות, חיבוקים וכיו"ב.

המשך קריאה...

סמים קלים

פקודת הסמים המסוכנים מתייחסת לכל סוגי הסמים ואינה מבחינה בין "סמים קלים" לסמים אחרים, כגון: קוקאין, הרואין וכיו"ב.

יחד עם זאת, הטיפול המשטרתי והמשפטי באדם אשר נתפס מחזיק "סמים קלים" (חשיש ומריחואנה) שונה ומקל יותר ביחס לאדם אשר נתפס עם כמות זהה של סם מסוג הרואין או אקסטזי.

המשך קריאה...

עישון סמים קלים – באילו מקרים ייסגר התיק הפלילי לקטינים ובגירים?

פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי אדם המחזיק סם מכל סוג, אפילו בכמות מזערית – עובר עבירה פלילית.

סעיף 7 (א) + (ג) לפקודת הסמים קובע שמי שמחזיק סם בכמות של שימוש עצמי עובר עבירה של "החזקת סם לצריכה עצמית", שהעונש המרבי עליה הוא 3 שנים מאסר.

כך יוצא, שנגד אדם אשר נתפס עם סם קל מסוג מריחואנה או חשיש במשקל מזערי (עד 0.15 גרם) יפתח נגדו תיק פלילי שבמקרה הטוב ייסגר בעילה של "חוסר עניין לציבור" ובמקרה הפחות טוב – יוגש כתב אישום.

המשך קריאה...

כיצד מתמודדים עם תלונת שווא?

מהי תלונת שווא?

תלונה שקרית המייחסת לאדם מעשים שלא ביצע מעולם או תלונה מוגזמת, מסולפת אשר מוציאה את הדברים מהקשרם.

מטרתה של תלונת השווא – לייחס מעשים פליליים לצורך קידום אינטרסים אישיים, נקמה או סחיטה.

המשך קריאה...

הסדר טיעון-חזרה מהודיה

החוק מאפשר לנאשם לחזור מהודאתו באשמה בכל שלב של המשפט וזאת אם הרשה זו בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

חזרה מהודיה הינה הליך "אוטומטי" ועל כן נדרשת רשותו של בית המשפט שצריך לרשום את הנימוקים למתן הרשות. 

הנאשם רשאי להודות באשמה בכל שלב של המשפט ובמרבית המקרים ההודאה ניתנת במסגרת הסדר טיעון שבו "תמורת" ההודאה, החיסכון בזמן ולקיחת האחריות, כתב האישום מתוקן וחומרתו מופחתת. לעיתים, הסדר הטיעון כולל גם רכיב עונשי מוסכם. 

המשך קריאה...

ביטול כתב אישום בשל הגנה מן הצדק

הגנה מן הצדק הינה למעשה הכרה בכוחו של בית המשפט, במצבים מסוימים, לבטל כתב אישום או חלקים ממנו, כאשר ניהול ההליך הפלילי עשוי לעמוד בניגוד לעקרונות של הגינות משפטית וצדק.
 מטרתה של ההגנה מן הצדק היא להבטיח התקיימותו של הליך פלילי ראוי, הוגן וצודק.

המשך קריאה...

תקיפה הדדית

תקיפה הדדית טענת הפלייה נגד ההחלטה להגיש כתב אישום נגד צד אחד בלבד

תקיפה הדדית היא  אירוע אלים בו שני הצדדים לוקחים חלק, כלומר – משתמשים באלימות.

ישנם מקרים בהם צד אחד מתחיל ודווקא נגד הצד השני ש"רק" הגיב, מוגשת תלונה במשטרה ומוגש כתב אישום.

במקרים אחרים, צד אחד יוצר פרובוקציה מתוכננת והצד השני "נופל ברשת" ומסתבך בפלילים.

המשך קריאה...

תפקידו ומעמדו של פקיד הסעד בעקבות חובת דיווח

מעורבותם של אנשי לשכת הרווחה ופקידי סעד אינה נחלתם הבלעדית של אוכלוסייה נזקקת או משפחות סעד.

התפתחותה והתעצמותה של "חובת הדיווח" לצד הקלות והמהירות בפנייה למשטרה לשם הגשת תלונה - מביאות משפחות רבות שרחוקות מרחק רב מהמושג "סעד" להתקשר (בעל כורחם) עם שירותי הרווחה.

המשך קריאה...

באילו מקרים מותר לחקור ילד ללא ידיעת ההורה?

הורים לילדים שנמצאים בגני ילדים ובבתי ספר עליכם לדעת: ילדכם עשויים להיחקר על ידי חוקרי משרד הרווחה או חוקרי משטרת ישראל - ללא ידיעתכם !

המקרה הבולט שמאפשר חקירת ילד מבלי ליידע את הוריו הוא כאשר מתעורר חשד שהוריי הילד או בני משפחה אחרים פגעו בו.

המשך קריאה...

עבירות נגד שוטרים

חוק העונשין מתייחס ל- 3 עבירות ביחס לשוטרים:
תקיפת שוטר – התוקף שוטר או אדם אחר המסייע לשוטר (למשל – דחיפה או מכה).

עונש: מאסר עד 3 שנים ולא פחות מחודש. 

המשך קריאה...

החקירה המשטרתית – הנחקר הופך לחשוד שמשוחרר מתחנת המשטרה בתנאים מגבילים

אדם אשר נחקר באזהרה במשטרה ולמעשה, הופך לחשוד בביצוע עבירה פלילית, ימצא את עצמו, לעיתים קרובות, משוחרר מתחנת המשטרה לאחר חתימה על כתב ערובה ו/או חתימת ערבים.

המשך קריאה...

פסילת שופט – מתי האם כדאי?

החוק בתי המשפט קובע מספר עילות לפסלות שופט, כאשר העילה הכללית לפסלות היא –
"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

המשך קריאה...

מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך פלילי?

הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי הינה זכות יסודית וחשובה.

על פי הנתונים אשר מתפרסמים מפעם לפעם, רוב הנאשמים מורשעים בדין – בישראל שיעור ההרשעות הוא 97%-99%.

המשך קריאה...

איסור העסקת אדם שהורשע בעבירת מין במקומות עבודה מסוימים

החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים אוסר על העסקת עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שרות לקטינים ועל אנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית.

"עבריין מין" אליו נוגע החוק הוא אדם שהורשע בעבירת מין בהיותו בגיר, כלומר – מעל גיל 18.

המשך קריאה...

ערעור פלילי

פסק דין פלילי מורכב מ- 2 חלקים:

  1. הכרעת דין –החלק בו קובע בית המשפט האם הנאשם מורשע או מזוכה
  2. גזר דין – קביעת העונש במקרה של הרשעה

המשך קריאה...

עבירות סמים – החזקה ושימוש

רשימת הסמים המסוכנים מצויה ב"פקודת הסמים המסוכנים", תשל"ג-1973 ובה ניתן למצוא סמים מסוג קאנבוס (חשיש ומריחואנה), ל.ס.ד, קוקאין, הירואין, אופיום וכיו"ב.

עבירות הסמים הקבועות בפקודה הינן: החזקה ושימוש לצריכה עצמית, החזקה שלא לצריכה עצמית, ייצור סם, סחר בסם, הדחת קטין לשימוש בסם, החזקת כלים המשמשים להכנת סם או לצריכתו ועבירות סחר: ייצוא, ייבוא, מחסר והפקה של סמים.

המשך קריאה...

אשפוז בכפייה בהליך הפלילי

החוק לטיפול בחולי נפש מכיר ב- 2 מסלולי אשפוז בכפיה:
אשפוז פלילי כפוי
– לפי צו של בית משפט בנלווה להפסקת ההליך הפלילי נגד החולה.
אשפוז אזרחי כפוי
– לפי החלטת הפסיכיאטר המחוזי להוציא נגד החולה הוראת אשפוז.

המשך קריאה...

מחיקת רישום פלילי מתקופת השירות בצה"ל

הדין הצבאי מייחס חומרה רבה לביצוע עבירות פליליות בתקופת השירות הצבאי.

מרבית העבירות פליליות אשר מבוצעות בזמן השירות הצבאי, גוררות אחריהן רישום פלילי, כלומר רישום הרשעה במרשם הפלילי של משטרת ישראל.

המשך קריאה...

אמות מידה לביטול רישום משטרתי

רישום משטרתי בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין הינו רישום של תיק פלילי סגור אשר, ברוב המקרים יש לפעול על מנת להביא למחיקתו.

רישום של תיק פלילי סגור שונה מרישום של הרשעה פלילית, שכן לגביו לא חלה תקופת התיישנות ומחיקה.

המשך קריאה...

על זכותו של הנאשם לקבל מידע אודות תלונות קודמות של מתלוננת בעבירות מין

האם נאשם בעבירת מין יכול לקבל לידיו מידע על תלונות קודמות שהוגשו על ידי המתלוננת?

נקודת המוצא בעניין זה נקבעה בע"פ 5938/00 – "העובדה כי המתלוננת הגישה בעבר תלונה למשטרה בגין פגיעה מינית בה, היא כשלעצמה אינה רלוונטית להגנת המערער".

המשך קריאה...

החזקת תכנים פדופילים במחשב – עבירה פלילית חמורה

סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, קובע:

המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; לעניין סעיף קטן זה, "מחזיק" – למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

המשך קריאה...

השפעתם של תיקי משטרה פתוחים על הליך גזירת העונש

בית המשפט שגוזר את דינו של הנאשם מביא בחשבון שיקולים רבים, לחומרה ולקולא.

במקרים מסוימים מתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר אודות הנאשם וטרם גזר דינו והאמור בתסקיר והמלצותיו מוגשות לבית המשפט.

המשך קריאה...

ביטול כתב אישום בשל הגשתו לאחר זמן רב

בית המשפט השלום בחיפה ביטל כתב אישום בשל כך שהוגש בשיהוי רב – ת.פ. 6548-01-09.

בחודש ינואר 2009 הגישה התביעה כתב אישום בגין עבירות של ניסיון קבלת דבר מה במרמה ושימוש במסמך מזויף, שבוצעו לכאורה בשנים 2001-2002.

המשך קריאה...

כיצד ניתן להוכיח החזקת סכין למטרה כשרה?

סעיף 186 (א) לחוק העונשין קובע:

"המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר 5 שנים".

המשך קריאה...

שימוע בהליך פלילי

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי רשות תביעה אשר אליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך, אלא אם כן החליט מי שהחוק הסמיכו, כי קיימת מניעה לכך.

חשוד רשאי, בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.

המשך קריאה...

חקירה במשטרה

כיצד להגיע מוכן

תחילתו של ההליך הפלילי בתלונה שהוגשה נגד אדם או בראיות שבידי המשטרה אשר יש בהן בכדי להצביע על חשד לביצוע עבירה פלילית.

השלב הבא הינו זימונו של האדם החשוד לחקירה במשטרה וזאת – אם לא בוצע הליך מעצר נגדו.

המשך קריאה...

מתי נאשם בפלילים רשאי שלא להשיב לאשמה?

במשפט פלילי על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו של נאשם. לפיכך, התביעה היא זאת שנושאת בנטל הוכחת האשמה.

המשך קריאה...

מתי ניתן לאסור פרסום שם של חשוד או נאשם בפלילים?

אדם אשר נחשד או נאשם בפלילים חשוף לפגיעה בתחומי חייו שונים ואך טבעי הוא, שהפגיעה בכבודו, בשמו הטוב ופרטיותו - יגרמו לו לחשש כי יוטבע בו "אות קין" אשר לא ניתן יהיה למחותו.

המשך קריאה...

יידוע חשוד על החלטה בערר מתלונן

ביום 13/11/2007 נכנס לתוקפו תיקון מס' 53 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשס"א-2007, המתייחס למקרה בו הוגש ערר על סגירת התיק מטעם המתלונן.

המשך קריאה...

עבירות של זיוף דיסקים והפרת זכויות יוצרים

לאחרונה ניתן פסק דין מפי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"פ 71565/06), אשר קובע כי מהותן של עבירות בתחום הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר אינן מאפשרות ביטול הרשעה (אי הרשעה), שכן בעבירות אלה יש פגיעה קשה באינטרס הציבורי.

המשך קריאה...

ביטול רישום תיק שנסגר מחוסר עניין לציבור

המשטרה נוהגת לסגור תיקים מהעילה של חוסר עניין לציבור בהתבסס, בין היתר, על שיקולים כגון: חומרת העבירה, היקף הנזק שנגרם, שכיחות העבירה, נסיבות אישיות של החשוד והמתלונן ואינטרסים מוסדיים של המדינה.

המשך קריאה...

החזקת סכין – עבירה שעונשה חמש שנות מאסר

האיסור על החזקת סכין מצוי בחוק העונשין ולפיו אדם המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי ההחזקה נעשתה למטרה כשרה, דינו – מאסר 5 שנים. כל כלי להב או כלי שמסוגל לחתוך או לדקור ייחשב ל"סכין", למעט אם מתקיימים שני תנאי מצטברים, שאז – ייחשב הכלי לאולר:

א. אורך הלהב אינה עולה על 10 ס"מ – אורך הלהב הוא הרלוונטי ולא הכלי כולו.
ב. לא ניתן לקבע את הלהב.

 

המשך קריאה...

חזרת נאשם מהודיה בבית המשפט

סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי נאשם רשאי לחזור בו מהודייתו, אם בית המשפט הרשה זאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.

השאלה הנשאלת: מה הם אותם "נימוקים מיוחדים" אשר יצדיקו חזרה מהודיה?

המשך קריאה...

זכות המתלונן להגיש ערר על החלטה לסגור תיק

החוק מעניק זכות ערר למתלונן, כדי לאפשר לו להעלות טענות נגד סגירת הליכים אשר בהם הוא היה הגורם הפותח. כאשר מתקבלת החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין אדם שכנגדו הוגשה תלונה, המתלונן צריך לקבל הודעה בכתב תוך ציון הסיבה להחלטה זו.

המשך קריאה...

חיפוש שלא כדין והתנגדות למעצר בלתי חוקי

תנאי מקדמי לביצוע חיפוש על פני גופו של אדם - דהיינו בבגדיו ו/או כליו - הינו עיכובו או מעצרו.

מבצע העיכוב או המעצר חייב להזדהות תחילה בפני האדם כאיש משטרה ובציון שמו, ולהודיע מיד לאזרח שהוא מעוכב ולהבהיר לו את סיבת עיכובו / מעצרו, בהקדם האפשרי.

המשך קריאה...

תעודת יושר או תקופת ההתיישנות והמחיקה של הרשעה בפלילים

לפי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א-1981 הרשעה בפלילים תתקיים במרשם הפלילי עד תום תקופת התיישנותה.

משך תקופת ההתיישנות של הרשעה בפלילים קבועה בחוק הנ"ל, והפרמטר העיקרי לקביעתה הנו העונש שהוטל על בעל הדין.

המשך קריאה...

מניעת הרשעה בפלילים

אנשים רבים, המקיימים אורח חיים רגיל לחלוטין ואינם נחשבים לעבריינים, מוצאים את עצמם מסובכים עם מערכת החוק הפלילי.

דווקא לסוג זה של אנשים, שדפוס חייהם אינו עברייני, המפגש עם מערכת החוק הפלילי קשה ביותר והשלכותיה של ההרשעה בפלילים עלולות להיות הרסניות.

המשך קריאה...

הטרדת עד - עבירה פלילית חמורה

סעיף 249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע את האיסור של "הטרדת עד", כדלקמן:

"המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים."

המשך קריאה...

תיק פלילי שנסגר יכול להיפתח מחדש

הודעה על סגירת תיק פלילי נגד אדם שנחשד בפלילים אינה מהווה תמיד סוף פסוק וההחלטה על סיום ההליכים הפליליים עשויה להשתנות, בהתאם לשיקול הדעת של הרשות.

המשך קריאה...

שימוע לפני הגשת כתב אישום – חשיבות, משמעות ודרכי פעולה

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מעניק לחשוד בעבירה מסוג פשע זכות שימוע.

לפיכך, הרשות החוקרת מחויבת על-פי חוק לשלוח לחשוד הודעה על זכותו לשימוע בטרם ההחלטה האם להגיש נגדו כתב אישום.

המשך קריאה...

פיצוי כספי בהליך פלילי

הוראת סעיף 77 לחוק העונשין התשל"ז-1977, מעניקה לבית המשפט סמכות לחייב נאשם לשלם לקורבן עבירה פיצוי כספי על נזק או סבל שנשא בו וזאת – מבלי לאלצו לכתת רגליו ולהגיש תביעה אזרחית.

מדובר בחיוב כספי שבא לפצות את קורבן העבירה ולהצביע על כך שגורלו הוא בעל השלכה בהליך פלילי.

המשך קריאה...

דלתיים סגורות - איסור פרסום במשפט פלילי

דיון משפטי בדלתיים סגורות בא להגן על האדם אשר נגדו הוגש כתב אישום בפלילים והוא עלול לחוש חוסר שקט, בושה, דאגה וחשש (טבעיים) הנובעים מקיומו של ההליך הפלילי המתנהל נגדו ומתוצאותיו האפשריות.

המשך קריאה...

מחיקה אוטומטית של רישום פלילי לאחר 7 שנים

ביום 25/03/08 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק אשר דנה במחיקת רישום פלילי של תיק סגור מהעילה של "חוסר עניין לציבור" ו- "חוסר ראיות".

המשך קריאה...

עבירות קלות ערך והגנת "זוטי דברים" במשפט הפלילי

בחוק העונשין קבועות מספר הגנות לאחריות פלילית אשר במידה ואדם מצליח להוכיח את קיומן מעל לספק סביר – הוא יזוכה מהעבירה המיוחסת לו.

בין ההגנות שמעניק החוק לאדם שנאשם בפלילים קיימת הגנת "זוטי הדברים", אשר קובעת שאדם לא יישא באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

המשך קריאה...

מחדלי החקירה המשטרתית והשפעתם על ההליך הפלילי

"מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד, אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת, בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו של החשוד, ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו" (ע"פ 721/80).

המשך קריאה...

עבירות של שוטרים כלפי אזרחים

פקודת המשטרה (חקירת אנשי משטרה על ידי המשטרה ועל ידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים) קובעת כי תלונה על עבירה שבוצעה על ידי איש משטרה תתקבל בכל יחידת משטרה או במשרדי מח"ש.

המשך קריאה...

ענישה מחמירה למעורבים באלימות במגרשי הספורט

עם פציעתו של המאבטח יואב גליצנשטיין מחזיז שהושלך לתחומי מגרש הכדורסל, חלה החמרה בגישת המשטרה ובתי המשפט בטיפול נגד אוהדים בגירים וקטינים, החשודים והנאשמים באלימות במגרשי הספורט.

המשך קריאה...

נפגעי עבירה

מדריך הזכויות

בשנת 2001 נחקק "חוק זכויות קורבן עבירה" אשר מטרתו לקבוע את זכויותיו של אדם אשר נפגע כתוצאה מעבירה פלילית ולהגן על כבודו, זאת – מבלי לפגוע בזכויותיהם של חשודים, נאשמים ונידונים.

בחוק מעוגנות זכויות שונות שמוענקות לקורבן עבירה בשלבים שונים על ידי הגופים שונים ובמאמר זה אסקור את הזכויות העיקריות והמשמעותיות אשר ראוי כי כל נפגע עבירה ידע על קיומן על מנת שיוכל לעמוד על מימושן.

המשך קריאה...

הימנעות מהרשעה פלילית – לא כל עבירה מצדיקה הרשעה בפלילים

להרשעה פלילית ישנן השלכות קשות בתחומים שונים. כך למשל, הרשעה פלילית עלולה להביא לפיטורים ממקום העבודה או למנוע קידום. במקרים אחרים, הרשעה תסכל אפשרות לקבלת רישיון תעסוקתי מסוים, לנשיאת נשק ולקבלת היתרי כניסה למדינות רבות.

בנוסף לכל זאת, לסביבה יחס שלילי למורשע בפלילים ולאדם עצמו נגרמת פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי.

כאשר מדובר בקטינים עלולה הרשעה פלילית למנוע גיוס לצה"ל והשתלבות ביחידות מובחרות.

המשך קריאה...

עבירות שיש עימן קלון

עבירה שיש עימה קלון הינה עבירה פלילית אשר בית המשפט או מי שהוסמך לכך קבע שיש עמה קלון למי שהורשע בה.

בחוק לא נקבע מהו "קלון", שכן מדובר במושג שאינו לקוח מתחום המשפט אלא מתחום המוסר.

המשך קריאה...

כמות גדולה של סם – החזקה לשימוש עצמי

פקודת הסמים המסוכנים קובעת "חזקה כמות" לעניין מטרת החזקתם של סמים שונים. כך למשל, החזקת כמות של 15 גרם סם מסוג קנבוס או החזקת כמות של 3 יחידות לסד (LSD) או החזקת כמות של 0.3 גרם קוקאין - תחשב להחזקה לצריכה עצמית.

סעיף 31(3) לפקודה קובע כי אדם שהחזיק סם מהסוג המפורט בתוספת השנייה העולה על הכמות המפורטת לצידו – חזקה עליו שהחזיק את הסם שלא לצריכתו העצמית.

השאלה הנשאלת – האם וכיצד החזקת כמות גדולה של סמים יכולה להיחשב להחזקה לצריכה עצמית?

המשך קריאה...

זכות השתיקה

זכות השתיקה בחקירה משטרתית

שלב החקירה של חשוד בפלילים הינו שלב קריטי, אשר לאחריו, בדרך כלל, יתקבלו החלטות גורליות על המשך חקירה וכיוונה, סגירת התיק או העברתו לרשות התובעת עם המלצה להגיש כתב אישום, וכיוצא בזאת.

החקירה הפלילית נערכת ברוב המקרים במשרדי המשטרה - ב"מגרש הביתי" של השוטרים החוקרים - דבר המעצים את החשש והבלבול שחש הנחקר ואשר יכול להוביל למשל, למסירת הודאת שווא או למסירת גרסה מסבכת ומפלילה.

המשך קריאה...

ביטול פסק דין שניתן בהעדרו של הנאשם

סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי קובע הסדר מיוחד לפיו, ביחס לעבירות קלות יחסית, מוסמך בית המשפט לשפוט נאשם, להרשיעו ולגזור את דינו – שלא בפניו.

המשך קריאה...

חובת דיווח על עבירות בקטינים

עבירות אלימות ומין כלפי קטינים מוסדרות בחוק העונשין אשר קובע לצידן את הסנקציות העונשיות.
כך למשל, תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת לו חבלה של ממש או חבלה חמורה או התעללות גופנית, נפשית ומינית בקטין ובחסר ישע או עבירות מין בקטין – הינן עבירות חמורות אשר לצידן קבועים עונשי מאסר של בין 5 ל- 20 שנים בהתאם לזהות מבצע העבירה ולחומרתה.

המשך קריאה...

עבירות מין

 הערכת מסוכנות - שיקול להקלה בעונש בעבירות מין

עונשם של מורשעים בעבירות מין נגזר, בין היתר, ממידת המסוכנות שנשקפת מהם ביחס לביצוע עבירות מין נוספות.

חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין מעניק לבית המשפט את הסמכות להפנות נאשם למרכז להערכת מסוכנות וזאת, כאמור, טרם מתן גזר הדין.

המשך קריאה...

מחיקת רישום פלילי

מהו רישום פלילי והאם יש צורך לבצע מחיקת רישום פלילי?

המונח "רישום פלילי" כולל בתוכו שני סוגים של רישומים: רישום שמקורו בהליך משפטי ורישום משטרתי, כאשר מחיקת כל אחד מרישומים אלה מצריכה טיפול שונה לגמרי.

המשך קריאה...

הגשת כתב אישום על סמך זיהוי של עד ראיה

כתבי אישום רבים מוגשים על סמך זיהוי הנאשם על ידי המתלונן.

זהותו של נאשם כמבצע עבירה הוא מרכיב בסיסי של אחריותו הפלילית ועל כן, התביעה היא זו שנושאת בנטל ההוכחה.

המשך קריאה...

חקירת קטינים במשטרה – מעמדם החוקי של ההורים ועורך הדין

זכויות קטינים בהליך הפלילי מעוגנות בחוק הנוער ועל המשטרה מוטלת החובה להקפיד על מימוש זכויותיהם.

המשך קריאה...

שיקולים לענישת קטין

כיצד מחליט בית המשפט לנוער מה העונש הראוי לקטין?

בית המשפט לנוער מביא בחשבון שיקולים רבים ומגוונים בבואו לקבוע מהו העונש הראוי שיש לגזור על קטין.

המשך קריאה...

השפעת רישום פלילי של בני נוער על הגיוס לצה"ל

האם בני נוער בעלי רישום פלילי יכולים להתגייס לצבא?

באופן עקרוני התשובה היא – בהחלט כן.

שלטונות צה"ל בוחנים כל מועמד לגיוס, בעל רישום פלילי, באופן אישי כאשר ובהתאם לקריטריונים שונים.

המשך קריאה...

הליך של טיפול מותנה (ט.מ.) לקטינים

המשטרה עובדת באופן ייחודי מול קטינים בשל שלושה טעמים:

  1. השפעה סביבתית – הקטינים מושפעים מסביבתם ולעיתים קרובות הם מבצעים עבירות בשל התחברות לסביבה מדרדרת או היכנעות ללחץ חברתי.
  2. שיקום – האינטרס לשקם את הקטין שעבר עבירה פלילית הוא אינטרס ציבורי.
  3. עתידו של הקטין – האינטרס הציבורי הוא שקטין אשר ביצע עבירה פלילית, ישתקם וישתלב כראוי בצה"ל, בלימודים, במקומות עבודה ובמישור האישי.

המשך קריאה...

עבירות פליליות של קטינים על רקע שימוש באלכוהול

האם מותר לקטין לשתות אלכוהול?

בניגוד לשימוש והחזקה של סמים שהם מהווים עבירות פליליות מובהקות, שימוש והחזקת אלכוהול גם על ידי קטינים אינם עבירה פלילית, שכן החוק אינו אוסר על קטין לשתות אלכוהול.

המשך קריאה...

רשלנות פלילית בעקבות השריפה ביערות הכרמל

חקירת המשטרה את אירועי השרפה ביערות חושדת הכרמל מתרכזת גם בחשד שהתנהגות רשלנית של קטינים גרמה לשרפה שבה נספו 42 אנשים.

העבירות הפליליות שיוחסו לקטינים הן גרימת מוות ברשלנות וגרימת שריפה ברשלנות.

המשך קריאה...

ממתי נמנית תקופת הפסילה שנגזרה של קטין שמעולם לא החזיק ברשיון נהיגה

בתי המשפט לנוער נוטים להטיל פסילת רשיון על קטינים שנמצאו אשמים בעבירות רכוש, עבירות סמים, עבירות אלימות על רקע שתיית אלכוהול ועבירות תעבורה חמורות.

רבים מהקטינים כלל לא מחזיקים ברשיון נהיגה כאשר מטיל עליהם בית המשפט לנוער פסילת רשיון נהיגה ולפיכך נשאלת השאלה – ממתי נספרת הפסילה?

המשך קריאה...

גיוס לצה"ל של בני נוער בעלי רישום פלילי

השירות לצה"ל הינו חובה על פי חוק ומהווה מרכיב חשוב ביותר בהתבגרות בני הנוער הישראלים.

כאשר מדובר על קטינים ובני נוער בעלי רישום פלילי השירות בצה"ל מהווה הזדמנות להשתלב במסגרת חברתית נורמטיבית שתאפשר להם להשתלב בהמשך חייהם במערכת הלימודים ובשוק העבודה.

המשך קריאה...

אשפוז פסיכיאטרי של ילדים ובני נוער

שלושה גורמים מוסמכים להורות על אשפוז פסיכיאטרי: בית משפט, הפסיכיאטר המחוזי והוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער.

המשך קריאה...

קטינות – שיקול להקלה בעונש

לאחרונה הוגש לבית המשפט העליון ערעור נגד חומרת עונש בן 15 חודשי מאסר בפועל שהוטל על קטין. (ע"פ 5048/09 פלוני נ' מדינת ישראל).

מדובר במקרה בו הסכים הקטין, תמורת תשלום, לדווח על מיקומו של אדם שמספר אנשים ביקשו במותו. באחד הימים ווידא הקטין את היותו של האדם בביתו ודיווח על כך. עם קבלת הדיווח הגיעה למקום חבורה של אנשים ואחד מהם ירה על האדם ופצע את המבוקש, בן דודו ועובר אורח.

המשך קריאה...

מעמדם ונוכחותם של הורים בהליכים פליליים של ילדיהם הקטינים

| חקירה במשטרה |

חקירת עד קטין

הזמנת קטין למשטרה לשם מסירת עדות תהיה בידיעת הוריו, אולם ניתן להזמין את הקטין ולחוקרו ללא ידיעת הוריו במקרים הבאים:

המשך קריאה...

שימוע פלילי לקטינים ובני נוער

כאשר מסתיימת חקירה משטרתית של קטין בעבירה פלילית מסוג פשע, תיק החקירה עובר בדרך כלל - ליחידת התביעות או לפרקליטות ומחייב משלוח הודעה שכותרתה:

הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

 ההודעה נשלחת לקטין ועל שמו, שכן, החשוד בעבירה הפלילית, הוא בעל הזכות לשימוע.

המשך קריאה...

סגירת תיקים פליליים של בני נוער (קטינים)

טובת הציבור הינה כי קטין המעורב בעבירה פלילית יחזור לתפקוד סביר ונאות ולא יכנס למעגל הפשע. זאת ועוד, האינטרס הציבורי מחייב שיקום אמיתי של בני נוער שיובילו להשתלבותם בחברה כאזרחים נורמטיביים.

המשך קריאה...

מתי ניתן לפרסם שמו של קטין הנאשם בפלילים?

הכלל לפיו בית משפט ידון בפומבי אינו מתקיים כאשר המדובר בקטינים שטרם מלאו להם 18 שנים.

קבע במספר חוקים הוראות מפורשות להגנה מפני פרסום זהותם של קטינים, כדלקמן:

70 (ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 נקבע כי "לא יפרסם אדם, בלי רשות בית משפט, שם קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי..."

המשך קריאה...

חקירה משטרתית של הורים לקטינים בעקבות חובת הדיווח

הורים לקטינים אשר מנהלים אורח חיים משפחתי נורמטיבי ותקין, עשויים לקבל, ללא שום הכנה מוקדמת, זימון לחקירה משטרתית, אשר במהלכה יגלו כי הם חשודים בביצוע עבירות נגד ילדם.

בהרבה מהמקרים הללו, מקורו של החשד, נעוץ בדיווח שהועבר לפקיד סעד ולמשטרה מטעם איש צוות אשר עובד במסגרת החינוכית בה נמצא ילדם.

המשך קריאה...

התיישנות עבירות נוער

סעיף 14 לחוק הנוער קובע: "אין להעמיד לדין קטין בשל עבירה אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".

הרציונל העומד בבסיס הוראות החוק האמורה הינו הצמדת הענישה או הזיכוי – במידה רבה ככל האפשר – אל מועד ביצוע העבירה וזאת מתוך הנחה כי מועד הגשת כתב האישום משליך על מועד קיום המשפט. בכך למעשה, טמונה המגמה "למנוע הפרעה לתהליך ההתגברות ולשיקום הדרוש, העלולה להיגרם על ידי השארתם של הליכים פליליים תלויים ועומדים במשך זמן רב, דבר אשר יש בו כמובן כדי להשפיע במישרין על יכולתו של הקטין לתפקד באופן רגיל." (ע"פ 499/80 יוסף ויצמן נ' מדינת ישראל).

המשך קריאה...

אי הרשעת בני נוער וצעירים בעבירות סמים

בני נוער וצעירים אשר מסתבכים בעבירות סמים עלולים למצוא את עצמם עצורים, מואשמים ומורשעים בפלילים ובהתאם, הנזק שעלול להיגרם לעתידם (צבא, לימודים, מקומות עבודה וכיו"ב) הינו גדול ולעיתים בלתי ניתן לריפוי במשך שנים רבות.

המשך קריאה...

התעללות בילדים

ענישה גופנית אינה אמצעי חינוך מותר

בחוק העונשין ישנו פרק מיוחד שכותרתו "פגיעה בקטינים ובחסרי ישע" ואשר מסדיר את המצב החוקי להתנהגותם של הורים לקטינים ו/או חסרי ישע ומבוגרים האחראים עליהם.

המשך קריאה...

גלגולו של תיק נוער בעבירת אלימות חמורה (דקירה) מבית המעצר למניעת הרשעה

בחודש פברואר 2007 נעצר קטין בן 15 באשמה שדקר אדם במהלך קטטה שהתפתחה בין השניים.

בהיותו של הקטין עצור לצרכי חקירה, הגישה המדינה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו ובד בבד עם בקשה זו הוגש נגדו כתב אישום חמור, בו נטען, כי בנוסף למעשה הדקירה, ביצע הקטין עבירות אלימות נוספות.

המשך קריאה...

טיפול המשטרה בקטינים ובני נוער

מגעו הראשוני של קטין שנחשד בעבירה על החוק יהיה בדרך כלל עם המשטרה.

הרגישות המתחייבת מהעבודה המשטרתית עם קטינים, באה לידי ביטוי, בין היתר, בכללים אותם מחויבת המשטרה ליישם בכדי לפעול למזעור וצמצום הנזקים שעשויים להיגרם לקטינים.

המשך קריאה...

חתימה על טופס אזהרת קטין ומשמעותו המשפטית

חקירה משטרתית של בני נוער מסתיימת לעיתים בסגירת התיק וחתימתו של הקטין על "טופס אזהרת קטין".

חתימה על הטופס האמור הינה למעשה הצהרה כי הקטין עבר את העבירה, יודע שעבר על החוק, מבין את התנהגותו ותוצאותיה, מביע חרטה ומוכן להתנצל בפני נפגע העבירה ומתחייב להימנע מביצוע עבירות נוספות.

המשך קריאה...

ענישה גופנית של הורה כלפי ילדו

התפיסה הבסיסית של החוק הפלילי הינה שהילד אינו רכוש הוריו, ואין הם יכולים לעשות בו ככל העולה על רוחם.
בהתאם לתפיסה זו, מטיל חוק העונשין אחריות פלילית על הורה בגין תקיפת ילדו, הזנחתו או התעללות בו.

 

המשך קריאה...

קצין מבחן לנוער- חובת התייעצות ב עבירות קטינים

סעיף 134 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מעמיד את גיל האחריות הפלילית על 12 שנים.

סעיף 12(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, קובע כי אין להעמיד קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.

כך יוצא, כי לעניין קבוצת הקטינים בני 12 ו- 13, ביקש המחוקק להבטיח תנאי של בחינה מדוקדקת טרם נקיטת הליך פלילי נגדם.

המשך קריאה...

נוער במשפט הפלילי - עקרונות כלליים ומנחים

על-פי חוק הנוער קטין הוא אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים ביום הגשת כתב האישום לבית המשפט. על כן, כאשר מדובר בנאשם שעבר עבירה בהיותו קטין (כאמור, לפני גיל שמונה עשרה), וכתב האישום מוגש לאחר שמלאו לו שמונה עשרה שנים, לא יחולו על נאשם זה הוראותיו של חוק הנוער המתייחסות לקטינים. (למעט אם נקבע אחרת).

המשך קריאה...

נהיגת קטינים ללא רישיון נהיגה

נהיגת קטינים ללא רישיון נהיגה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר ובהתאם, לצד עבירה זו נקבע עונש מינימאלי של 3 חודשי פסילה ועונש מקסימאלי של שנתיים מאסר. זאת, בנוסף לעונשים של קנס, פסילת רישיון על תנאי ומאסר על תנאי.

המשך קריאה...

נהג חדש - המדריך המלא

נהג חדש

כל נהג יוגדר כ"נהג חדש" בשנתיים הראשונות להוצאת רישיון הנהיגה לרכב פרטי, אופנוע, טרקטור ומכונה ניידת.

בשנתיים הללו חלים על הנהג החדש הגבלות ותנאים מיוחדים שיש חובה להקפיד עליהם, אחרת – עלול הנהג החדש לאבד את רישיון הנהיגה ולעבור מחדש תיאוריה וטסט (מבחן עיוני ומעשי).

המשך קריאה...

הקלה בעונשו של נהג בשכרות - נהיגה קצרה בחניה

לאחרונה דן בית המשפט לתעבורה בירושלים בעניינו של נאשם שהואשם בנהיגה בשכרות שבנשיפתו נמצאו 550 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף (תתע – ירושלים – 18453/08).

הנאשם טען כי הוא רצה להשאיר את רכבו בחנייה לאחר בילוי במועדון ולנסוע במונית. אולם, על מנת שלא לחסום את בית העסק בבוקר שלמחרת, הזיז את רכבו מס' מטרים לאחור (כאמור, על מנת שלא יחסום כניסה לבית עסק) ועל כן – אין לראותו כמי שנהג בשכרות.

המשך קריאה...

עצות זהב לאדם שנפסל מנהיגה על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

רוב רובם של האנשים שרישיונם נפסל על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים חשים שנעשה לה עוול גדול ובטוחים כי הם ראויים לנהיגה.

פסילת הרישיון לתקופה ארוכה של שנה, שבסופה ניתן לגשת שוב למבדקים במרב"ד, פוגעת בשגרת החיים, ביכולת לעבוד וכן בביטחון ובדימוי העצמי.

 

המשך קריאה...

החמרה ברף השכרות כלפי נהגים חדשים ונהגים מקצועיים

חוק חדש קובע הסדר מחמיר במיוחד של רף השכרות כלפי נהגים צעירים עד גיל 24 ונהגים מקצועיים – נהגי משאית, נהגי מוניות, נהגי אוטובוס וכלי רכב מסחריים.

המשך קריאה...

בית המשפט המחוזי קבע: רף האכיפה של נהיגה בשכרות – 290 מק"ג

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל פה אחד את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט השלום להעלות את רף האכיפה של נהיגה בשכרות ל- 400 מק"ג.

המשך קריאה...

נהיגה בשכרות בטווח של 295 ל- 400 מק"ג

בפסק דין 11893/07 עוזרי נ' מדינת ישראל שניתן על ידי 3 שופטים מבית המשפט השלום בירושלים נקבע כי רף האכיפה של המשטרה יעלה מ- 240 מק"ג ל- 400 מק"ג ומעל רף זה ייפסל רישיון נהיגה של הנהג.

המשך קריאה...

תקנה חדשה - פסילת רישיון נהיגה

לאחרונה הותקנה תקנה מס' 212ב. לתקנות התעבורה שעוסקת ב"פסילת רישיונות נהיגה לנהגים מסוכנים".

המשך קריאה...

מתי ימנע בית המשפט מהטלת פסילה בפועל - למרות קיומה של חובת הפסילה?

עבירות התנועה הינן רבות, חלקן קלות אחרות חמורות וישנן גם עבירות "ביניים", אשר נסיבות ביצוען הן שיקבעו את דרגת חומרתן
.
בפקודת התעבורה נקבע, כי בעבירות מסוימות ונסיבות מסוימות, חלה חובת פסילה של תקופה מינימאלית, לפי ההסדר החוקי הרלוונטי.

המשך קריאה...

מידע למעורבים בתאונות דרכים

מעורבות בתאונות דרכים, אפילו קלות, עשויות להביא לפסילת רישיון נהיגה.

כך למשל, עבירות של אי שמירת מרחק, ואי מתן זכות קדימה אשר תוצאתן – התנגשות בין כלי רכב, עשויה להביא להגשת כתב אישום וכאמור, לפסילה בפועל של רישיון נהיגה.

המשך קריאה...

נהיגת קטינים ללא רישיון נהיגה

נהיגת קטינים ללא רישיון נהיגה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר ובהתאם, לצד עבירה זו נקבע עונש מינימאלי של 3 חודשי פסילה ועונש מקסימאלי של שנתיים מאסר. זאת, בנוסף לעונשים של קנס, פסילת רישיון על תנאי ומאסר על תנאי.

המשך קריאה...

רף הענישה בעבירה של נהיגה בשכרות

פקודת התעבורה (סעיף 39א) קובעת כי על נהג שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, יוטל בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופת שלא תפחת משנתיים, ובית המשפט רשאי להורות על פסילה קצרה יותר אם קיימות נסיבות מיוחדות.

המשך קריאה...

מתי ניתן להפחית מפסילת המינימום בעבירה של נהיגה בשכרות?

ביום 09/08/09 ניתן פסק דין בבית המשפט לתעבורה בירושלים (ת 16231/08), אשר קובע, כי ישנם מקרים בהם בית המשפט יתערב ויפחית בעונש הפסילה המינימאלי שקבוע על תקופה של שנתיים בעבירה של נהיגה בשכרות.

המשך קריאה...

איסור שימוש מנהלי והחרמת רכב

במסגרת אכיפת חוקי התנועה מאפשר החוק למשטרה לאסור על שימוש ברכב ועל החרמתו ל- 30 ימים ובמקרים מסוימים אף ל- 60 ימים.

המשך קריאה...

השוטר סירב לשמוע הסבר – בהמ"ש זיכה את הנהג

מה הדין כאשר שוטר ממלא דו"ח תעבורה ללא שהוא שואל את הנהג לגרסתו?

המשך קריאה...

נהיגה בשכרות – חובות השוטר, זכויות החשוד

חוקי התעבורה מסמיכים שוטר שיש לו חשד סביר כי נוהג ברכב או ממונה על רכב הוא שיכור – לדרוש ממנו להיבדק בבדיקת נשיפה או למסור דגימת שתן או דם לבדיקת מעבדה.

המשך קריאה...

חגורות בטיחות לנהגי משאיות ואוטובוסים

תקנה חדשה שכבר נכנסה לתוקף (טיפ זה נכתב באוגוסט 2005) קובעת כי כל נהג או נוסע ברכב שמשקלו מעל ארבעה טון – משאית או אוטובוס – מחוייב לחגור חגורת בטיחות.

המשך קריאה...

אי חידוש רשיון נהיגה בשל קנסות שלא שולמו

תקנות התעבורה קובעות שרשות הרישוי רשאית שלא ליתן רשיון נהיגה או שלא לחדש רשיון נהיגה עד שמבקש הרשיון או חידושו יוכיח, לפי דרישתה, כי כל קנס שנתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב – שולם.

המשך קריאה...

יעוץ משפטי בנושא מכון רפואי לבטיחות בדרכים

רשיונך נשלל ע"י המכון הרפואי לבטיחות בדרכים? אסור לוותר!

פנה עוד היום לקבלת יעוץ מקצועי ותחזיר את הרשיון!

03-755-3877   052-460-4346

מכון רפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) דרכי פניה לועדות שונות של המכון

המשך קריאה...

חובת הרופאים ליידע את המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) על נהגים העלולים לסכן את עצמם וזולתם

ביום 16/08/09 התפרסם חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 35/09 בדבר – "חובת הודעה על נהגים עם מצבי בריאות העלולים לסכן את עצמם וזולתם".

המשך קריאה...

פסילת רשיון נהיגה בשל הרשעות חוזרות

ביום 18/03/2008 התקבל בכנסת תיקון (מס' 86) לפקודת התעבורה המחמיר עם נהגים המבצעים עבירות תנועה באופן סדרתי.

המשך קריאה...

פסילת רישיון נהיגה בשל אי התאמה אישיותית

רבים מאזרחי המדינה מוזמנים למבדקים של מכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). אנשים אלו, אשר מבקשים לקבל רישיון נהיגה על משאית או רכב ציבורי או שהשתחררו מצה"ל בשל פרופיל נפשי או שהסתבכו בעבר בעבירות סמים או עבירות תעבורה חמורות, ימצאו את עצמם פסולים מלקבל/להחזיק רישיון נהיגה בשל "אי התאמה אישיותית".

המשך קריאה...

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית, לא רק שגורמת עוגמת נפש אצל החולה, הינה מסוכנת ועלולה להצביע על חוסר ערנות של הצוות הרפואי המטפל. למרות שהיינו מעדיפים לא להגיע למצב כזה, רשלנות רפואית מתרחשת בכל מוסד רפואי. לפניכם הסבר המראה כיצד ניתן לעמוד בפני מצב שכזה.

רשלנות רפואית הינו מצב שבו איש רפואה פעל או לא פעל הפוך משיקול הדעת הרפואי המקובל. כלומר, מצב בו ניתן להוכיח שמקצוענים אחרים היו נוהגים באופן שונה. ליקויים אלו יכולים להימנות עם אבחון מוטעה, טיפול שגוי, אי מציאת מחלה בזמן. עם זאת, לא כל טיפול הלוקה בחסר נחשב כרשלנות רפואית. לעיתים סממניה של מחלה עלולים להטעות את הרופא, ולהראות כסממנים של מחלה שונה לחלוטין. אם ניתן טיפול שגוי במקרה כזה, ניתן להבין מדוע הרופא החליט לטפל בחולה באופן שיטפל במחלה השגויה, מכיוון שסממני המחלה האמיתית הינם מטעים.

אסור לשכוח שאת הטיפולים אנו מקבלים מצוות רפואי שלם, כלומר לא מהרופא המטפל בלבד. רשלנות רפואית עלולה להיגרם על ידי אחיות, המזכירות הרפואית, טכנאי הרנטגן. כל אחד מאנשי הצוות המטפלים בך יכולים להימצא אשמים ברשלנות רפואית, במידה ואכן אפשר להראות שהם פעלו בניגוד לאופן בו היה פועל איש מקצוע מומחה אחר.

חלק עיקרי בהוכחת רשלנות רפואית בתביעה הוא להראות שהטיפול אותו קיבל החולה פגע בו מכיוון שהיה מוטעה. טיפול מוטעה יכול להיות ביצוע ניתוח כאשר הוא לא באמת נחוץ, למשל בגלל חשד שגוי לסרטן. בנוסף, מתן מינון לא נכון של תרופות או התעלמות ממצבו הרפואי של החולה יכולים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית. לעומת זאת, אם החולה קיבל מרשם שגוי לתרופה לא מזיקה, למשל אקמול, אי אפשר להגיש זאת כהוכחה לרשלנות רפואית.

את תביעת הרשלנות הרפואית מגישים מטעם דיני נזיקין. דיני נזיקין הינו תחום בו מתעסקים בכל מצב בו נגרם לתובע נזק כלכלי, גופני או נפשי על ידי אדם אחר. מקרים של רשלנות רפואית אינם פשוטים. הם כוללים התערבות של גופים שונים, ויש צורך בהוכחה חזקה בתיקים מסוג זה. לכן כאשר חושבים שיש עילה לתביעת רשלנות רפואית חייבים לגשת לעו"ד נזיקין שידוע שהוא מומחה ספציפי לתיקי רשלנות רפואית.

ברוב הפעמים יחליט עורך דין רשלנות רפואית להגיש את תביעת הרשלנות הרפואית נגד הגוף הרפואי בו קרתה הטעות, ולא נגד איש הרפואה. זאת מכיוון שהמקום בו עובד איש הרפואה הינו אחראי על העסקת  רמה גבוהה של עובדים, ושמירה של רמתם הגבוהה כדי שלא יתבצעו טעויות. לכן, כאשר ישנן בעיות מפנים אותן אל המוסד בו קרה המקרה. בנוסף, גופים גדולים כמו קופות או בתי חולים יכולים לשלם פיצויים גבוהים יותר מאדם פרטי, במידה ואכן יימצא שנגרמה רשלנות רפואית ועו"ד והתובע ינצחו בתביעה.

אך זוהי אליה וקוץ בה- תביעה מול גופים גדולים כאלה היא קשה ומסובכת. קופות ובתי החולים מחזיקים מחלקת משפטים מקצועית ביותר כדי לשמור על עצמם מתביעות כאלה, וכדי לשמור על המוניטין שלהם כגוף רפואי. עורכי הדין של הגופים הרפואיים ילחמו בעוצמה כדי למנוע את קלקול השם של המוסד למענו הם עובדים, אשר הואשם ברשלנות רפואית. זוהי אחת הסיבות שבגללה חשוב לפנות לעורך דין בעל ניסיון וידע בתיקי רשלנות רפואית.

לרוב מגישים את תביעת הרשלנות הרפואית על מנת לקבל כסף כפיצוי לנזק שסבל החולה, אך קיימים מקרים בהם גזר הדין הוא שלילת רשיון רפואי או שליחה לכלא.

קביעת הפיצויים לחולה, במידה וניצח במשפט, תקבע לפי סוג וגודל הנזק שנעשה לו. מסיבה זו עורך הדין התובע צריך לדעת איך להוכיח שאכן יעשה או נעשה נזק שיגרום לשינוי לרעה ברמת חייו של המטופל התובע. כדי להוכיח זאת יוצגו אופן תפקודו של החולה מאז שקיבל את הטיפול השגוי, האם נפגעה יכולתו לעבוד ועוד. בנוסף, העורך דין ינסה להוכיח נזקים כספיים שנגרמו למטופל, כמו הוצאות רפואיות רבות נוספות כדי לתקן את העוול שנגרם לו בעקבות הטיפול השגוי, או איבוד היכולת לעבוד.

הגשת תביעה נגד ביטוח לאומי

מהו תפקידה של ועדה רפואית של ביטוח הלאומי ? 
 
בועדה רפואית שמתקיימת מטעם ביטוח לאומי ישתתפו רופא שמומחה בתחום הפציעה או המחלה של הנבדק. הרופא המומחה לא יהיה עובד של ביטוח לאומי. איתו יישב מזכיר הועדה, שהוא עובד ביטוח לאומי. בכוחו של מזכיר הועדה להחליט מי הרופא שישתתף בוועדה, לפי התחום בו הוא מתמחה. אם פציעתו או מחלתו של הנבדק נוגעת בכמה תחומים רפואיים שונים, הוא ייגש להתייעצות עם מספר רופאים, המומחים לכל תחום בפגיעה.

כאשר מגיעים לועדה הרפואית חשוב להגיש את כל החומר הרפואי המתאים לנושא הפגיעה. אם חלק מהחומר הרפואי יושמט קיימת אפשרות שסיכוייו של הנבדק יפגעו. כאשר הנבדק נמצא בועדה עליו להדגיש את כל המגבלות, הטענות והמענות שלו. השמטת מידע זה או הדגשת מידע שלא תואם את סיבת הועדה הרפואית יקטינו את סיכויי הנבדק לקבל את אחוזי הנכות להם הוא זכאי. לאחר שהנבדק מסיים את דברו, הרופא המומחה יערוך בדיקה רפואית. את כמות אחוזי הנכות תקבע הועדה לפי הבדיקה הרפואית שנערכה וטפסים רפואיים שהוגשו.

חשוב לדעת שועדה רפואית, גם אם זה נשמע כמו אירוע ארוך ומסובך, למעשה אורכת רק כמה דקות. לכן כדאי להשתמש נכון בזמן שניתן לך ולבוא מוכן מראש, מצויד בטענות וטפסים שתואמים את נושא הועדה ורלוונטיים לה.

תפקידו של עורך דין ביטוח לאומי

אין ספק שייצוג של עורך דין  ביטוח לאומי יכול להעלות את סיכויו של מגיש התביעה לזכות ולקבל את אחוזי הנכות להם הוא זכאי. למעשה, תפקידו של עורך דין ביטוח לאומי הוא לממש את זכויותיהם של הנפגעים. תהליך הגשת הבקשה לאחוזי נכות כרוכים בהרבה תהליכים ונהלים שדורשים סבלנות וידע ברפואה ומשפטים. עורך דין שמומחה לתחום יידע איזה טפסים רפואיים מומלץ להגיש עם התביעה, יוכל לכוון את הנבדק לבחירת הטיעונים המתאימים ביותר למקרה שלו, ידע להפנות את הנבדק לייעוץ מתאים אם יש צורך וכו'.

ישנה אפשרות להשתמש בעורך דין בועדה רפואית מטעם ביטוח לאומי. עורך הדין הוא בעל סמכות להגיש את טענות הנבדק מול הועדה, להגיש לה את הטפסים הרפואיים וכו'. לעומת זאת, מרכזים למימוש זכויות אינם בעלי סמכות לסנגר על נבדק מול ועדה רפואית, להגיש ערעור אם יש צורך או לשמש כייצוג בבית משפט. פעולות מסוג

כיצד נקבעים אחוזי נכות  בועדה הרפואית של ביטוח הלאומי?

אחוזי הנכות נקבעים על ידי ועדה רפואית, לפי מספר מבדקים רפואיים של ביטוח לאומי. לפי כל מבדק יקבעו אחוזי נכות אותם יקבל הנבדק במידה ונמצא מתאים. אם נוצר מצב ובו אין סעיף ליקוי שתואם לפגיעה של הנבדק, יוחלט על סעיף שיתאים למקרה הספציפי. אם הנבדק נמצא מתאים לכמה סעיפי ליקוי, אחוזי הנכות יוחלטו לגבי כל סעיף כפרט, וכמות אחוזי הנכות ככלל תקבע לאחר חיבור כל הסעיפים יחדיו.

זה, לפי החוק, יכולים לבצע רק עורכי דין.

ערעור על החלטת ועדה רפואית

אפשר לערער על קביעתה של הועדה הרופאית, לפי מועדים המצוינים בחוק. גם לביטוח לאומי ישנה האפשרות להגיש ערעור על קביעה מדרג ראשון של הועדה הרפואית.

במידה והוגש ערעור, יופנה הנבדק לועדה רפואית מערכאה גבוהה יותר. בועדה מסוג זה משתתפים מזכיר הועדה ושלושה רופאים, שלפחות אחד מהם יהיה רופא מומחה בתחום הפגיעה של הנבדק.

הועדה תקשיב פעם נוספת לטענותיו של הנבדק, תבדוק את סיבת הערעור ואת התיעוד הרפואי של המקרה. בנוסף, יוגשו לועדה חומרים חדשים. לקראת ועדה זו כדאי להגיע עם חוות דעת רפואית שמדגישה מדוע מגיעים לנבדק אחוזי הנכות.

הועדה תבחון את המקרה שוב, וקביעותיה יכולות להיות אחרות מהקביעתה של הועדה הרפואית הראשונה.

במידה ומגיש התביעה אינו מרוצה גם מהחלטתה של הועדה הרפואית השנייה, הוא יכול להגיש ערעור לבית הדין האזורי. ערעור נוסף ניתן לבצע רק על נושאים משפטיים, ולא על נושאים רפואיים, לכן מומלץ להכיר את השדה המשפטי.

רשלנות רפואית בלידה

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של תביעות על רשלנות רפואית. הסיבה לגידול היא המודעות הציבורית שגדלה הן בגלל סיפורים שהתפרסמו בתקשורת, והן בגלל המודעות לחוק זכויות החולה. והמודעות של מטופלים פרטיים שנפגעו בגין רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בלידה זהו נושא רגיש ביותר. לידה היא אחת החוויות היותר מרגשות ומלאות תקווה לכל זוג הורים. חיים חדשים באים לעולם. מובנת לכן הצפייה של בני הזוג שהלידה תעבור בשלום, ושום פגע לא יקרה לילד. לגיטימי לחלוטין לבקש את הטיפול המסור והטוב ביותר, לאורך ההיריון ובזמן הלידה. לא מתפשרים על חיים.

היחסים בין הרופא להורים מושתתים על הערכה ואמון ברופא שיעשה את תפקידו על הצד הטוב ביותר. למרות זאת יתכנו מקרים בהם יפגע הילד שלא בכוונה, ויש לדעת איך לטפל בהם, הן כדי לקבל פיצוי הולם, ובעיקר למען שלמות של ילדינו.

רשלנות רפואית בלידה היא מקרה שבו נגרם נזק לילד בזמן הלידה עקב טיפול לא הולם. הרשלנות עלולה לפגוע במערכת העצבית של הגפיים העליונות, לגרום לפיגור שכלי, ובמקרים קיצוניים לנזק מוחי בעקבות חוסר אספקת חמצן בעת הלידה.הפגיעה היא לא רק להורי הילד שמגדלים אותו, אלא גם לתינוק שיאלץ לסבול כל ימי חייו.

סיבות העיקריות לרשלנות בלידה הן, טיפול לא הולם בשעת הלידה או חוסר טיפול; הערכה מוטעית לגבי סיבוכים העלולים להיות; טעות בפענוח של הבדיקות, ואי נוכחות של רופא בלידה.

מצוי לא מעט שתינוק יפגע, לפחות מעט, במהלך הלידה. אמנם בדרך כלל, אם הוא יפגע, זה יהיה פציעות שטחיות כגון חבורות בגוף ולא פציעה עם השפעה לטווח הארוך. מה כן נחשב לרשלנות רפואית?

ישנם כמה דוגמאות למקרים נפוצים של רשלנות רפואית:

  • חוסר נוכחות של רופא מומחה בעת הלידה.
  • אי ביצוע ניתוח קיסריכשהמקרה מצריך זאת.
  • התעלמותממושכת ממצוקה עוברית.
  • לידה מכשירנית (לידת מלקחיים, לידת ואקום)  

בדרך כלל, קשה מאד להורים שחסרים ידע ברפואה, לדעת אם בנם נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית, לכן ברגע שיש חשש כל שהוא של פגיעה של הילד ברשלנות יש לפנות לגורמים המתמחים ברשלנות רפואית. כדי שהם יתנו לרופא מומחה את התיק הרפואי, והוא יקבע האם הייתה כאן רשלנות רפואית.

ניתן לתבוע על רשלנות בלידה את כל המטפלים הקשורים בלידה. רופא, אחות, קופתחולים, בית חולים, מגן דוד אדום, חובש וכו'.

אם הרופא המומחה יקבע שבדובר באמת ברשלנות רפואית, יש עילה לתביעה בבית משפט. שם יש להוכיח שיש קשר סיבתי ישיר בין הרשלנות לפגיעה בילד.

תביעה על רשלנות רפואית ניתן לתבוע ע"י הילד ו/או הוריו עד שהוא מגיע  לגיל עשרים וחמש. למרות זאת, לא כדאי לחכות עם התביעה כיוון שתביעה על רשלנות רפואית בלידה נמשכת הרבה שנים, ויש חשש גדול שעם הזמן שיעבור, הרשומות הרפואיות ישתנו או יאבדו.

לכן ברגע שמתעורר חשד קל שבקלים שהתקיימה רשלנות רפואית בלידה, כדאי מאד ליצור קשר עם עורך דין שמתמחה בנושא ולהתחיל בטיפול בנושא.

תפקידו של עורך הדין הפלילי

תחום המשפט ועריכת הדין הינו תחום נרחב ביותר. כל עורך דין בוחר לעצמו בשלב מסוים של לימודיו את תחום ההתמחות הרצוי לו, ולומד תחום זה ביתר עניין בנוסף להיכרותו הכללית עם מערכת המשפט וחוקי המדינה הבסיסיים.

באילו סוגי עבירות מדובר?

עורך דין פלילי עוסק בתחום הפלילים במקרה של תביעה משפטית. תחום זה נחשב לכלל העבירות החמורות על החוקים של מדינת ישראל. עבירות אלו יכולות להיות עבירות רכוש, עבירות סמים, עבירות איומים, עבירות בתחום המעשים המגונים, עבירות אלימות והרשימה עוד ארוכה.

עבירות פליליות מחולקות בחוק לשלושה סוגים לפי הבחנה של דרגת החומרה– עוון, חטא ופשע. עוון היא העבירה הקלה ביותר, חטא הוא סוג העבירה הבא בדרגת החומרה, ופשע הוא העבירה החמורה ביותר מביניהן.

גם על עבירות פליליות חל חוק ההתיישנות, כשמספר השנים תלוי בסוג העבירה. עבירה שנחשבת לעוון מתיישנת לאחר שנה מרגע ביצוע העבירה, עבירת חטא מתיישנת לאחר חמש שנים ופשע מתיישן לאחר עשר שנים.

לאדם שהוגשה נגדו תביעה פלילית ולא זוכה בבית משפט יהיה ברוב המקרים רישום פלילי, המקשה על קבלת תעודת יושר ועל קבלה לרוב סוגי העבודות.

עיסוקו של עורך הדין הפלילי

תפקידו של עורך דין לענייני פלילים הוא לזכות בדרך כלל אדם שהוגש נגדו כתב אישום בתחום זה או לנסות ולהקל בעונשם. עורך הדין יעשה זאת על ידי הוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, או על ידי הקלה בחומרת האישום. בדרך כלל אישום פלילי עלול להכניס את הנאשם לתקופות מאסר ארוכות או לחייבו בתשלום קנס בסכומים גבוהים ביותר.

ניתן לשכור את שירותיו של עו"ד זה גם למחיקת רישומים פליליים למיניהם בטענות של התיישנות, שיפור התנהגות מוכח, נסיון לתיקון ועוד. על ידי מחיקת רישום זה נפתחות בפניו של הנאשם דלתות רבות בעולם התעסוקה.

כמו כן, הוא (או היא, כמובן) עוסק ביעוץ טרום חקירה במקרה של זימון לחקירה פלילית של הנאשם.

בנוסף, במקרה והנאשם מרצה תקופת מאסר, ניתן להיעזר בשירותיו של עורך דין לענייני פלילים לצורך מימוש זכויות חופשה מיוחדות מבית הכלא ואף לצורך ערעור על עונש או על גזר דין שאינו הולם לדעתו של הנאשם את מעשיו, או לבקשת חנינה מהנשיא במקרה של הרשאה בפשע פלילי חמור.

הישגים מרשימים

מה נחשב להישג בתחום הדין הפלילי?

במקרה של עבירות פליליות הנחשבות לחמורות, בהן עורך הדין הצליח לזכות את הנאשם, עורך הדין נחשב לעורך דין מוצלח. הדבר מתאפשר בזכות הכרה מעמיקה של החוק ובעיקר של הפרצות בו ושל השטחים האפורים אותם ניתן לנצל במקרים מסוימים. במידה ועורך הדין מכיר היטב את החוק ואת סעיפיו השונים, יוכל הוא למצוא חוק סותר או חוק הסותר חלקית את כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.

חוקר פרטי לצורך חקירות גירושין

כשהחשד מציף אתכם

לעתים מגיע שלב לא נעים בחיים שבו אתם מרגישים כי שותפכם לחיים בוגד בכם. בין אם יש לכם מידע מדויק בנושא ובין אם מדובר בחשד בלבד, הרי שיש צורך להציג הוכחות מאומתות אם אתם רוצים לעשות משהו בנידון, כגון פתיחה בהליכי גירושין. חקירות גירושין הן חלק מהשירותים שמציעים בעלי משרדי חקירות, אשר בידיהם רישיון להפעיל משרד חקירות שיכול לספק ראיות בצורה חוקית ומקובלת.

לאנשים המגלים כי שותפם מחזיק בטלפון הנייד שלו צמוד אליו, מוחק הודעות נכנסות בקביעות, מתחמק מיחסי מין בתואנות לא רציניות, מתקלח מיד כשהוא מגיע הביתה, או יוצא מהבית בשעות שבהן לא נהג לצאת בעבר, יש מניע לחשד שמביא אותם לבקש את עזרתו של בעל מקצוע איכותי המבצע חקירות גירושין בצורה מקצועית ומקיפה. חקירות אישות למשל, הן חלק מניסיונו של חוקר פרטי לפענח את תעלומת התנהגותו של החשוד, שאחריו התחיל לעקוב, בכדי לגלות את חומרת מעשיו, או להבדיל, את ניקיון כפיו.

דרכים להצלחת החקירה

כל מי שפונה לחוקר פרטי מקצועי מניח די בצדק כי הוא נמצא בידיים טובות, אך עדיין כדאי שיידע כיצד להפיק מהמהלך את המקסימום. חקירות גירושין ייפתחו ויתפתחו בצורה טובה יותר אם הלקוח לא יגלה לשותפו שהוא חושד בבגידות, מאחר וכך יהפוך השותף לזהיר יותר ויקשה על מהלך שיכול היה להסתיים מהר ומדויק יותר, אילולא ידע השותף על החשדות.

כמו במקרים של חקירות ביטוח, הרי שגם כאן יידרש החוקר לבצע מעקבים איכותיים בכדי להביא הוכחות ניצחות למעשי הבגידה של השותף. נושא המעקבים בעת חקירות גירושין הוא חשוב ביותר מאחר וביצועם בצורה שתעבור על חוק הגנת הפרטיות יביא לכך שצילומים ו/או האזנות לא יהיו קבילים בבית המשפט. חשוב לשמור על דיסקרטיות רבה לגבי המהלך שביצעתם ולא לספר לאף אחד ששכרתם חוקר פרטי, בכדי למנוע מהמידע לזלוג לשותפכם החשוד.

לספק את הנתונים החשובים

הסיוע הגדול שאתם יכולים להציע במהלך של חקירות גירושין שיזמתם, הוא זה שבו תספקו לחוקר את כל המידע שיש לכם, כשהוא מועבר על ידכם בצורה ברורה ומדויקת ועם כמה שפחות רגשות שאפשר. מעבר לתמונת השותף החשוד ניתן להעביר גם תמונה של מי שחשודה כמאהב/ת שלו ואף מספר טלפון, אם הצלחתם לדלות אותו. לאחר שבדקתם את הרקע והניסיון של אותו חוקר פרטי בתחום הרלוונטי לגביכם, עשו הכול בכדי לשתף עמו פעולה בהתאם להדרכתו ולייעוצו.

כל פרט על מקום העבודה ושגרת יומו של החשוד בעיניכם, יכול לתרום להתכוננות מהירה יותר של החוקר ולקיצור התהליך כולו בצורה משמעותית. אל תשכחו כי חקירות גירושין הן כאלו שקשורות בצורה מהותית לנכסים של בני הזוג, כך שבכדי לעמוד כל יכולתו של החשוד לשלם דמי מזונות במידת הצורך יש לערוך גם חקירות כלכליות שיוכיחו מעל לכל ספק את היכולת הנ"ל.

תאונת דרכים? כדאי להיות מבוטחים!

נהיגה בכבישי מדינת ישראל, משולה לא אחת לסוג של רולטה רוסית, שכן אחד מארבעה אנשים במדינת ישראל היה, או יהיה מעורב בתאונת דרכים לפחות פעם אחת.

דומה שקשה ביותר לחמוק מהסטטיסטיקה, אבל אם אכן איתרע גורלכם להיקלע לתאונת דרכים, באשמתכם, או שלא, לאחר שווידאתם שאתם בריאים ושלמים, כדאי שיהיו בידכם מספר מסמכים. למעשה, את הימצאותם של המסמכים הללו ותוקפם, רצוי לוודא עוד לפני שנכנסים לרכב...

תחילה – רישיון נהיגה. אין זה המקום להסביר כי אם אין בידכם כלל רישיון נהיגה, הרי שאסור לכם בתכלית האיסור לנהוג בכל כלי רכב ממונע. במידה ואתם בעלי רישיון נהיגה, וודאו שהוא בתוקף, שכן נהיגה ללא רישיון נהיגה כזה בתוקף, היא בגדר עבירה.

רישיון רכב – יש לחדש אותו פעם בשנה, לאחר ה"טסט" השנתי. נהיגה ברכב שרישיונו אינו תקף, תגרור אחריה קנסות ואף שלילת רישיון נהיגה, הכל בהתאם למשך הזמן שעבר מאז פג תוקף רישיון הרכב. בנוסף, נהיגה ברכב שרישיונו אינו בתוקף למעלה משנה, משמעותה שגם ביטוח החובה אינו תקף במקרה של תאונה.

ביטוח רכב – ביטוח החובה של רכב ממונע, הכרחי ואין לנהוג ברכב בלעדיו. פוליסת ביטוח החובה היא המוודאת שבמקרה של תאונת דרכים בה מעורב רכבכם, אתם והמעורבים בתאונה מכוסים מבחינת הביטוח. במידה ואינכם עבריינים מועדים ודאגתם שכל הניירות הדרושים יהיו תקפים, כדאי לוודא שלרכבכם גם ביטוח מקיף , המכסה בעצם כל נזק שעשוי להיגרם לרכב, גם לא בתאונת דרכים.

אם חס וחלילה, הייתם מעורבים בתאונת דרכים וביטוח החובה שלכם אינו בתוקף, נזקי הגוף של המעורבי תאונת דרכים יכוסו על ידי קרנית (קרן ממשלתית ייעודית) אבל לא הנזקים שאתם ספגתם. בנוסף, קרנית תתבע אתכם בגין הפיצויים ששולמו לנפגעים האחרים, מכיוון ש – אחרי הכל – ביצעתם עבירה.

בבית המשפט, תידרשו להסביר מדוע אין ברשותכם ביטוח חובה תקף וכדאי לדעת שרק לעתים נדירות מקבל בית המשפט בהבנה היעדר ביטוח חובה לרכב. מדובר בעבירת תעבורה שהעונש עליה נע מקנס כספי, דרך שלילת רישיון לתקופות מסויימות ועד לפסילת רישיון, תלוי, בין השאר, בעבירות קודמות.

עורך דין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא נושא מדובר מאד בימינו. במאמר זה ניגע לדוגמא במקרים של רשלנות רפואית בטיפול בפזילה.

פזילה היא ליקוי ראייה שבו העיניים אינם מקבילות האחת לשנייה הדבר המוביל לחוסר התמקדות שווה של העיניים על אותה נקודה. פזילה מערבת באופן טיפוסי חוסר קורדינאציה בין השרירים שנמצאים מחוץ לגלגלי העיניים,אשר מונעת מבט של כול עין לאותה נקודה במרחב ובכך מונעת ראייה שווה של בתי העיניים.פזילה יכולה להווצר מבעיה שמקורה במוח למשל באזור שאחראי על הקורדינאציה בין שתי העיניים או כתוצאה מבעיה בכוח השרירים או בעיה בכיוון תנועת השרירים. פזילה לעיתים מיוחסת כעין עצלה.האבחנה של פזילה כוללת ראשית בדיקת עיניים אצל רופא עיניים אשר יעביר את המטופל סדרת בדיקות שאמורה לקבוע את מקור הבעיה לפזילה,מצב הפזילה,ומה ניתן לעשות בכדי לשפראת המצב.

רשלנות רפואית - פזילה

אחד מהמקומות שבהם יש לא מעט מקרים של רשלנות רפואית הקשורים לפזילה הם בביצוע ניתוחים לתיקון פזילה. רשלנות רפואית לגבי ניתוח לתיקון פזילה יכול להתחיל בכך שהחולה לא יהיה מודע כלל לכול הסיבוכים והתוצאות של אותו ניתוח.מעבר לכך מהלך הניתוח עלול לעיתים להוביל לחירור הלחמית או שכבות נוספות של העין.סיבוך נוסף של ניתוח פזילה היא פגיעה בשרירי העין ואיבוד תפקוד שרירי העין,דבר שיכול להוביל להחמרת לפזילה נוספת. בנוסף עבודה לא מקצועית או לא נכונה עלולה להוביל לדלקות עיניים לאחר הניתוח,נפיחות,דימומים מכלי דם בעיניים וירידה באיכות הראייה.

עילות לתביעת רשלנות רפואית פזילה:

  • רשלנות רפואית עקב אבחון שגוי של ראשונית מדומה ואבחון בשלב מאוחר מדי.
  • פעולות ומחדלים רשלניים שתוצאתם תוביל להפסקת הטיפול,עיכוב הטיפול, ביצוע פעולה רפואית לקויה או לא מתאימה שגרמה להחמרת המצב הרפואי של המטופל וגרימה לנזק גופני נוסף.
  • אנמזנה שנלקחה בצורה חלקית או לא מקצועית לגבי פעולות כירורגיות רלוונטיות בעבר או מחלות רלוונטיות באזור המעיים,וכול מיני גורמי סיכון רלוונטיות כולל מחלות לב ומחלות גנטיות משפחתיות.
  • רשלנות רפואית אי הפניה לבדיקות מתאימות ובזמן המתאים לדוגמת בדיקות הדמיה(רנטגן או CT ).

פסק דין רשלנות רפואית פזילה:
בית משפט הרשיע רופאה מרדימה וגזר עליה שמונה שנות מאסר בעבירת הריגה של מטופלת בת שלוש וחצי שהגיעה לניתוח לתיקון פזילה בעיניה ונפטרה עקב רשלנות רפואית של הרופאה המרידה עקב ריכוז קבוע של גז מרדים מסוג אלוטן שהוזרם לגופה וזאת לאחר שהרופא המרדימה לא הפחיתה את כמות גז האלוטן במהלך הניתוח כפי שהייתה אמורה לעשות.

עורך דין רשלנות רפואית

מיקומך‫:‬ מאמרים