סעיף 288 לחוק העונשין התשל"ז-1977, קובע:
"המעליב בתנועות, במילים או במעשים, עובד ציבור, או דיין או פקיד של בית דין רבני או חבר ועדת חקירה לפי חוק וועדות חקירה, התשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר 6 חודשים".
המצב החוקי ביחס לקיום יחסי מין בין בוגרים לבין קטינים קבוע בחוק העונשין אשר בו מצויות שורה של עבירות מין.
המחוקק קבע "גיל הסכמה" שבו קטין יכול להסכים - מבחינה משפטית - לקיום יחסי מין ובחוק העונשין גיל ההסכמה אינו קבוע אלא משתנה בהתאם לעבירה ולנסיבותיה.
כתבי אישום רבים מוגשים נגד גברים אשר מואשמים בתקיפה ובאיומים על בת זוגם – רעייתם או חברתם לחיים.
המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט מייחסים חומרה רבה לעבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב), בפרט אם מדובר באירועים שהתרחשו מס' פעמים ולאורך תקופה.
נאשם במשפט הפלילי אשר הוטל עליו עונש של מאסר בפועל, יכול לפעול בדרך "חוץ משפטית" ולפנות לנשיא המדינה ולבקש חנינה.
יאמר מיד: נשיא המדינה אינו טריבונל משפטי ואינו דן כבית משפט לערעורים על גזר הדין ופנייה אליו עם בקשת חנינה תתאפשר רק לאחר שמוצו ההליכים המשפטיים או שבנסיבות העניין, הליך הערעור הינו חסר כל טעם.
הגבלה קשה שלעיתים אינה מוצדקת
בקשה למעצר עד תום ההליכים נבחנת על ידי בית המשפט ב-3 שלבים:
שלב ראשון - בחינת קיומן של ראיות לכאורה.
שלב שני - בחינת קיומה של עילת מעצר.
שלב שלישי - רק בהתקיים שני התנאים הללו, יבחן בית המשפט האם ניתן להשיג את מטרות המעצר בחלופת מעצר, אשר תשיג את מטרות המעצר תוך הפחתת הפגיעה בחירות.
סעיפים 379-382 לחוק העונשין, נוגעים לעבירות ה"תקיפה" האפשריות והעונשים הקבועים לצד כל סוג של עבירת תקיפה.
החוק למניעת הטרדה מינית מונה 5 צורות התנהגות אסורות:
בצורה ממצה, ניתן לומר, כי הטרדה מינית הינה כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד כלפי אדם אחר, אשר יש בה כדי לפגוע באחר.
תפקידו של שירות המבחן למבוגרים ולנוער - בהליך הפלילי:
שירות המבחן הינו שירות ממלכתי סוציאלי במשרד הרווחה המהווה, בין היתר, חלק ממערכת אכיפת החוק הפלילי, שכן, השירות אמון על מתן שירותי אבחון, פיקוח, טיפול ושיקום למעורבים בפלילים - לחשודים, נאשמים ונפגעי עבירה.
חוק הנוער החדש, שהינו למעשה - תיקון מס' 14 – מורה על שורה של שינויים ותוספות שמטרתם להביא למימוש זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי, תוך שמירה על כבודם, מתן משקל ראוי לשיקומם ושילובם בחברה.
לאדם שאינו עבריין, הליך פלילי שננקט נגדו הינו טראומטי והדבר נכון במיוחד כשמדברים על קטין שעבר על החוק בשל פיתוי רגעי ומעידתו היא חד-פעמית.
לפיכך, עבודת המשטרה עם קטין ונוער צעירים מאופיינת בגישה חינוכית/טיפולית/שיקומית אשר בבסיסה עומדת החשיבות שבהוצאת קטין מהמעגל הפלילי, בראש ובראשונה – כאשר מדובר בביצוע עבירה בפעם הראשונה.
אנשים נורמטיביים, הרחוקים מרחק רב מעולם המשפט הפלילי, עשויים להניח, כי עבירות מין מבוצעות על ידי עברייני מין סדרתיים ו/או על-ידי בעלי דפוסים עבריינים – ולא כך הדבר - בפרט כאשר המדובר בקטינים ובבני נוער!
לעיתים קרובות, בני נוער המבצעים עבירה מינית הינם תלמידים טובים, בעלי התנהגות טובה שחייהם מתנהלים באופן שגרתי ותקין, בפיקוח צמוד, מחנך, אוהב ומעניק של הוריהם.
אחת ההשפעות הקשות ביותר אשר עלולות לנבוע מהליך פלילי המתקיים בעניינים של בני נוער הינה על גיוסם לצה"ל.
הוריהם של קטינים ובני נוער צעירים אשר טרם הגיעו לגיל הגיוס לצה"ל ואשר מתנהלים כנגדם הליכים פליליים, חשים דאגה מוצדקת לעתיד ילדיהם ובפרט לשאלת גיוסם והשתלבותם ביחידות צה"ל השונות.
קטינים בגילאים 12 עד 18 שנים נושאים באחריות פלילית, קרי: ניתן להגיש נגדם כתב אישום ולייחס להם אשמה (לכאורית) בביצוע עבירות פליליות.
יחד עם זאת, ביקש המחוקק לשמור על זכויותיהם המיוחדות של חשודים או נאשמים קטינים ובחוק הנוער נקבעו כללים המותאמים לקטינים לפי גילם. כך למשל, נקבע, כי קטין שמלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט למעלה מעשרים וארבע שעות וקטין שטרם מלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט למעלה משתים עשרה שעות. בנוסף נקבע, כי אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
אי אפשר להגזים בתיאור הפגיעה הקשה שחשים הורים אשר בנם הקטין הסתבך בפלילים.
חרדה, דאגה, עצב, בלבול, בושה וכעס, הם רק חלק מהרגשות הקשים המציפים הורים, שעושים כל אשר לאל ידם בכדי להנחיל לילדיהם חינוך ראוי וערכים חיוביים, אשר בבת אחת מתערערים נוכח מעורבות ילדם במעשה פלילי.
כמעט בכל יום מתרחשים אירועי אלימות בבית הספר, הכוללים קללות, איומים, עלבונות ופגיעות פיזיות, אלימות מילולית. במקרים רבים פונים התלמידים הנפגעים מאירועי אלימות נוער או הוריהם להנהלת בית הספר והטיפול מסתיים "בתוך" בית הספר.
נהיגת קטינים ללא רשיון נהיגה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר ובהתאם, לצד עבירה זו נקבע עונש מינימאלי של 3 חודשי פסילה ועונש מקסימאלי של שנתיים מאסר. זאת, בנוסף לעונשים של קנס, פסילת רשיון על תנאי ומאסר על תנאי.
נהג חדש הוא מי שניתן לו רשיון נהיגה, כאשר לא היה בידו רשיון לנהיגת רכב מנועי, כך שגם בעלי רשיון לאופנוע, טרקטור ומכונה ניידת המוציאים רשיון נהיגה לרכב פרטי או משא, ייחשבו "נהגים חדשים" לאחר קבלת רשיון הנהיגה.
נהג מוגדר כ"נהג חדש" עד שנתיים מקבלת הרשיון. בשנתיים אלה רשיון הנהיגה הוא "על תנאי", ועל כן יש לנהוג בהקפדה יתרה, על פי כללי התנועה ובהתאם לחוקים.
החל מיום 02/01/06 יכול כל שוטר לערוך בדיקת נשיפה לגילוי אלכוהול לכל נהג, ללא אפשרות מצד הנהג לסרב לדרישת השוטר לבצע בדיקת שכרות.
סירוב מצד הנהג לביצוע הבדיקה - יהיה שווה ערך לנהיגה בשכרות.
תחום התעבורה הינו תחום רחב המקיף סוגים שונים של עבירות, החל מעבירות שלצידן קנס בלבד, כגון חניה במקום אסור ועד לעבירות חמורות כגון, נהיגה בשכרות או גרימת מוות.
סעיף 10 לפקודת התעבורה מסדיר את האיסור לנהוג ללא רשיון נהיגה -
(נוסח מדויק של סעיף זה ניתן להשיג באתר של עורך דין תעבורה המתמחה בתחום)
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) פועל בעיקר בתחום המניעה ומנסה לאתר נהגים בעלי סיכון נהיגתי על מנת להגביל או למנוע לחלוטין את נהיגתם, ובכך, בין היתר, לצמצם את שיעור תאונות הדרכים שסיבתן רפואית או אישיותית.
מקור סמכותו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בצו שר הבריאות ופקודת התעבורה, התשכ"א-1961. מדובר, אם כן, בגוף ציבורי, המצוי באחריותו של משרד הבריאות.
רשות הרישוי רשאית לפסול אדם המחזיק רשיון נהיגה לתקופה מסוימת או לצמיתות אם היא משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי. כמו כן, רשאית רשות הרישוי לסרב לבקשה לקבלת רשיון נהיגה או להרחבתו.
מדובר, בין היתר, במקרים בהם ישנה אינדיקציה לשימוש בסמים מצד הנהג, בעיות רפואיות, בעיות נפשיות, מעורבות בתאונות דרכים וריבוי בעבירות תנועה.
בית משפט השלום בירושלים, בהרכב של שלושה שופטים, העלה את רף האכיפה בעבירה של נהיגה בשכרות
(ת 11893/07).
בפסק הדין נקבע פה אחד כי מכשיר הינשוף הינו מכשיר אמין אשר מבצע את מלאכתו כהלכה ומדייק ברוב המוחלט של המקרים.
במילים אחרות: הינשוף נהנה מ"חזקת אמינות" וניתן להשתמש בתוצאותיו כראיה בהליך פלילי והנטל להוכיח אחרת – רובץ לפתחו של הנאשם המבקש לערער על חזקה זו.
נקודת המוצא בעניין זה נקבעה בע"פ 5938/00 – "העובדה כי המתלוננת הגישה בעבר תלונה למשטרה בגין פגיעה מינית בה, היא כשלעצמה אינה רלוונטית להגנת המערער".
ההגדרה לעבירת המין "מעשה מגונה" הינה עבירת מין פלילית בעלת הגדרה רחבה - "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי" – הכוללת קשת רחבה של מעשים על רקע מיני ויצרי, כגון: חיבוקים, נשיקות, ליטופים, נגיעה באברים מוצנעים וכיו"ב.
אם המעשה המיני אינו כולל מגע בגופו של אחר, מדובר בעבירה של מעשה מגונה בפומבי.
פקודת הסמים המסוכנים מתייחסת לכל סוגי הסמים ואינה מבחינה בין "סמים קלים" לסמים אחרים, כגון: קוקאין, הרואין וכיו"ב.
יחד עם זאת, הטיפול המשטרתי והמשפטי באדם אשר נתפס מחזיק "סמים קלים" (חשיש ומריחואנה) שונה ומקל יותר ביחס לאדם אשר נתפס עם כמות זהה של סם מסוג הרואין או אקסטזי.
פקודת הסמים המסוכנים קובעת כי אדם המחזיק סם מכל סוג, אפילו בכמות מזערית – עובר עבירה פלילית.
סעיף 7 (א) + (ג) לפקודת הסמים קובע שמי שמחזיק סם בכמות של שימוש עצמי עובר עבירה של "החזקת סם לצריכה עצמית", שהעונש המרבי עליה הוא 3 שנים מאסר.
כך יוצא, שנגד אדם אשר נתפס עם סם קל מסוג מריחואנה או חשיש במשקל מזערי (עד 0.15 גרם) יפתח נגדו תיק פלילי שבמקרה הטוב ייסגר בעילה של "חוסר עניין לציבור" ובמקרה הפחות טוב – יוגש כתב אישום.
תלונה שקרית המייחסת לאדם מעשים שלא ביצע מעולם או תלונה מוגזמת, מסולפת אשר מוציאה את הדברים מהקשרם.
מטרתה של תלונת השווא – לייחס מעשים פליליים לצורך קידום אינטרסים אישיים, נקמה או סחיטה.
החוק מאפשר לנאשם לחזור מהודאתו באשמה בכל שלב של המשפט וזאת אם הרשה זו בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
חזרה מהודיה הינה הליך "אוטומטי" ועל כן נדרשת רשותו של בית המשפט שצריך לרשום את הנימוקים למתן הרשות.
הנאשם רשאי להודות באשמה בכל שלב של המשפט ובמרבית המקרים ההודאה ניתנת במסגרת הסדר טיעון שבו "תמורת" ההודאה, החיסכון בזמן ולקיחת האחריות, כתב האישום מתוקן וחומרתו מופחתת. לעיתים, הסדר הטיעון כולל גם רכיב עונשי מוסכם.
הגנה מן הצדק הינה למעשה הכרה בכוחו של בית המשפט, במצבים מסוימים, לבטל כתב אישום או חלקים ממנו, כאשר ניהול ההליך הפלילי עשוי לעמוד בניגוד לעקרונות של הגינות משפטית וצדק. מטרתה של ההגנה מן הצדק היא להבטיח התקיימותו של הליך פלילי ראוי, הוגן וצודק.
תקיפה הדדית היא אירוע אלים בו שני הצדדים לוקחים חלק, כלומר – משתמשים באלימות.
ישנם מקרים בהם צד אחד מתחיל ודווקא נגד הצד השני ש"רק" הגיב, מוגשת תלונה במשטרה ומוגש כתב אישום.
במקרים אחרים, צד אחד יוצר פרובוקציה מתוכננת והצד השני "נופל ברשת" ומסתבך בפלילים.
מעורבותם של אנשי לשכת הרווחה ופקידי סעד אינה נחלתם הבלעדית של אוכלוסייה נזקקת או משפחות סעד.
התפתחותה והתעצמותה של "חובת הדיווח" לצד הקלות והמהירות בפנייה למשטרה לשם הגשת תלונה - מביאות משפחות רבות שרחוקות מרחק רב מהמושג "סעד" להתקשר (בעל כורחם) עם שירותי הרווחה.
הורים לילדים שנמצאים בגני ילדים ובבתי ספר עליכם לדעת: ילדכם עשויים להיחקר על ידי חוקרי משרד הרווחה או חוקרי משטרת ישראל - ללא ידיעתכם !
המקרה הבולט שמאפשר חקירת ילד מבלי ליידע את הוריו הוא כאשר מתעורר חשד שהוריי הילד או בני משפחה אחרים פגעו בו.
חוק העונשין מתייחס ל- 3 עבירות ביחס לשוטרים:
תקיפת שוטר – התוקף שוטר או אדם אחר המסייע לשוטר (למשל – דחיפה או מכה).
עונש: מאסר עד 3 שנים ולא פחות מחודש.
אדם אשר נחקר באזהרה במשטרה ולמעשה, הופך לחשוד בביצוע עבירה פלילית, ימצא את עצמו, לעיתים קרובות, משוחרר מתחנת המשטרה לאחר חתימה על כתב ערובה ו/או חתימת ערבים.
החוק בתי המשפט קובע מספר עילות לפסלות שופט, כאשר העילה הכללית לפסלות היא – "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי הינה זכות יסודית וחשובה.
על פי הנתונים אשר מתפרסמים מפעם לפעם, רוב הנאשמים מורשעים בדין – בישראל שיעור ההרשעות הוא 97%-99%.
החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים אוסר על העסקת עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שרות לקטינים ועל אנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית.
"עבריין מין" אליו נוגע החוק הוא אדם שהורשע בעבירת מין בהיותו בגיר, כלומר – מעל גיל 18.
פסק דין פלילי מורכב מ- 2 חלקים:
רשימת הסמים המסוכנים מצויה ב"פקודת הסמים המסוכנים", תשל"ג-1973 ובה ניתן למצוא סמים מסוג קאנבוס (חשיש ומריחואנה), ל.ס.ד, קוקאין, הירואין, אופיום וכיו"ב.
עבירות הסמים הקבועות בפקודה הינן: החזקה ושימוש לצריכה עצמית, החזקה שלא לצריכה עצמית, ייצור סם, סחר בסם, הדחת קטין לשימוש בסם, החזקת כלים המשמשים להכנת סם או לצריכתו ועבירות סחר: ייצוא, ייבוא, מחסר והפקה של סמים.
החוק לטיפול בחולי נפש מכיר ב- 2 מסלולי אשפוז בכפיה:
אשפוז פלילי כפוי – לפי צו של בית משפט בנלווה להפסקת ההליך הפלילי נגד החולה.
אשפוז אזרחי כפוי – לפי החלטת הפסיכיאטר המחוזי להוציא נגד החולה הוראת אשפוז.
הדין הצבאי מייחס חומרה רבה לביצוע עבירות פליליות בתקופת השירות הצבאי.
מרבית העבירות פליליות אשר מבוצעות בזמן השירות הצבאי, גוררות אחריהן רישום פלילי, כלומר רישום הרשעה במרשם הפלילי של משטרת ישראל.
רישום משטרתי בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין הינו רישום של תיק פלילי סגור אשר, ברוב המקרים יש לפעול על מנת להביא למחיקתו.
רישום של תיק פלילי סגור שונה מרישום של הרשעה פלילית, שכן לגביו לא חלה תקופת התיישנות ומחיקה.
האם נאשם בעבירת מין יכול לקבל לידיו מידע על תלונות קודמות שהוגשו על ידי המתלוננת?
נקודת המוצא בעניין זה נקבעה בע"פ 5938/00 – "העובדה כי המתלוננת הגישה בעבר תלונה למשטרה בגין פגיעה מינית בה, היא כשלעצמה אינה רלוונטית להגנת המערער".
סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, קובע:
המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; לעניין סעיף קטן זה, "מחזיק" – למעט המחזיק באקראי ובתום לב.
בית המשפט שגוזר את דינו של הנאשם מביא בחשבון שיקולים רבים, לחומרה ולקולא.
במקרים מסוימים מתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר אודות הנאשם וטרם גזר דינו והאמור בתסקיר והמלצותיו מוגשות לבית המשפט.
בית המשפט השלום בחיפה ביטל כתב אישום בשל כך שהוגש בשיהוי רב – ת.פ. 6548-01-09.
בחודש ינואר 2009 הגישה התביעה כתב אישום בגין עבירות של ניסיון קבלת דבר מה במרמה ושימוש במסמך מזויף, שבוצעו לכאורה בשנים 2001-2002.
סעיף 186 (א) לחוק העונשין קובע:
"המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר 5 שנים".
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי רשות תביעה אשר אליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך, אלא אם כן החליט מי שהחוק הסמיכו, כי קיימת מניעה לכך.
חשוד רשאי, בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
תחילתו של ההליך הפלילי בתלונה שהוגשה נגד אדם או בראיות שבידי המשטרה אשר יש בהן בכדי להצביע על חשד לביצוע עבירה פלילית.
השלב הבא הינו זימונו של האדם החשוד לחקירה במשטרה וזאת – אם לא בוצע הליך מעצר נגדו.
במשפט פלילי על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו של נאשם. לפיכך, התביעה היא זאת שנושאת בנטל הוכחת האשמה.
אדם אשר נחשד או נאשם בפלילים חשוף לפגיעה בתחומי חייו שונים ואך טבעי הוא, שהפגיעה בכבודו, בשמו הטוב ופרטיותו - יגרמו לו לחשש כי יוטבע בו "אות קין" אשר לא ניתן יהיה למחותו.
ביום 13/11/2007 נכנס לתוקפו תיקון מס' 53 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשס"א-2007, המתייחס למקרה בו הוגש ערר על סגירת התיק מטעם המתלונן.
לאחרונה ניתן פסק דין מפי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"פ 71565/06), אשר קובע כי מהותן של עבירות בתחום הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר אינן מאפשרות ביטול הרשעה (אי הרשעה), שכן בעבירות אלה יש פגיעה קשה באינטרס הציבורי.
המשטרה נוהגת לסגור תיקים מהעילה של חוסר עניין לציבור בהתבסס, בין היתר, על שיקולים כגון: חומרת העבירה, היקף הנזק שנגרם, שכיחות העבירה, נסיבות אישיות של החשוד והמתלונן ואינטרסים מוסדיים של המדינה.
האיסור על החזקת סכין מצוי בחוק העונשין ולפיו אדם המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי ההחזקה נעשתה למטרה כשרה, דינו – מאסר 5 שנים. כל כלי להב או כלי שמסוגל לחתוך או לדקור ייחשב ל"סכין", למעט אם מתקיימים שני תנאי מצטברים, שאז – ייחשב הכלי לאולר:
א. אורך הלהב אינה עולה על 10 ס"מ – אורך הלהב הוא הרלוונטי ולא הכלי כולו.
ב. לא ניתן לקבע את הלהב.
סעיף 153 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי נאשם רשאי לחזור בו מהודייתו, אם בית המשפט הרשה זאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.
השאלה הנשאלת: מה הם אותם "נימוקים מיוחדים" אשר יצדיקו חזרה מהודיה?
החוק מעניק זכות ערר למתלונן, כדי לאפשר לו להעלות טענות נגד סגירת הליכים אשר בהם הוא היה הגורם הפותח. כאשר מתקבלת החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין אדם שכנגדו הוגשה תלונה, המתלונן צריך לקבל הודעה בכתב תוך ציון הסיבה להחלטה זו.
תנאי מקדמי לביצוע חיפוש על פני גופו של אדם - דהיינו בבגדיו ו/או כליו - הינו עיכובו או מעצרו.
מבצע העיכוב או המעצר חייב להזדהות תחילה בפני האדם כאיש משטרה ובציון שמו, ולהודיע מיד לאזרח שהוא מעוכב ולהבהיר לו את סיבת עיכובו / מעצרו, בהקדם האפשרי.
לפי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א-1981 הרשעה בפלילים תתקיים במרשם הפלילי עד תום תקופת התיישנותה.
משך תקופת ההתיישנות של הרשעה בפלילים קבועה בחוק הנ"ל, והפרמטר העיקרי לקביעתה הנו העונש שהוטל על בעל הדין.
אנשים רבים, המקיימים אורח חיים רגיל לחלוטין ואינם נחשבים לעבריינים, מוצאים את עצמם מסובכים עם מערכת החוק הפלילי.
דווקא לסוג זה של אנשים, שדפוס חייהם אינו עברייני, המפגש עם מערכת החוק הפלילי קשה ביותר והשלכותיה של ההרשעה בפלילים עלולות להיות הרסניות.
סעיף 249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע את האיסור של "הטרדת עד", כדלקמן:
"המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים."
הודעה על סגירת תיק פלילי נגד אדם שנחשד בפלילים אינה מהווה תמיד סוף פסוק וההחלטה על סיום ההליכים הפליליים עשויה להשתנות, בהתאם לשיקול הדעת של הרשות.
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מעניק לחשוד בעבירה מסוג פשע זכות שימוע.
לפיכך, הרשות החוקרת מחויבת על-פי חוק לשלוח לחשוד הודעה על זכותו לשימוע בטרם ההחלטה האם להגיש נגדו כתב אישום.
הוראת סעיף 77 לחוק העונשין התשל"ז-1977, מעניקה לבית המשפט סמכות לחייב נאשם לשלם לקורבן עבירה פיצוי כספי על נזק או סבל שנשא בו וזאת – מבלי לאלצו לכתת רגליו ולהגיש תביעה אזרחית.
מדובר בחיוב כספי שבא לפצות את קורבן העבירה ולהצביע על כך שגורלו הוא בעל השלכה בהליך פלילי.
דיון משפטי בדלתיים סגורות בא להגן על האדם אשר נגדו הוגש כתב אישום בפלילים והוא עלול לחוש חוסר שקט, בושה, דאגה וחשש (טבעיים) הנובעים מקיומו של ההליך הפלילי המתנהל נגדו ומתוצאותיו האפשריות.
ביום 25/03/08 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק אשר דנה במחיקת רישום פלילי של תיק סגור מהעילה של "חוסר עניין לציבור" ו- "חוסר ראיות".
בחוק העונשין קבועות מספר הגנות לאחריות פלילית אשר במידה ואדם מצליח להוכיח את קיומן מעל לספק סביר – הוא יזוכה מהעבירה המיוחסת לו.
בין ההגנות שמעניק החוק לאדם שנאשם בפלילים קיימת הגנת "זוטי הדברים", אשר קובעת שאדם לא יישא באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.
"מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד, אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת, בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכויו של החשוד, ובין אם היא עשויה להוביל להרשעתו" (ע"פ 721/80).
פקודת המשטרה (חקירת אנשי משטרה על ידי המשטרה ועל ידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים) קובעת כי תלונה על עבירה שבוצעה על ידי איש משטרה תתקבל בכל יחידת משטרה או במשרדי מח"ש.
עם פציעתו של המאבטח יואב גליצנשטיין מחזיז שהושלך לתחומי מגרש הכדורסל, חלה החמרה בגישת המשטרה ובתי המשפט בטיפול נגד אוהדים בגירים וקטינים, החשודים והנאשמים באלימות במגרשי הספורט.
בחוק מעוגנות זכויות שונות שמוענקות לקורבן עבירה בשלבים שונים על ידי הגופים שונים ובמאמר זה אסקור את הזכויות העיקריות והמשמעותיות אשר ראוי כי כל נפגע עבירה ידע על קיומן על מנת שיוכל לעמוד על מימושן.
להרשעה פלילית ישנן השלכות קשות בתחומים שונים. כך למשל, הרשעה פלילית עלולה להביא לפיטורים ממקום העבודה או למנוע קידום. במקרים אחרים, הרשעה תסכל אפשרות לקבלת רישיון תעסוקתי מסוים, לנשיאת נשק ולקבלת היתרי כניסה למדינות רבות.
בנוסף לכל זאת, לסביבה יחס שלילי למורשע בפלילים ולאדם עצמו נגרמת פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי.
כאשר מדובר בקטינים עלולה הרשעה פלילית למנוע גיוס לצה"ל והשתלבות ביחידות מובחרות.
עבירה שיש עימה קלון הינה עבירה פלילית אשר בית המשפט או מי שהוסמך לכך קבע שיש עמה קלון למי שהורשע בה.
בחוק לא נקבע מהו "קלון", שכן מדובר במושג שאינו לקוח מתחום המשפט אלא מתחום המוסר.
פקודת הסמים המסוכנים קובעת "חזקה כמות" לעניין מטרת החזקתם של סמים שונים. כך למשל, החזקת כמות של 15 גרם סם מסוג קנבוס או החזקת כמות של 3 יחידות לסד (LSD) או החזקת כמות של 0.3 גרם קוקאין - תחשב להחזקה לצריכה עצמית.
סעיף 31(3) לפקודה קובע כי אדם שהחזיק סם מהסוג המפורט בתוספת השנייה העולה על הכמות המפורטת לצידו – חזקה עליו שהחזיק את הסם שלא לצריכתו העצמית.
השאלה הנשאלת – האם וכיצד החזקת כמות גדולה של סמים יכולה להיחשב להחזקה לצריכה עצמית?
שלב החקירה של חשוד בפלילים הינו שלב קריטי, אשר לאחריו, בדרך כלל, יתקבלו החלטות גורליות על המשך חקירה וכיוונה, סגירת התיק או העברתו לרשות התובעת עם המלצה להגיש כתב אישום, וכיוצא בזאת.
החקירה הפלילית נערכת ברוב המקרים במשרדי המשטרה - ב"מגרש הביתי" של השוטרים החוקרים - דבר המעצים את החשש והבלבול שחש הנחקר ואשר יכול להוביל למשל, למסירת הודאת שווא או למסירת גרסה מסבכת ומפלילה.
סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי קובע הסדר מיוחד לפיו, ביחס לעבירות קלות יחסית, מוסמך בית המשפט לשפוט נאשם, להרשיעו ולגזור את דינו – שלא בפניו.
עבירות אלימות ומין כלפי קטינים מוסדרות בחוק העונשין אשר קובע לצידן את הסנקציות העונשיות.
כך למשל, תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת לו חבלה של ממש או חבלה חמורה או התעללות גופנית, נפשית ומינית בקטין ובחסר ישע או עבירות מין בקטין – הינן עבירות חמורות אשר לצידן קבועים עונשי מאסר של בין 5 ל- 20 שנים בהתאם לזהות מבצע העבירה ולחומרתה.
עונשם של מורשעים בעבירות מין נגזר, בין היתר, ממידת המסוכנות שנשקפת מהם ביחס לביצוע עבירות מין נוספות.
חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין מעניק לבית המשפט את הסמכות להפנות נאשם למרכז להערכת מסוכנות וזאת, כאמור, טרם מתן גזר הדין.
המונח "רישום פלילי" כולל בתוכו שני סוגים של רישומים: רישום שמקורו בהליך משפטי ורישום משטרתי, כאשר מחיקת כל אחד מרישומים אלה מצריכה טיפול שונה לגמרי.
כתבי אישום רבים מוגשים על סמך זיהוי הנאשם על ידי המתלונן.
זהותו של נאשם כמבצע עבירה הוא מרכיב בסיסי של אחריותו הפלילית ועל כן, התביעה היא זו שנושאת בנטל ההוכחה.
זכויות קטינים בהליך הפלילי מעוגנות בחוק הנוער ועל המשטרה מוטלת החובה להקפיד על מימוש זכויותיהם.
בית המשפט לנוער מביא בחשבון שיקולים רבים ומגוונים בבואו לקבוע מהו העונש הראוי שיש לגזור על קטין.
באופן עקרוני התשובה היא – בהחלט כן.
שלטונות צה"ל בוחנים כל מועמד לגיוס, בעל רישום פלילי, באופן אישי כאשר ובהתאם לקריטריונים שונים.
המשטרה עובדת באופן ייחודי מול קטינים בשל שלושה טעמים:
בניגוד לשימוש והחזקה של סמים שהם מהווים עבירות פליליות מובהקות, שימוש והחזקת אלכוהול גם על ידי קטינים אינם עבירה פלילית, שכן החוק אינו אוסר על קטין לשתות אלכוהול.
חקירת המשטרה את אירועי השרפה ביערות חושדת הכרמל מתרכזת גם בחשד שהתנהגות רשלנית של קטינים גרמה לשרפה שבה נספו 42 אנשים.
העבירות הפליליות שיוחסו לקטינים הן גרימת מוות ברשלנות וגרימת שריפה ברשלנות.
בתי המשפט לנוער נוטים להטיל פסילת רשיון על קטינים שנמצאו אשמים בעבירות רכוש, עבירות סמים, עבירות אלימות על רקע שתיית אלכוהול ועבירות תעבורה חמורות.
רבים מהקטינים כלל לא מחזיקים ברשיון נהיגה כאשר מטיל עליהם בית המשפט לנוער פסילת רשיון נהיגה ולפיכך נשאלת השאלה – ממתי נספרת הפסילה?
השירות לצה"ל הינו חובה על פי חוק ומהווה מרכיב חשוב ביותר בהתבגרות בני הנוער הישראלים.
כאשר מדובר על קטינים ובני נוער בעלי רישום פלילי השירות בצה"ל מהווה הזדמנות להשתלב במסגרת חברתית נורמטיבית שתאפשר להם להשתלב בהמשך חייהם במערכת הלימודים ובשוק העבודה.
שלושה גורמים מוסמכים להורות על אשפוז פסיכיאטרי: בית משפט, הפסיכיאטר המחוזי והוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער.
לאחרונה הוגש לבית המשפט העליון ערעור נגד חומרת עונש בן 15 חודשי מאסר בפועל שהוטל על קטין. (ע"פ 5048/09 פלוני נ' מדינת ישראל).
מדובר במקרה בו הסכים הקטין, תמורת תשלום, לדווח על מיקומו של אדם שמספר אנשים ביקשו במותו. באחד הימים ווידא הקטין את היותו של האדם בביתו ודיווח על כך. עם קבלת הדיווח הגיעה למקום חבורה של אנשים ואחד מהם ירה על האדם ופצע את המבוקש, בן דודו ועובר אורח.
הזמנת קטין למשטרה לשם מסירת עדות תהיה בידיעת הוריו, אולם ניתן להזמין את הקטין ולחוקרו ללא ידיעת הוריו במקרים הבאים:
כאשר מסתיימת חקירה משטרתית של קטין בעבירה פלילית מסוג פשע, תיק החקירה עובר בדרך כלל - ליחידת התביעות או לפרקליטות ומחייב משלוח הודעה שכותרתה:
הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.
ההודעה נשלחת לקטין ועל שמו, שכן, החשוד בעבירה הפלילית, הוא בעל הזכות לשימוע.
טובת הציבור הינה כי קטין המעורב בעבירה פלילית יחזור לתפקוד סביר ונאות ולא יכנס למעגל הפשע. זאת ועוד, האינטרס הציבורי מחייב שיקום אמיתי של בני נוער שיובילו להשתלבותם בחברה כאזרחים נורמטיביים.
הכלל לפיו בית משפט ידון בפומבי אינו מתקיים כאשר המדובר בקטינים שטרם מלאו להם 18 שנים.
קבע במספר חוקים הוראות מפורשות להגנה מפני פרסום זהותם של קטינים, כדלקמן:
70 (ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 נקבע כי "לא יפרסם אדם, בלי רשות בית משפט, שם קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי..."
הורים לקטינים אשר מנהלים אורח חיים משפחתי נורמטיבי ותקין, עשויים לקבל, ללא שום הכנה מוקדמת, זימון לחקירה משטרתית, אשר במהלכה יגלו כי הם חשודים בביצוע עבירות נגד ילדם.
בהרבה מהמקרים הללו, מקורו של החשד, נעוץ בדיווח שהועבר לפקיד סעד ולמשטרה מטעם איש צוות אשר עובד במסגרת החינוכית בה נמצא ילדם.
סעיף 14 לחוק הנוער קובע: "אין להעמיד לדין קטין בשל עבירה אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".
הרציונל העומד בבסיס הוראות החוק האמורה הינו הצמדת הענישה או הזיכוי – במידה רבה ככל האפשר – אל מועד ביצוע העבירה וזאת מתוך הנחה כי מועד הגשת כתב האישום משליך על מועד קיום המשפט. בכך למעשה, טמונה המגמה "למנוע הפרעה לתהליך ההתגברות ולשיקום הדרוש, העלולה להיגרם על ידי השארתם של הליכים פליליים תלויים ועומדים במשך זמן רב, דבר אשר יש בו כמובן כדי להשפיע במישרין על יכולתו של הקטין לתפקד באופן רגיל." (ע"פ 499/80 יוסף ויצמן נ' מדינת ישראל).
בני נוער וצעירים אשר מסתבכים בעבירות סמים עלולים למצוא את עצמם עצורים, מואשמים ומורשעים בפלילים ובהתאם, הנזק שעלול להיגרם לעתידם (צבא, לימודים, מקומות עבודה וכיו"ב) הינו גדול ולעיתים בלתי ניתן לריפוי במשך שנים רבות.
בחוק העונשין ישנו פרק מיוחד שכותרתו "פגיעה בקטינים ובחסרי ישע" ואשר מסדיר את המצב החוקי להתנהגותם של הורים לקטינים ו/או חסרי ישע ומבוגרים האחראים עליהם.
בחודש פברואר 2007 נעצר קטין בן 15 באשמה שדקר אדם במהלך קטטה שהתפתחה בין השניים.
בהיותו של הקטין עצור לצרכי חקירה, הגישה המדינה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו ובד בבד עם בקשה זו הוגש נגדו כתב אישום חמור, בו נטען, כי בנוסף למעשה הדקירה, ביצע הקטין עבירות אלימות נוספות.
מגעו הראשוני של קטין שנחשד בעבירה על החוק יהיה בדרך כלל עם המשטרה.
הרגישות המתחייבת מהעבודה המשטרתית עם קטינים, באה לידי ביטוי, בין היתר, בכללים אותם מחויבת המשטרה ליישם בכדי לפעול למזעור וצמצום הנזקים שעשויים להיגרם לקטינים.
חקירה משטרתית של בני נוער מסתיימת לעיתים בסגירת התיק וחתימתו של הקטין על "טופס אזהרת קטין".
חתימה על הטופס האמור הינה למעשה הצהרה כי הקטין עבר את העבירה, יודע שעבר על החוק, מבין את התנהגותו ותוצאותיה, מביע חרטה ומוכן להתנצל בפני נפגע העבירה ומתחייב להימנע מביצוע עבירות נוספות.
התפיסה הבסיסית של החוק הפלילי הינה שהילד אינו רכוש הוריו, ואין הם יכולים לעשות בו ככל העולה על רוחם.
בהתאם לתפיסה זו, מטיל חוק העונשין אחריות פלילית על הורה בגין תקיפת ילדו, הזנחתו או התעללות בו.
סעיף 134 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, מעמיד את גיל האחריות הפלילית על 12 שנים.
סעיף 12(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, קובע כי אין להעמיד קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
כך יוצא, כי לעניין קבוצת הקטינים בני 12 ו- 13, ביקש המחוקק להבטיח תנאי של בחינה מדוקדקת טרם נקיטת הליך פלילי נגדם.
על-פי חוק הנוער קטין הוא אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים ביום הגשת כתב האישום לבית המשפט. על כן, כאשר מדובר בנאשם שעבר עבירה בהיותו קטין (כאמור, לפני גיל שמונה עשרה), וכתב האישום מוגש לאחר שמלאו לו שמונה עשרה שנים, לא יחולו על נאשם זה הוראותיו של חוק הנוער המתייחסות לקטינים. (למעט אם נקבע אחרת).
נהיגת קטינים ללא רישיון נהיגה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר ובהתאם, לצד עבירה זו נקבע עונש מינימאלי של 3 חודשי פסילה ועונש מקסימאלי של שנתיים מאסר. זאת, בנוסף לעונשים של קנס, פסילת רישיון על תנאי ומאסר על תנאי.
כל נהג יוגדר כ"נהג חדש" בשנתיים הראשונות להוצאת רישיון הנהיגה לרכב פרטי, אופנוע, טרקטור ומכונה ניידת.
בשנתיים הללו חלים על הנהג החדש הגבלות ותנאים מיוחדים שיש חובה להקפיד עליהם, אחרת – עלול הנהג החדש לאבד את רישיון הנהיגה ולעבור מחדש תיאוריה וטסט (מבחן עיוני ומעשי).
לאחרונה דן בית המשפט לתעבורה בירושלים בעניינו של נאשם שהואשם בנהיגה בשכרות שבנשיפתו נמצאו 550 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף (תתע – ירושלים – 18453/08).
הנאשם טען כי הוא רצה להשאיר את רכבו בחנייה לאחר בילוי במועדון ולנסוע במונית. אולם, על מנת שלא לחסום את בית העסק בבוקר שלמחרת, הזיז את רכבו מס' מטרים לאחור (כאמור, על מנת שלא יחסום כניסה לבית עסק) ועל כן – אין לראותו כמי שנהג בשכרות.
רוב רובם של האנשים שרישיונם נפסל על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים חשים שנעשה לה עוול גדול ובטוחים כי הם ראויים לנהיגה.
פסילת הרישיון לתקופה ארוכה של שנה, שבסופה ניתן לגשת שוב למבדקים במרב"ד, פוגעת בשגרת החיים, ביכולת לעבוד וכן בביטחון ובדימוי העצמי.
חוק חדש קובע הסדר מחמיר במיוחד של רף השכרות כלפי נהגים צעירים עד גיל 24 ונהגים מקצועיים – נהגי משאית, נהגי מוניות, נהגי אוטובוס וכלי רכב מסחריים.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל פה אחד את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט השלום להעלות את רף האכיפה של נהיגה בשכרות ל- 400 מק"ג.
בפסק דין 11893/07 עוזרי נ' מדינת ישראל שניתן על ידי 3 שופטים מבית המשפט השלום בירושלים נקבע כי רף האכיפה של המשטרה יעלה מ- 240 מק"ג ל- 400 מק"ג ומעל רף זה ייפסל רישיון נהיגה של הנהג.
לאחרונה הותקנה תקנה מס' 212ב. לתקנות התעבורה שעוסקת ב"פסילת רישיונות נהיגה לנהגים מסוכנים".
עבירות התנועה הינן רבות, חלקן קלות אחרות חמורות וישנן גם עבירות "ביניים", אשר נסיבות ביצוען הן שיקבעו את דרגת חומרתן
.
בפקודת התעבורה נקבע, כי בעבירות מסוימות ונסיבות מסוימות, חלה חובת פסילה של תקופה מינימאלית, לפי ההסדר החוקי הרלוונטי.
מעורבות בתאונות דרכים, אפילו קלות, עשויות להביא לפסילת רישיון נהיגה.
כך למשל, עבירות של אי שמירת מרחק, ואי מתן זכות קדימה אשר תוצאתן – התנגשות בין כלי רכב, עשויה להביא להגשת כתב אישום וכאמור, לפסילה בפועל של רישיון נהיגה.
נהיגת קטינים ללא רישיון נהיגה נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר ובהתאם, לצד עבירה זו נקבע עונש מינימאלי של 3 חודשי פסילה ועונש מקסימאלי של שנתיים מאסר. זאת, בנוסף לעונשים של קנס, פסילת רישיון על תנאי ומאסר על תנאי.
פקודת התעבורה (סעיף 39א) קובעת כי על נהג שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, יוטל בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופת שלא תפחת משנתיים, ובית המשפט רשאי להורות על פסילה קצרה יותר אם קיימות נסיבות מיוחדות.
ביום 09/08/09 ניתן פסק דין בבית המשפט לתעבורה בירושלים (ת 16231/08), אשר קובע, כי ישנם מקרים בהם בית המשפט יתערב ויפחית בעונש הפסילה המינימאלי שקבוע על תקופה של שנתיים בעבירה של נהיגה בשכרות.
במסגרת אכיפת חוקי התנועה מאפשר החוק למשטרה לאסור על שימוש ברכב ועל החרמתו ל- 30 ימים ובמקרים מסוימים אף ל- 60 ימים.
חוקי התעבורה מסמיכים שוטר שיש לו חשד סביר כי נוהג ברכב או ממונה על רכב הוא שיכור – לדרוש ממנו להיבדק בבדיקת נשיפה או למסור דגימת שתן או דם לבדיקת מעבדה.
תקנה חדשה שכבר נכנסה לתוקף (טיפ זה נכתב באוגוסט 2005) קובעת כי כל נהג או נוסע ברכב שמשקלו מעל ארבעה טון – משאית או אוטובוס – מחוייב לחגור חגורת בטיחות.
תקנות התעבורה קובעות שרשות הרישוי רשאית שלא ליתן רשיון נהיגה או שלא לחדש רשיון נהיגה עד שמבקש הרשיון או חידושו יוכיח, לפי דרישתה, כי כל קנס שנתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב – שולם.
רשיונך נשלל ע"י המכון הרפואי לבטיחות בדרכים? אסור לוותר!
פנה עוד היום לקבלת יעוץ מקצועי ותחזיר את הרשיון!
03-755-3877 052-460-4346
מכון רפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) דרכי פניה לועדות שונות של המכון
ביום 16/08/09 התפרסם חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 35/09 בדבר – "חובת הודעה על נהגים עם מצבי בריאות העלולים לסכן את עצמם וזולתם".
ביום 18/03/2008 התקבל בכנסת תיקון (מס' 86) לפקודת התעבורה המחמיר עם נהגים המבצעים עבירות תנועה באופן סדרתי.
רבים מאזרחי המדינה מוזמנים למבדקים של מכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). אנשים אלו, אשר מבקשים לקבל רישיון נהיגה על משאית או רכב ציבורי או שהשתחררו מצה"ל בשל פרופיל נפשי או שהסתבכו בעבר בעבירות סמים או עבירות תעבורה חמורות, ימצאו את עצמם פסולים מלקבל/להחזיק רישיון נהיגה בשל "אי התאמה אישיותית".
תחום המשפט ועריכת הדין הינו תחום נרחב ביותר. כל עורך דין בוחר לעצמו בשלב מסוים של לימודיו את תחום ההתמחות הרצוי לו, ולומד תחום זה ביתר עניין בנוסף להיכרותו הכללית עם מערכת המשפט וחוקי המדינה הבסיסיים.
עורך דין פלילי עוסק בתחום הפלילים במקרה של תביעה משפטית. תחום זה נחשב לכלל העבירות החמורות על החוקים של מדינת ישראל. עבירות אלו יכולות להיות עבירות רכוש, עבירות סמים, עבירות איומים, עבירות בתחום המעשים המגונים, עבירות אלימות והרשימה עוד ארוכה.
עבירות פליליות מחולקות בחוק לשלושה סוגים לפי הבחנה של דרגת החומרה– עוון, חטא ופשע. עוון היא העבירה הקלה ביותר, חטא הוא סוג העבירה הבא בדרגת החומרה, ופשע הוא העבירה החמורה ביותר מביניהן.
גם על עבירות פליליות חל חוק ההתיישנות, כשמספר השנים תלוי בסוג העבירה. עבירה שנחשבת לעוון מתיישנת לאחר שנה מרגע ביצוע העבירה, עבירת חטא מתיישנת לאחר חמש שנים ופשע מתיישן לאחר עשר שנים.
לאדם שהוגשה נגדו תביעה פלילית ולא זוכה בבית משפט יהיה ברוב המקרים רישום פלילי, המקשה על קבלת תעודת יושר ועל קבלה לרוב סוגי העבודות.
תפקידו של עורך דין לענייני פלילים הוא לזכות בדרך כלל אדם שהוגש נגדו כתב אישום בתחום זה או לנסות ולהקל בעונשם. עורך הדין יעשה זאת על ידי הוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, או על ידי הקלה בחומרת האישום. בדרך כלל אישום פלילי עלול להכניס את הנאשם לתקופות מאסר ארוכות או לחייבו בתשלום קנס בסכומים גבוהים ביותר.
ניתן לשכור את שירותיו של עו"ד זה גם למחיקת רישומים פליליים למיניהם בטענות של התיישנות, שיפור התנהגות מוכח, נסיון לתיקון ועוד. על ידי מחיקת רישום זה נפתחות בפניו של הנאשם דלתות רבות בעולם התעסוקה.
כמו כן, הוא (או היא, כמובן) עוסק ביעוץ טרום חקירה במקרה של זימון לחקירה פלילית של הנאשם.
בנוסף, במקרה והנאשם מרצה תקופת מאסר, ניתן להיעזר בשירותיו של עורך דין לענייני פלילים לצורך מימוש זכויות חופשה מיוחדות מבית הכלא ואף לצורך ערעור על עונש או על גזר דין שאינו הולם לדעתו של הנאשם את מעשיו, או לבקשת חנינה מהנשיא במקרה של הרשאה בפשע פלילי חמור.
מה נחשב להישג בתחום הדין הפלילי?
במקרה של עבירות פליליות הנחשבות לחמורות, בהן עורך הדין הצליח לזכות את הנאשם, עורך הדין נחשב לעורך דין מוצלח. הדבר מתאפשר בזכות הכרה מעמיקה של החוק ובעיקר של הפרצות בו ושל השטחים האפורים אותם ניתן לנצל במקרים מסוימים. במידה ועורך הדין מכיר היטב את החוק ואת סעיפיו השונים, יוכל הוא למצוא חוק סותר או חוק הסותר חלקית את כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.
לעתים מגיע שלב לא נעים בחיים שבו אתם מרגישים כי שותפכם לחיים בוגד בכם. בין אם יש לכם מידע מדויק בנושא ובין אם מדובר בחשד בלבד, הרי שיש צורך להציג הוכחות מאומתות אם אתם רוצים לעשות משהו בנידון, כגון פתיחה בהליכי גירושין. חקירות גירושין הן חלק מהשירותים שמציעים בעלי משרדי חקירות, אשר בידיהם רישיון להפעיל משרד חקירות שיכול לספק ראיות בצורה חוקית ומקובלת.
לאנשים המגלים כי שותפם מחזיק בטלפון הנייד שלו צמוד אליו, מוחק הודעות נכנסות בקביעות, מתחמק מיחסי מין בתואנות לא רציניות, מתקלח מיד כשהוא מגיע הביתה, או יוצא מהבית בשעות שבהן לא נהג לצאת בעבר, יש מניע לחשד שמביא אותם לבקש את עזרתו של בעל מקצוע איכותי המבצע חקירות גירושין בצורה מקצועית ומקיפה. חקירות אישות למשל, הן חלק מניסיונו של חוקר פרטי לפענח את תעלומת התנהגותו של החשוד, שאחריו התחיל לעקוב, בכדי לגלות את חומרת מעשיו, או להבדיל, את ניקיון כפיו.
כל מי שפונה לחוקר פרטי מקצועי מניח די בצדק כי הוא נמצא בידיים טובות, אך עדיין כדאי שיידע כיצד להפיק מהמהלך את המקסימום. חקירות גירושין ייפתחו ויתפתחו בצורה טובה יותר אם הלקוח לא יגלה לשותפו שהוא חושד בבגידות, מאחר וכך יהפוך השותף לזהיר יותר ויקשה על מהלך שיכול היה להסתיים מהר ומדויק יותר, אילולא ידע השותף על החשדות.
כמו במקרים של חקירות ביטוח, הרי שגם כאן יידרש החוקר לבצע מעקבים איכותיים בכדי להביא הוכחות ניצחות למעשי הבגידה של השותף. נושא המעקבים בעת חקירות גירושין הוא חשוב ביותר מאחר וביצועם בצורה שתעבור על חוק הגנת הפרטיות יביא לכך שצילומים ו/או האזנות לא יהיו קבילים בבית המשפט. חשוב לשמור על דיסקרטיות רבה לגבי המהלך שביצעתם ולא לספר לאף אחד ששכרתם חוקר פרטי, בכדי למנוע מהמידע לזלוג לשותפכם החשוד.
הסיוע הגדול שאתם יכולים להציע במהלך של חקירות גירושין שיזמתם, הוא זה שבו תספקו לחוקר את כל המידע שיש לכם, כשהוא מועבר על ידכם בצורה ברורה ומדויקת ועם כמה שפחות רגשות שאפשר. מעבר לתמונת השותף החשוד ניתן להעביר גם תמונה של מי שחשודה כמאהב/ת שלו ואף מספר טלפון, אם הצלחתם לדלות אותו. לאחר שבדקתם את הרקע והניסיון של אותו חוקר פרטי בתחום הרלוונטי לגביכם, עשו הכול בכדי לשתף עמו פעולה בהתאם להדרכתו ולייעוצו.
כל פרט על מקום העבודה ושגרת יומו של החשוד בעיניכם, יכול לתרום להתכוננות מהירה יותר של החוקר ולקיצור התהליך כולו בצורה משמעותית. אל תשכחו כי חקירות גירושין הן כאלו שקשורות בצורה מהותית לנכסים של בני הזוג, כך שבכדי לעמוד כל יכולתו של החשוד לשלם דמי מזונות במידת הצורך יש לערוך גם חקירות כלכליות שיוכיחו מעל לכל ספק את היכולת הנ"ל.
נהיגה בכבישי מדינת ישראל, משולה לא אחת לסוג של רולטה רוסית, שכן אחד מארבעה אנשים במדינת ישראל היה, או יהיה מעורב בתאונת דרכים לפחות פעם אחת.
דומה שקשה ביותר לחמוק מהסטטיסטיקה, אבל אם אכן איתרע גורלכם להיקלע לתאונת דרכים, באשמתכם, או שלא, לאחר שווידאתם שאתם בריאים ושלמים, כדאי שיהיו בידכם מספר מסמכים. למעשה, את הימצאותם של המסמכים הללו ותוקפם, רצוי לוודא עוד לפני שנכנסים לרכב...
תחילה – רישיון נהיגה. אין זה המקום להסביר כי אם אין בידכם כלל רישיון נהיגה, הרי שאסור לכם בתכלית האיסור לנהוג בכל כלי רכב ממונע. במידה ואתם בעלי רישיון נהיגה, וודאו שהוא בתוקף, שכן נהיגה ללא רישיון נהיגה כזה בתוקף, היא בגדר עבירה.
רישיון רכב – יש לחדש אותו פעם בשנה, לאחר ה"טסט" השנתי. נהיגה ברכב שרישיונו אינו תקף, תגרור אחריה קנסות ואף שלילת רישיון נהיגה, הכל בהתאם למשך הזמן שעבר מאז פג תוקף רישיון הרכב. בנוסף, נהיגה ברכב שרישיונו אינו בתוקף למעלה משנה, משמעותה שגם ביטוח החובה אינו תקף במקרה של תאונה.
ביטוח רכב – ביטוח החובה של רכב ממונע, הכרחי ואין לנהוג ברכב בלעדיו. פוליסת ביטוח החובה היא המוודאת שבמקרה של תאונת דרכים בה מעורב רכבכם, אתם והמעורבים בתאונה מכוסים מבחינת הביטוח. במידה ואינכם עבריינים מועדים ודאגתם שכל הניירות הדרושים יהיו תקפים, כדאי לוודא שלרכבכם גם ביטוח מקיף , המכסה בעצם כל נזק שעשוי להיגרם לרכב, גם לא בתאונת דרכים.
אם חס וחלילה, הייתם מעורבים בתאונת דרכים וביטוח החובה שלכם אינו בתוקף, נזקי הגוף של המעורבים בתאונה יכוסו על ידי קרנית (קרן ממשלתית ייעודית) אבל לא הנזקים שאתם ספגתם. בנוסף, קרנית תתבע אתכם בגין הפיצויים ששולמו לנפגעים האחרים, מכיוון ש – אחרי הכל – ביצעתם עבירה.
בבית המשפט, תידרשו להסביר מדוע אין ברשותכם ביטוח חובה תקף וכדאי לדעת שרק לעתים נדירות מקבל בית המשפט בהבנה היעדר ביטוח חובה לרכב. מדובר בעבירת תעבורה שהעונש עליה נע מקנס כספי, דרך שלילת רישיון לתקופות מסויימות ועד לפסילת רישיון, תלוי, בין השאר, בעבירות קודמות.
רשלנות רפואית היא נושא מדובר מאד בימינו. במאמר זה ניגע לדוגמא במקרים של רשלנות רפואית בטיפול בפזילה.
פזילה היא ליקוי ראייה שבו העיניים אינם מקבילות האחת לשנייה הדבר המוביל לחוסר התמקדות שווה של העיניים על אותה נקודה. פזילה מערבת באופן טיפוסי חוסר קורדינאציה בין השרירים שנמצאים מחוץ לגלגלי העיניים,אשר מונעת מבט של כול עין לאותה נקודה במרחב ובכך מונעת ראייה שווה של בתי העיניים.פזילה יכולה להווצר מבעיה שמקורה במוח למשל באזור שאחראי על הקורדינאציה בין שתי העיניים או כתוצאה מבעיה בכוח השרירים או בעיה בכיוון תנועת השרירים. פזילה לעיתים מיוחסת כעין עצלה.האבחנה של פזילה כוללת ראשית בדיקת עיניים אצל רופא עיניים אשר יעביר את המטופל סדרת בדיקות שאמורה לקבוע את מקור הבעיה לפזילה,מצב הפזילה,ומה ניתן לעשות בכדי לשפראת המצב.
אחד מהמקומות שבהם יש לא מעט מקרים של רשלנות רפואית הקשורים לפזילה הם בביצוע ניתוחים לתיקון פזילה. רשלנות רפואית לגבי ניתוח לתיקון פזילה יכול להתחיל בכך שהחולה לא יהיה מודע כלל לכול הסיבוכים והתוצאות של אותו ניתוח.מעבר לכך מהלך הניתוח עלול לעיתים להוביל לחירור הלחמית או שכבות נוספות של העין.סיבוך נוסף של ניתוח פזילה היא פגיעה בשרירי העין ואיבוד תפקוד שרירי העין,דבר שיכול להוביל להחמרת לפזילה נוספת. בנוסף עבודה לא מקצועית או לא נכונה עלולה להוביל לדלקות עיניים לאחר הניתוח,נפיחות,דימומים מכלי דם בעיניים וירידה באיכות הראייה.
עילות לתביעת רשלנות רפואית פזילה:
פסק דין רשלנות רפואית פזילה:
בית משפט הרשיע רופאה מרדימה וגזר עליה שמונה שנות מאסר בעבירת הריגה של מטופלת בת שלוש וחצי שהגיעה לניתוח לתיקון פזילה בעיניה ונפטרה עקב רשלנות רפואית של הרופאה המרידה עקב ריכוז קבוע של גז מרדים מסוג אלוטן שהוזרם לגופה וזאת לאחר שהרופא המרדימה לא הפחיתה את כמות גז האלוטן במהלך הניתוח כפי שהייתה אמורה לעשות.
עורך דין רשלנות רפואית
